קנקן דומה
חיצונית זו אותה מאזדה 3 הנאה והמוכרת שמזכירה (מאוד) את ה-6 הגדולה יותר. החישוקים הקלים (18 אינץ') מוכרים לנו כבר מגרסאות ה-1.5 ליטר המאובזרות, וגם כאן הם תורמים למראה המכונית, ויחד פנסי קסנון (עוקבי פנייה) ולד לתאורת יום (מלפנים ומאחור) מתקבל הרושם הנכון.
בגרסה זו הכניסה לתא הנוסעים נעשית ללא שימוש במפתח, אביזר נחמד שקל להתרגל אליו, ולמעט הריפודים הבהירים (והפחות נאים לטעמי) – אין שינויים נראים לעין מגרסאות ה-1.5 המאובזרות. זו בהחלט בשורה חיובית, כי תא הנוסעים של ה-3 הוא מקום שמאוד נעים לשהות בו ולהסתכל עליו. רשימת האבזור ארוכה מאוד, כשהיא נבדלת מה-1.5 המאובזרת בחלון שמש בגג, מערכת להתראה על סטייה מנתיב, כניסה ללא מפתח ואותם פנסי קסנון ולד שהוזכרו קודם.
בדומה לשאר הגרסאות, מלפנים יש מספיק מקום גם לנהג ונוסע גדולי מידות (שייהנו ממושבים מצוינים) אך מאחור המצב פחות מזהיר – המושב מעט נמוך והמשענת נטויה מדי לאחור. ומעבר לכך, למרות שלא חסר מקום (בטח לילדים) – חלק מהמתחרות מציעות מרווח עדיף משמעותית מאחור. תא המטען מציע נפח סביר (414 ליטר), אך פתח ההטענה צר והמפתן מעט גבוה.
תוכן שונה
ההבדל המשמעותי ביותר שוכן, כצפוי, מתחת למכסה המנוע. שם נמצא מנוע הסקיי-אקטיב בנפח 2.0 ליטר המוכר לנו מה-6, רק שפה הוא מפיק את מלוא 165 כ"ס איתם הוצג בחו"ל (לעומת גרסת ה-155 כ"ס של ה-6). מיד עם תחילת הנסיעה ניתן לחוש בהבדל. ה-3 מרגישה הרבה יותר נמרצת ונכונה להאיץ מגרסת ה-1.5 (120 כ"ס), ובזכות הנפח הגדול והמומנט העדיף, היא מתנהלת בצורה נינוחה יותר במצבי הביניים, ניתן להאיץ ולהתקדם בזריזות מבלי צורך ממשי לאמץ את המנוע – וכל עוד עושים כך הוא גם נותר שקט ונעים.
כדי להפיק ממנו את המיטב צריך (ורצוי) להעלות אותו למחוזות הסל"ד הגבוהים. הוא אומנם מתחיל לבנות את כוחו כבר באזור 3,000 סל"ד, אך רק מעבר ל-4,000 סל"ד, הוא מתחיל להזיז את ה-3 בקצב מהיר באמת. לכך עוזרת תיבה אוטומטית עם שישה הילוכים מחולקים היטב. לעיתים רחוקות היא הגיבה באיטיות מסוימת, אך זה באמת היה נדיר, ובכל מקרה ישנם משוטים נוחים לתפעול ההילוכים מאחורי גלגל ההגה. בסל"ד בינוני-גבוה המנוע אומנם הופך נוכח בתא הנוסעים, אבל רוב הבוחנים חיבבו את צלילו הספורטיבי.
בכביש ה-3 מתמודדת היטב עם תוספת הסוסים, וסוף-סוף קיבלה מנוע שהולם יותר את יכולות השלדה שלה. היא שומרת על מאפייני הניהוג הטובים שלמדנו להכיר ולאהוב, וזה אומר שהיא מכונית מאוד מאוזנת ומאוד נשלטת על המגבלות, וגם שם היא מגיבה בהדרגתיות. הזנב רגיש במעט מגרסת ההאצ'בק שנבחנה, אך זו באמת קטנוניות. בכלל, ה-3 מתנהגת בצורה צפויה ונוסכת ביטחון בנהג. יחד עם הגה מדויק (ובעל משקל טוב) ותגובות מהירות לפקודות המגיעות מדוושת התאוצה כמו שרק מנוע אטמוספרי יודע לתת – מתקבלת מכונית מאוד מהנה לנהיגה. ספורט-סדאן עממית כהלכתו.
התשלום על היכולת הדינאמית המרשימה מגיע בפרק נוחות הנסיעה, בעיקר בעיר. ה-3 2.0 ליטר מרגישה נוקשה יותר מגרסאות ה-1.5 שנבחנו עד היום, גם אלו עם החישוקים הגדולים. בעיר היא תתמודד בצורה פחות מוצלחת (אך עדיין טובה בסך הכול) עם בורות חדים או פסי רוחב נבזיים, ומדי פעם תעביר חבטה קלה לתא הנוסעים. מחוץ לעיר ה-3 מציגה יכולת טובה משמעותית, עדיין נוקשה, אך היא מצליחה לספק נסיעה חלקה ונעימה בהרבה – ונהנית מריסון מצוין בכביש גלי. שיוט ב-100 קמ"ש יעשה בקצת פחות מ-2,000 סל"ד רגועים ושקטים – לכן חבל שיש יותר מדי רעשי כביש שחודרים לתא הנוסעים (גם במהירויות נמוכות יותר) – כנראה "תודות" לצמיגים הרחבים (215 מ"מ) ומחסור מסוים בבידוד.
צריכת הדלק במבחן, שרובו היה בין-עירוני (אך מאומץ למדי) עמדה על 12 ק"מ לליטר. בנסיעה עירונית רגועה לא התקשינו להשיג תוצאה דומה ובנסיעת פרברים שגרתית הגענו בקלות ל-16.5 ק"מ לליטר. יפה מאוד.
זום זום = 2.0+3
מאזדה 3 החדשה קיבלה בדיוק את מה שהיה חסר בגרסאות ה-1.5 – כוח. היא נותרה אחת מהנאות בקבוצה ובעלת תא נוסעים מזמין, ומושקע שקשה למצוא לו מתחרה בסגמנט. המנוע הבכיר משלים את החבילה המוכרת עם ביצועים ראויים מבלי לאיים על הארנק. אז נכון, היא לא הכי מרווחת ונוחות הנסיעה קצת פחות טובה בהשוואה לגרסאות הבסיס, אבל היא מעניקה לנהג תחושה כמעט יוקרתית של נהיגה בכלי קצת יותר מיוחד מהשאר. אלו המחפשים את הייחודיות הזו, או את היכולת הדינאמית, עשויים למצוא בה בת לוויה מוצלחת במיוחד.
משפחתיות
משפחתיות
קומפקטיות
סדאן
