מרגע שהציגה סיטרואן את הקקטוס הוא זכה למחמאות – ואהבת הקהל. העיצוב המקורי והשיקי יחד עם מחיר זול ושימושיות טובה הפכו אותו להצלחה – באירופה נמכרו כמעט רבע מליון קקטוסים מאז הצגתו, לפני כשנתיים. אבל בארץ ההצלחה היתה פחות גדולה – הוא אומנם משך עניין רב ואף הוקם מועדון בעלי קקטוס, אך החלק הארי של הלקוחות הפוטנציאליים וויתר עליו מסיבה אחת פשוטה: לא היתה לו תיבה אוטומטית. כי עם כל הכבוד לשיק צרפתי – רובנו תקועים בפקקים של גוש דן...
מועד ההגעה של גרסה אוטומטית נדחה שוב ושוב, אבל עכשיו סוף סוף היא כאן. זו אותה יחידת הנעה מוכרת המשמשת חלק גדול מדגמי פיג'ו-סיטרואן בגרסה כזו או אחרת: 1.2 ל', טורבו, 110 כ"ס ותיבת הילוכים פלנטרית עם שישה הילוכים.
עיצוב ונראות
את הקקטוס אתם כבר מכירים, וקרוב לוודאי שכבר נעצתם עיניים באחד. למרות שהוא לא חדש בארץ, הוא עדיין מושך תשומת לב. מטבע הדברים, את התיבה האוטומטית לא רואים מבחוץ, כך שההבדל הבולט ביותר לעומת הגרסה הידנית היא החישוקים הגדולים יותר, בקוטר "17 – כמו ברמת האבזור הגבוהה של ה-C3.
פנים הרכב
גם בפנים כמעט שאין הבדלים – מלבד, כמובן, ידית ההילוכים השונה והעובדה שיש רק שתי דוושות. לאותה ידית ההילוכים, אגב, יש תפעול מוזר - צריך להסיט אותה ימינה בכדי לצאת ממצב חניה. זה אותו פנים מקורי ומעניין, שמצליח להשרות אווירה נחמדה למרות העובדה שמדובר ברכב זול. אבל אם מתעמקים, אפשר לראות בדיוק איפה חסכו – החלונות האחוריים לא נפתחים כרגיל אלא רק לחריץ, ולרשות הנוסע ליד הנהג עומד רק פתח מיזוג אחד, עניין שגרר תלונות ביום ההשקה החם.
הקקטוס אומנם מבוסס על פלטפורמה של סופרמיני – זו שמשרתת גם את ה-C3 – אך בזכות הארכת בסיס הגלגלים ל-260 ס"מ (כמעט מידה של משפחתית) והתקרה הגבוהה, הוא מציע מרחב פנימי מספק בהחלט לארבעה נוסעים, גם אם הם גבוהים למדי. המושבים רחבים ונוחים, כמו כורסת טלוויזיה – אך כמעט ונעדרים תמיכה צידית.
תא המטען רחב ועמוק, ויספק די והותר מקום לעגלת תינוק ותיקים או לחלופין לציוד קמפינג.
נוחות נסיעה
למרות המעבר לחישוקי "17 עם צמיגים בחתך מעט נמוך יותר משל הגרסה הידנית, קשה להעיד על הבדלי נוחות בין הגרסאות. וזה טוב – כי הקקטוס הידני הוא רכב נוח, וגם האוטומטי. המתלים אומנם מעט רכים מדי על כביש גלי, ומאפשרים יותר זוויות גלגול מהמקובל היום, אך ברוב המקרים הם יספגו את שיבושי האספלט טוב יותר מהמקובל היום.
גם בידוד רעשי המנוע והכביש טוב, ורק רעשי רוח חודרים לתא במהירות שיוט – וגם הם במידה סבירה.
קצת יותר מפריעה לנוחות הנסיעה היא העובדה שהמנוע הזה מייצר לא מעט רעידות בסרק ובזחילות פקקים. יותר מהזכור לנו בגרסה הידנית – כנראה בגלל העומס השונה על המנוע שיוצרת התיבה האוטומטית. אם אתם רגישים לנושא, עשו נסיעת מבחן לפני שאתם מחליטים.
התנהגות ובטיחות
התיבה האוטומטית לא משנה את התנהגות הקקטוס, ובמילים אחרות – זה עדיין לא האוטו הנכון בשבילכם אם אתם בקטע של נהיגה מהירה בסיבובים. המתלים רכים מדי, הבלמים לא תוכננו לעומס שיוצרת נהיגה דינמית וההגה גם הוא לא לגמרי בעניין.
הקקטוס השיג ציון של ארבעה כוכבים במבחני הריסוק האירופאים, למרות שאינו מצויד במערכות בטיחות מתקדמות. בארץ הוא משווק עם מערכת של מובילאיי, בהתקנה מקומית, כסטנדרט.
מנוע וביצועים
למרות הספק מרבי לא מרשים (110 כ"ס) הקקטוס האוטומטי נע בקצב מספק בהחלט – התאוצה למאה אורכת, על פי נתוני היצרן, 9.7 ש'. זאת בזכות משקל עצמי קל יחסית לקטגוריה – עניין שאמור לתרום גם לצריכת דלק טובה, נושא שייבדק בעתיד במבחן דרכים כהלכתו. לצריכת הדלק עוזרת גם מערכת עצור-סע, ולפי נתוני היצרן הגרסה האוטומטית חסכונית במעט מהגרסה הידנית המקבילה.
תמורה
הקקטוס האוטומטי הוא בדיוק מה שרשם הרופא עבור הדגם – הוא שומר על היתרונות של הגרסה הידנית, בדגש על העיצוב החינני והמחיר הנמוך יחסית, ומוסיף את התיבה האוטומטית הכה חביבה על המוני ישראל. לכן נראה שציפיות היבואן – למכור אלפי יחידות כאלו בשנה, ולהפוך את הקקטוס לאחד מעמודי התווך של המותג – ריאליות לחלוטין. הקקטוס אולי לא מושלמת, אבל נותנת תמורה מעניינת מאוד לכסף.
פנאי/שטח קטן
פנאי/שטח קטן
פנאי/שטח קטן
