ב-2013 הוצג הדור הנוכחי של
יונדאי i10, ובסוף 2016 עבר הדגם מתיחת פנים קוסמטית בלבד. היבואן ניצל את ההזדמנות, ועם הגעת ה-i10 המעודכנת ארצה, הוסיף למבחר המקומי גרסה חדשה – עם מנוע 1.2 ל', אבל ברמת אבזור 'אינספייר' (Inspire) המוכרת מגרסת מנוע ה-1.0 ל' – במחיר זול משמעותית מזה שבו הוצעה גרסת ה-1.2 ל' בעבר, ברמת אבזור 'סופרים'. ובמספרים – האינספייר החדשה עולה 72,000 שקלים, לעומת 83,000 שקלים הנדרשים עבור הסופרים.
על מה צריך לוותר תמורת 11,000 שקלים? לא הרבה – חישוקי סגסוגת, פנסי איתות משולבים במראות הצד, דיבורית בלוטות' והגה עטוי עור.
עיצוב ונראות
במסגרת הריענון הקוסמטי שעברה ה-i10, החזית קיבלה עדכון קל הכולל פגוש חדש עם שבכה שונה, שכוללת כעת יחידות תאורת-יום. גם באחוריים אין שינוי מהותי, למעט פגוש ופנסי ערפל מעוצבים מחדש.
צילום: מנהל
פנים הרכב
גם בפנים לא השתנה כמעט דבר, אך התא עדיין עדכני למראה, בין היתר בזכות שילוב הצבעים בסיפון המחוונים ובמושבים. חדי ההבחנה ישימו לב שנגן הדיסקים נעלם, אבל זה השינוי העיקרי. תא הנוסעים מורכב היטב, ולמרות שמשטחי הדיפון עשויים מפלסטיק קשיח ופשוט – לא נשמעו מהם חריקות או קירקושים.
על אף ההוזלה המשמעותית במחיר, רמת האבזור עדיין סבירה, וכוללת ארבעה חלונות חשמל, מערכת מובילאיי בהתקנה מקומית וחיישני חנייה אחוריים. הדבר היחיד שחסרונו הורגש היה הדיבורית המקורית.
כבעבר, מציעה היונדאי הקטנה מרחב פנימי טוב יחסית, וגם ארבעה מבוגרים ישבו בנוחות סבירה. ובכל זאת, שתי תלונות – ההגה לא מתכוונן לעומק (עניין מקובל בקטגוריה) מה שמקשה על מציאת תנוחת נהיגה טובה; המרחב לברך ימין של הנהג מוגבל, והיא פוגשת את חלקה התחתון של הקונסולה המרכזית גם אצל אנשים לא גבוהים במיוחד, כמוני.
מאחור, יש כאמור מרחב נדיב יחסית לקטגוריה, אך ראשם של נוסעים שגובהם מעל 1.80 מ' כבר יהיה קרוב לגג. לתא המטען ב-i10 נפח אחסון מהגדולים בקטגוריה, הן ברמת הנתון הרשמי (252 ל') והן במציאות עם מבנה עמוק ורחב.
צילום: מנהל
נ
וחות נסיעה
מתליה של היונדאי הקטנה מספקים נוחות נסיעה טובה יחסית לקטגורית המיני, אך צריך לזכור שזו עדיין מכונית מיני קלה וקטנה – בתוך העיר, ה-i10 משככת היטב מהמורות גדולות, אך מתקשה על חטטים קטנים, כשעל כאלו חדים היא תעביר חבטה קלה לנוסעים.
מחוץ לעיר המצב משתפר, עם ריסון טוב של המרכב גם במהירויות גבוהות וכמעט שלא עוברות תנודות מטלטלות לנוסעים.
בידוד הרעשים מפתיע לטובה, ולא רק ביחס לקטגורית המיני. יש מעט מאוד רעשי כביש ורוח, וצליל המנוע מוחרש היטב במהירות שיוט (3000 סל"ד במאה קמ"ש), ורק מ-4000 סל"ד הוא מתחיל להרים את קולו.
התנהגות ובטיחות
על כבישי הצפון המפותלים והרטובים סיפקה ה-i10 אחיזה ראויה ותחושת ביטחון טובה, לפחות יחסית לקטגוריה. אחיזה ראויה – אבל מעט מאוד הנאה מנהיגה. ההגה חסר משוב, אינו מדויק דיו ומשקלו קל מדי בדרך כלל, עם תוספת משקל מלאכותית בעומס.
בתחום הבטיחות מציעה ה-i10 מפרט מקובל בקבוצה – שש כריות אוויר, בקרת יציבות, מערכת מובילאיי בהתקנה מקומית – וציון של ארבעה כוכבים במבחני הריסוק האירופאים.
צילום: מנהל
מנוע וביצועים
בנסיעה מנהלתית בתוך העיר ומחוצה לה המנוע והתיבה מתפקדים בצורה טובה והנסיעה חלקה, כשרק לעיתים נדירות התיבה תתבלבל בהעברה או תחבוט קלות. במצב הידני, התיבה מספקת עצמאות חלקית – היא לא תוריד הילוך בלחיצה מלאה על דוושה, אך כן תעלה הילוך בקצה הסל"ד.
השידוך בין המנוע לתיבת ההילוכים טוב גם לנהיגה נמהרת, עם תגובה זריזה ל"קיק-דאון". ועדיין – לא מדובר ביחידת הנעה נמרצת במיוחד, ועיקר כוחה מרוכז בחלק העליון של הסל"ד.
עוד נקודה לחובתה של ה-
i10 נרשמת בסעיף צריכת הדלק. המבחן נערך בכבישי הצפון בימים גשומים, ולרוב בדרכים בין עירוניות. בסוף המבחן נרשמה צריכת דלק משולבת של 11.6 ק"מ/ל', וגם בהתחשב בתוואי (שכלל לא מעט עליות תלולות ופיתולים) ובתנאי מזג האוויר הלא אידיאליים (הכבישים הרטובים הוסיפו התנגדות לנסיעה) – מדובר בתוצאה לא מרשימה במיוחד.
סיכום
ה
יונדאי i10 הייתה מכונית טובה לפני מתיחת הפנים ונשארה כך גם אחריה. יחידת הכוח מספקת, גם אם לא חסכונית במיוחד והמרחב הפנימי, נוחות הנסיעה ובידוד הרעשים טובים יחסית. אבל הבשורה האמיתית היא רמת האבזור החדשה – שמציעה מיני עם מנוע גדול יחסית במחיר נמוך מאי-פעם. אין ספק שזו אחת ההצעות היותר מעניינות בקטגורית המיני כיום.
*פורסם במקור ב-08.01.18 (נוסף וידאו)