"בשביל כבוד צריך לעבוד" קבע קזבלן. ובמקרה שלי, צריך לעבוד במקצוע מאוד מסוים, כזה שמאפשר לקבל למספר ימים מרצדס E קופה חדשה — מכיוון שכבוד המשכורת שלי לא תאפשר לי לקנות כזאת — והיא כבר תסדר לי כבוד. הרבה כבוד. כבוד מהמתדלק, מהשותפים לכביש, מהשומר בחניון, בכל מקום שאני, אתה (או את) נלך איתה ביחד. היא תפגין בפני הסביבה שהיא היפה, אבל לכולם יהיה ברור שמי שאחורי ההגה הוא האופה; עובדה — יש לכם אותה. ממש תוכנית ריאלטי של 48 שעות בהשתתפות דוגמנית צמרת, ואני תמיד הצהרתי שלעולם לא תראו אותי בריאליטי...
ה־E קופה הזו שונה מהדור שקדם לה, בכך שהקודמת התבססה על C קלאס, ואילו החדשה מבוססת על המתבקש: E קלאס. למרות שהרצפה מקוצרת ביחס ל־E — בסיס הגלגלים 287 ס"מ, מול 294 ס"מ בסדאן — היא גדולה משמעותית מקודמתה. כמובן שהקופה נמוכה יותר (ב־3 ס"מ) ומעט רחבה יותר (ס"מ בודד) ובאופן לא מפתיע — יפה יותר. הרבה יותר.
כבר כמה שנים טובות שמרצדס — כמו אודי, קצת כמו ב.מ.וו — בונה מכוניות דומות (מדי) בגדלים שונים. כך גם בגרסאות הקופה של דגמי C, E ו־S — אבל בכל מה שקשור לממדים, קל לקבוע שה־E מציעה את הגודל הנכון. היא לא קצת־קטנה־מדי כמו ה־C קופה, או קצת־גדולה־מדי כמו ה־S קופה.
עכשיו הוסיפו את רמת האבזור AMG שהייתה ברכב המבחן, עם שבכה נאה ופגושים מעט קרביים יותר, וקיבלתם מכונית שמהווה דוגמא לעיצוב נכון, מהסוג שצריך ללמד בבתי הספר לעיצוב בשיעור "קופה יפה תעשה לך". ל־E אין קורה B והיעדרה מוסיף ליופייה שעשוי מפרופורציות וקימורים שמידתם מדויקת. וגם הפרטים: תאורת לד מלאה, עם פסי לד יפים ביום, ותאורה מאחור המוגדרת על ידי מרצדס כ"אבק יהלומים". זה נשמע שם פלצני של איש שיווק מווברץ מדי, אבל זה תיאור מדויק לתאורה הזו, שנראית, ובכן, כמו אבק יהלומים אדום.
תא הנוסעים מרשים לא פחות מהעיצוב החיצוני. עם פתיחת הדלת הגדולה מקבלים את פניך צמד מושבים עטופים בעור איכותי, נאים, גדולים ועם שפע אפשרויות כוונון. מול הנהג שני מסכי "12.3; השמאלי משמש כלוח מחוונים עם שלוש אופציות תצוגה שונות, כאשר בכל אחת מהן עוד אפשרויות. במסך הימני תמצאו את כל המידע ממערכות הבידור/מיזוג/ניווט וגם שם אפשרויות תצוגה שונות למידע. התפעול דורש הסתגלות, אבל רוב הבוחנים מצאו אותו נוח.
המרחב מלפנים טוב בכל הממדים, ורק מרווח הראש עלול להיות גבולי במקצת לגבוהים. איכות ההרכבה טובה מאוד וגם איכות החומרים, פרט לפלסטיק זול ופשוט למגע (לא מראה) מעל צמד המסכים; מוזר (או שלא), אבל טענה זו השמענו גם במבחנים ל־E סדאן.
מאחור תמצאו פתחי מיזוג וצמד מושבים שמציעים מרווח ברכיים מפתיע לטובה (ובאופן מוזר, עדיף על זה שב־S קופה) ומרווח ראש חסר לגבוהים. עם זאת, בעלי גובה ממוצע ישבו שם בנוחות, אם כי המושבים מעט צרים. תא המטען גדול ושימושי כמצופה אך הפתח לא גדול.
קיבלנו את גרסת ה־E300. המשמעות היא שצמד התפיחות האורכיות במכסה המנוע, שנראה כאילו נועדו לראש הכפול של מנוע ה־V8 מתחת לו, הן רק אלמנט עיצובי (נאה מאוד, הנראה גם מתוך המכונית). לגרסה הזו מנוע טורבו 4 צילינדרים בנפח 2.0 ליטר המספק 245 כ"ס ו־37.7 קג"מ, והוא משודך לתיבה אוטומטית עם 9 הילוכים המעבירה את הכוח לאחור.
המנוע נשמע כאילו הוא לוגם סולר בסרק (מבחוץ בלבד) עושה את עבדותו נאמנה, ראוי לציון גם בהתייחס למשקל, 1680 ק"ג. למערכת ההנעה מספר מצבי ניהוג, ובמצב 'רגיל' המנוע פועל באופן נעים, אבל ללא מחץ קרבי. כדי לקבל מחץ כזה תוכלו לעבור למצב 'ספורט' או 'ספורט פלוס', ובשניהם תקבלו תגובות קצת עצבניות מתיבת ההילוכים. 'ספורט' דווקא נחמד יותר, ועד 100 קמ"ש בערך (6.4 ש' ל־100 לפי היצרן), המנוע וההילוכים מסדרים ל־E ביצועים טובים והתאוצות יעילות מאוד, גם אם אלה לא ידביקו אתכם למושב.
התיבה עובדת כמעט תמיד מצוין, והצליל, שמגיע אך ורק מהמנוע, נשמע נחמד לרוב. בעליות או במהירות גבוהה ציפינו לקצת־יותר, אבל אין ספק שצבירת המהירות טובה ממה שמרגישים, ואין בעיה להגיע במהירות לכותרת שמנה בעיתון או בראש הדף של אתר החדשות. כך שבכל הקשור ליכולת, המנוע יותר מאשר בסדר גמור, אבל אם אתם רוצים גם להידבק למושב בתאוצות, גרסת ה־400 (ראו בוקסת גרסאות) תעשה את העבודה טוב יותר, תודות למנוע הגדול ב־50%. בכל הקשור לצריכת דלק, בשיוט נינוח קיבלנו 14.9 ק"מ/ל', ובימי המבחן המאומצים הממוצע עמד על 9.5 ק"מ/ל', נתון טוב מאוד.
כל גרסאות הקופה של ה־E מונמכות בס"מ וחצי בהשוואה לסדאן, וכמובן שיש אופציה למתלי אוויר (לא ברכב ההדגמה). בעיר רמת הנוחות אינה אחידה; לפעמים היא נוחה, אבל לא תמיד; מתקשה על בורות עמוקים יותר ושם מדי פעם היא יכולה לחבוט, אבל זה נדיר; ולרוב אבל לא תמיד היא מנטרלת את העוקץ המעצבן מהשיבושים בכביש.
גם מחוץ לעיר נרשם חוסר אחידות, אבל הפערים שם היו גדולים יותר. ברוב המקרים, נוחות הנסיעה הרשימה לטובה; ה־E קופה מתמודדת היטב עם שיבושים קטנים, והיא מרוסנת למדי על גלי כביש. אבל כאשר היא צולחת רצף שיבושים בגודל בינוני היא נכנסת לוויברוץ מעצבן. זה קורה מעט, אבל כאשר זה קורה, זה מורגש. איכות הנסיעה טובה, ורעש רוח קל בשיוט ורעשי כביש נשמעו, אך בעוצמה לא מציקה.
בכביש המפותל הרשימה ה־E ביכולתה. היא לא סכין חדה ועצבנית, לא מאוד מערבת אבל יכולתה הדינמית טובה והיא מהנה לנהיגה. ריסון המסה טוב, אם כי על גלי כביש במהירות גבוה היינו שמחים לעוד קצת קשיחות. ההגה לא חותך את הסיבוב כמו סכין חמה בחמאה, צריך לא מעט הפניה, אבל ברגע שמבינים את זה מגלים שיכולת הפנייה שם, פשוט צריך יותר הפניית הגה. משקלו משתפר במצבי הספורט, והמנוע עושה את העבודה גם אם ברור שהשלדה יודעת להתמודד עם אורווה גדולה בהרבה. הבלמים בסדר, אבל רשמו התעייפות קלה בעומס. ציפינו לקצת־יותר בהתחשב בגודלם ובעובדה שהקדמיים מחוררים. ואם תהיתם, בקרת היציבות לא באמת מתנתקת, אבל נותנת חבל ארוך מאוד; מספיק ארוך כדי לסבך נהג שאינו יודע מה הוא עושה.
מרצדס E קופה משתייכת לקטגוריה קטנה, קופה מבוססות סלון, שכוללת את סדרה 6 של ב.מ.וו ו־LC של לקסוס, כמו גם מזראטי גראנטוריסמו. אלה מכוניות שמחירן גבוה והשימושיות שלהן נמוכה, עם מעט היגיון והרבה תאווה — מכוניות המוסיפות קצת צבע לעולם של כולנו, והרבה צבע לחייהם של המעטים שקונים אותן.
מחירה של ה־E קופה שנבחנה הוא 590,000 שקלים וזה הרבה, אבל זה תג המחיר המקובל בקטגוריה (אפילו קצת פחות) — ובעיקר: למתחרים אין גרסאות כניסה שכאלו. כך שבהפוך־על־הפוך, המחיר פחות יקר מהמקובל (חלילה זול, כן?).
ה־E קופה מצליחה, ראשית, במה שקופה צריכה להצליח בו — עיצוב. זו מכונית שהיא פשוט יפה, בלי הרבה איפור, בלי להתאמץ — יפה אמיתית שכזו. היופי גם בתא הנוסעים המרשים, והיא אפילו שימושית (בניכוי הכניסה לאחור, כמובן). יחידת ההנעה טובה, הנוחות טובה לרוב גם אם לא אחידה; ה־E קופה היא מכונית שפוגעת במטרה.
או כמו שענה לי השומר בכניסה לישוב שלי, כשאמרתי לו שהמכונית היפה הזו אינה שלי — "אני מאחל לך שתהיה לך אחת כזו". "תודה" אמרתי לו, ואיחלתי לו אותה ברכה בדיוק, וחתמנו את השיח הקצר בברכת שנה טובה הדדית. אז שנה טובה (באיחור, אני יודע...) גם לכם, עם שפע של דברים טובים, כמו E קופה.
ה־E קופה נמכרת בשלוש גרסאות מוגדשות. הראשונה היא E200; מנוע 2.0 ל', 184 כ"ס והחל מ־490,000 שקלים. מעליה E300, נפח מנוע זהה, אך ההספק 245 כ"ס והמחיר 590,000 שקלים. בפסגת ההיצע המקומי כיום (בהמשך יתייצבו גם גרסאות AMG), E400 עם מנוע 3.0 ל', 333 כ"ס ומחירה מתחיל ב־680,000 שקלים. התיבה אוטומטית 9 הילוכים בכולן, ההנעה אחורית בשתיים הראשונות, כפולה באחרונה.
קופה
קופה
ספורט
