וולוו הציגה את ה־XC60 המקורי ב־2008. ה"הייפ" בתחום רכבי הפנאי הבינוניים של מותגי היוקרה היה בחיתוליו, היצרן השבדי עדיין שהה בחממה של פורד והרכב חלק פלטפורמה עם פרילנדר של לנד רובר, גם היא (ויגואר) בבעלות הענק האמריקאי.
רק תשע שנים עברו והכל השתנה. רכבי פנאי כאלה מוצעים על־ידי כל יצרני היוקרה והביקוש להם רק גדל, ועולמה של וולוו עצמה וגם אחיותיה לבעלות השתנה לגמרי. היא כבר אינה אחות אלא מתחרה בלנד רובר ויגואר שעברו לשליטה הודית. אחרי פרידה לא קלה מפורד, עם שנה שבמהלכה נראתה כמעט אבודה, הפכה וולוו המפסידה דוגמא להשתלטות סינית מוצלחת. וולוו עברה לידי ג'ילי ב־2010 וההשקעה בה ובדגמים החדשים הפכה אותה לחברה שמגדילה מכירות ורווחים תוך שהיא עוברת שינוי מעמיק בטכנולוגיה ובמיצוב.
הדור השני של ה־XC60 הוא דגם שלישי של וולוו המבוסס על פלטפורמת SPA החדשה והמודולרית של היצרן השבדי, והוא החשוב ביותר עבורה בתחום המכירות; מאז 2010 דגם זה הוא הנמכר ביותר של וולוו.
היו ימים
כבר במבט הראשון בולטים הנוכחות של הדגם החדש והמראה המושך שלו. הדמיון ל־XC90, אחיו הגדול לפלטפורמה, ברור ועם זאת ה־XC60 נאה יותר. החזית השוודית האסרטיבית נראית טוב, הפרופורציות מקרינות גודל וחוסן וקווי הלד מלפנים ומאחור יוצרים חתימה ברורה. התלונה היחידה ביחס להופעה נוגעת לחישוקי ה־"19 שמשום מה נראים קטנים על הרכב.
היו ימים בהם וולוו סבלה מדימוי סולידי מדי אך נודעה בהנדסת אנוש מצוינת; ימים בהם היית נכנס, מתניע ומתקשר עם כל מערכות הרכב באופן מיידי, מבלי להסתבך עם צגים ותפעול מרכזי שדורשים יום לימודים. זה לא קורה כאן.
סביבת הנהג של וולוו החדשה נראית מזמינה ואיכותית, וכוללת מחוונים מוקרנים וצג שליטה אנכי שאחראי לתפקודים רבים, אבל התפעול מורכב. לדוגמא: תמונת חלוקת האנרגיה המסקרנת נמצאת רק עליו (בקטן מדי) אך דורשת הסטה ימינה של המסך (SWIPE) ואז בחירת המצב הנכון משפע אופציות. הסטה דומה לצד השני נדרשת כאשר רוצים לבטל מצב זה או להפעיל פרטים משפע מערכות הבטיחות, הטעינה, או אלחוש בקרת היציבות. אם רוצים לתכנת את המצב האישי באפשרויות הניהוג או להחליף "מחוונים" נדרשת כבר הסטה מטה. הבעיה היא שכל לחיצה והסטה מסיטות את תשומת הלב מהכביש.
אני לוקח לרגע אוויר ומתרשם מהאבזור השופע שמתחיל בגג זכוכית גדול ותפעול חשמלי לדלת תא המטען וממשיך לשילוב יפה של עור הפוך ותפעול חשמלי לכיוון המושבים הקדמיים, בקרת אקלים (שגם תפעולה מורכב), ומפתח חכם. המצלמה האחורית יכולה למקד את עצמה ואם תרצו הרכב יחמם את המושבים וההגה לפני שתיכנסו. כמובן בוולוו, אבזור הבטיחות שופע, וכולל בלימה אוטונומית והתחמקות מתאונה, בקרת שיוט אדפטיבית, תיקון סטייה, מצב עוקב בפקקים (שלא עורר ביטחון), ניטור שטחים מתים ותאורה חכמה.
המושבים נוחים, אוחזים (ב־R שלנו וויתרו על אוורור לטובת עיצוב) ותנוחת הנהיגה טובה. המרחב מאחור מצוין והאווירה נעימה גם בזכות התאורה ובקרת האקלים. תא המטען קטן מאשר בגרסאות הרגילות ועדיין גדול ובעל מצבים נוחים לכיסוי.
תנועה מורכבת
צריך יום לימודים לסביבת הנהג, ויומיים כדי ללמוד את רזי חטיבת הכוח ההיברידית הנטענת. החטיבה מורכבת, דומה לזו שב־XC90, ומשלבת בין מנוע T6 — 2.0 ליטר עם מגדש על ומגדש טורבו (320 כ"ס) — ומנוע חשמלי אחורי חזק (87 כ"ס). זה אחראי לצד האחורי בהנעה הכפולה שמתנתקת ב־170 קמ"ש ולתנועה חשמלית (עד 125 קמ"ש). בנוסף, מצויד ה־XC60 גם במנוע חשמלי נוסף המורכב על גל הארכובה (40 כ"ס, לא במניין ההספק) המיועד לטעון את המצבר, לשמש מתנע למנוע הבנזין וגם לעזור לו בשעת הצורך. סך כל התפוקה עומדת על 407 כ"ס ו־65.3 קג"מ, וזו עוברת לגלגלים דרך תיבה אוטומטית עם שמונה הילוכים. וכך, למרות שהרכב כבד יחסית (2115 ק"ג) הוא מאיץ ל־100 קמ"ש ב־5.3 שניות קצרות. הטווח החשמלי התיאורטי הוא 43 ק"מ וזמן הטעינה שלוש שעות ב־16 אמפר.
תחילת הנסיעה מעט מבלבלת. מתג ההתנעה הסיבובי, שמופעל לאותו כיוון גם כשמדוממים, דורש הסתגלות. בנוסף, כמו בהיברידיים רבים, החיווי שהרכב "מותנע" (אין התנעה אמיתית) אינו בולט. למורכבות תורם גם בורר ההילוכים הקריסטלי הקטנטן שנראה נהדר אך פעולתו לא ברורה: כל דחיפה קדימה או אחורה משנה מצב אחד; לדוגמא: שתי דחיפות קדימה מ־D והגעתם דרך N ל־R. לא פעם חשבנו ששילבנו למצב נכון ודבר לא קרה רק כי לא לחצנו חזק מספיק על דוושת הבלם.
גם שפע מצבי הניהוג בעלי השמות המקוריים תורם לבלבול. רוב הזמן אין חיווי להילוך כי באופן מוזר ה־XC60 אינו חמוש באפשרות לתפעול ידני (תוספת של כ־3000 שקלים). במשיכת הבורר מטה ניתן להוריד הילוכים (אך לא להעלות). וגם זה קצת מוזר, כי תהליך ההורדה מתחיל מהילוך גבוה מדי ואומר שבכניסה לפנייה מהירה יידרשו שלוש־ארבע לחיצות.
התחלה חשמלית
אני יוצא לכיוון מרכז תל־אביב באופן חרישי עם טווח חשמלי שמתקבע במהירות לתחום של 30 ק"מ. ההנעה בדקות אלה אחורית וחשמלית, אבל הרכב "מרמה" לפעמים. למרות שהוא במצב "פיור" החשמלי, הוא מגניב לעיתים זבנג בנזיני לטובת ההאצה; 87 פרשי חשמל אינם מספקים תמיד ברכב כה גדול. ובכלל, ה־XC60 מעדיף לעשות את העבודה מבלי שנתערב. מבחינתו אין צורך שנדע מי עוזר למי, ובמצבים היותר חשמליים אין מד סל"ד אלא תצוגות מקוריות שהן קצת קשות להבנה.
בתנועה איטית כמו יציאה מחניות, חטיבת הכוח אינה זורמת מספיק ובהאצות במהירויות נמוכות מנוע הבנזין לעיתים רועש וכניסתו מורגשת. אגף הבנזין בחטיבת הכוח אינו מאוד מעודן או מרגש בצליל, אבל הביצועים מאוד מרשימים. עם חשמל או בלעדיו, ה־T8 נמרץ באופן מפתיע ובמצב 'כוח' הוא אחד המהירים מסוגו.
צריכת הדלק בכלים הנטענים היא נושא מורכב. אם לא מדובר במסלולים חשמליים קצרים, התוצאה בפועל אינה מדהימה. במסלול ארוך שכלל התחלה חשמלית וקטעים מאמצים גמע הרכב 9 ק"מ/לליטר, בנסיעות רגועות הנתון עומד על 12.2 ק"מ/ל' וברוב הזמן קבע 10.3 ק"מ/ל'. ניתן להאריך את הטווח החשמלי בעזרת טעינה ממנוע הבנזין תמורת עלייה של לפחות 20% בצריכת הדלק. מצד שני בירידות מירושלים הרווחנו, ככה סתם, ארבעה קילומטרים חשמליים.
תחושה מגודלת
למרות הביצועים, ה־XC אינו יוצר תחושה שהוא פנאי־ספורטיבי. היכולת טובה, אבל הדרך בה הוא צולח כבישים מאתגרים אינה מהנה במיוחד והתחושה בנהיגה כבדה. בפניות מהירות נטיית החרטום להרחיב קו מורגשת, והתחושה בקצות המעטפת אינה מהודקת. דווקא בפניות חדות ואיטיות הוא עשוי לייצר (תלוי במלאי החשמל ובמצב הניהוג) דחיפה קטנה מאחור שמיישרת אותו לתוך הפנייה. בנוסף, ההגה אינו מדויק במיוחד. כמו בהרבה כלים היברידיים, לבלמים פעולה לא הדרגתית וכניסתם לפעולה עצבנית ולא צפויה. תחת עומס, כך מסתבר, חלוקת המומנט האלקטרונית (טורק וקטורי) מתעייפת, ומודיעה על כך דרך חיווי של בקרת היציבות, המכריזה כי יצאה להפסקה.
נוחות הנסיעה של ה־XC60 בעיר נאותה, אך התחושה לא רגועה והרכב עסוק משהו על שיבושים למיניהם. כך גם מחוץ לעיר, פגמים קטנים מורגשים מדי והריסון אינו מושלם. בנוסף, רעשי הכביש והרוח בולטים.
ירידה מהאספלט מאפשרת בחירה בין מצב שטח ייעודי שמגביה את הרכב והינו קופצני לבין מצב 4x4 שמתאים יותר לשבילים מהירים. התחושה חסונה אבל גם כאן לא נינוחה, והרכב עסוק על פגמים קלים, ואילו בורות או שינויי גובה חדים גוררים חבטות מהמתלים. מאידך, התחושה החסונה משדרת שניתן לייצר קצב גבוה.
יתרון החבילה
כמו שראינו לא פעם במכוניות נטענות (גם בגיליון זה), הקלף החזק ב־XC60 היא החבילה הכוללת. הרכב אינו דינמי לנהיגה, ומשדר תחושת גודל וכובד, ועניין החיסכון תלוי בטווחי הנסיעה ובאופיה. אבל רכב הפנאי החדש של וולוו מציע ביצועים מצוינים, הנעה כפולה, קפיצי אוויר, אבזור עשיר, מרחב שימושי ותחושה מודרנית. תמורת 370,000 שקלים, כולל עמדת טעינה ואחריות של חמש שנים לסוללה, מדובר בחבילה טובה.
פנאי/שטח יוקרה
פנאי/שטח יוקרה
פנאי/שטח יוקרה
פנאי/שטח גדול
