טויוטה לנד קרוזר - מבחן דרכים (השקה)

נמיביה מתאימה ללנד-קרוזר כמו כפפה ליד. ארץ ענקית ופראית עם נופים שנראים כאילו יצרו אותם לטובת פרסומת לרכב שטח. ארץ שבה ניתן למצוא את המדבר העתיק ביותר בעולם - בקיצור רקע מושלם לאחד מרכב הפנאי האחרונים שעשויים לפי המתכון הישן, עם שלדת סולם ומכלולים קשוחים. כאלו שאפשר באמת לרדת איתם לשטח ולא סתם לשבת גבוה בפקק. 



לקראת ההשקה של הלנד-קרוזר המחודש בנמיביה תהיתי האם המארגנים ינצלו את מה שיש לנמיביה להציע מבחינת נהיגת שטח, או שרק יריצו אותנו בין אטרקציות תיירותיות על דרכי העפר שמתפקדות בנמיביה כאוטוסטראדות ויקראו לזה "שטח". אבל אני בחור אופטימי, ולכן האמנתי שיהיה בסדר. קיבלתי את התשובה בדמות כשש מאות קילומטרים של נהיגה, חלק ניכר מהם בשטח של ממש - כן ירבו!



עור ועצמות
את טויוטה לנד קרוזר המעודכן אנחנו פוגשים בשדה התעופה של וולביס ביי, אחת הערים הגדולות בנמיביה (ועדיין קטנה יותר מכפר סבא מבחינת מספר תושבים). השינוי החיצוני מינורי - גריל מעט שונה שמצדדיו פנסים מעודכנים. שום דבר מפתיע או דרמטי. בתא הנוסעים השינוי מעט בולט יותר - עוד נגיע לזה בהמשך - והמכאניקה נשארה פחות או יותר אותו דבר: אותה שלדת סולם נפרדת, מנוע ותיבת הילוכים. החידוש העיקרי בפן המכאני הוא אופציה לקפיצי אוויר, עניין שהופך לנפוץ יותר ויותר בקטגוריה.



אנשי טויוטה ניצלו את ההזדמנות כדי ליישר קו עם המקובל היום בעוד עניין – אלקטרוניקה. זה מתחיל בבורר "מצבי שטח" - כן, כמו בלנד-רובר וג'יפ (וגם פיג'ו - בכלי הנעה קדמית!). טויוטה בחרו בשם הכל-כך-לא-יצירתי "MTS", ראשי תיבות של Multi-Terrain Select, ועם יישום שונה מהמקובל – במקום חוגת המצבים המקובלת, עם האיורים המוכרים, יש כפתור ועליו הכיתוב MTS, ולידו חוגה נטולת סימונים.

השימוש בחוגה קצת פחות נוח לדעתי מהחוגות המקובלת – רק עם סיבוב החוגה אפשר לראות מה מצב השטח שנבחר על הצג המרכזי בלוח המחוונים. מצד שני, היעדר הכיתוב הייעודי על החוגה  מאפשר להשתמש באותה חוגה גם לטובת מערכת טכנולוגית חדשה נוספת – מערכת הזחילה, המאפשרת בחירה בין חמש מהירויות זחילה (מקמ"ש בודד ועד חמישה), בעליה או בירידה, בנסיעה קדימה או אחורה. הייתה בזמנו מערכת דומה בלנד-קרוזר V8 שהגיע ארצה, ויש גם משהו דומה בדיסקברי החדש, ובכל מקרה הרעיון ברור – במצבים טכניים אפשר להעביר את הטיפול בהנעה למחשבים, ולהתרכז בהיגוי. גם יותר פשוט, וגם אמור להפחית את הסיכוי לשבר מכאני בשל טעויות תפעול של הנהג.



בשטח טכני אמורה לסייע מערכת חדשה נוספת, המנצלת את המצלמה הקדמית - חלק ממערך מצלמות היקפי - כדי להציג לנהג את המתרחש ב"שטח המת" שנוצר בגלל מכסה המנוע, כאשר המערכת יודעת גם להציג היכן בדיוק יעברו הגלגלים הקדמיים. רעיון מעולה - הביצוע קצת פחות, פשוט משום שהתצוגה קטנה מדי ולא מספיק ברורה. 

המערכות הנ"ל, כמו מתלי האוויר, הם אופציה בלבד – ואף אחת מהן לא כלולה במפרט הישראלי, אלא אם תבחרו להזמין את "חבילת השטח" בהזמנה מיוחדת. בגרסאות שלא מציעות את המערכות החדשות, החוגה והכפתורים שסביבה מוחלפים בתא נסגר, מה שמשנה לחלוטין את מראה הקונסולה המרכזית. ואגב הקונסולה המרכזית – זה השינוי הבולט ביותר בעיצוב תא הנוסעים של הלנד-קרוזר המעודכן (גם לוח המחוונים שונה, ובבדיקה מדוקדקת מגלים פרטים נוספים). אך למרות שמדובר בעיצוב חדש, הקונסולה נראית מיושנת – החלקים הכסופים נראים יותר מדי כמו "פלסטיק בצבע כסף", הכפתורים הגדולים נושאים גרפיקה מיושנת וגופני תצוגת בקרת האקלים (מחולקת לשלושה אזורים, כבעבר) מזכירים את אלו של שעונים מעוררים משנות השמונים... ברמת האבזור נציין את העובדה שלרשימת האופציות הצטרף מיזוג למושבים הקדמיים - עניין מבורך במזג האוויר הישראלי. 



חולות וסלעים
טעימת השטח הראשונה היתה בירידה ל"חוף השלדים", לתצפית על אוניה שעלתה על שרטון - כן, בנימיביה עדיין מותר לרדת לחוף. בפן נהיגת השטח אין משהו מעניין או מאתגר במיוחד בנהיגה על משטח חול לח ומישורי. הורדנו קצת אוויר לפני הירידה לחול - ושמנו גז. כאמור בפתיחה, טויוטה לא שינו את המנוע במתיחת הפנים, וכמו בעבר הוא חזק מספיק - לא יותר. הדוושה בילתה חלק גדול מהזמן צמודה לרצפה, ואין ספק שבחול לא הייתי מתנגד לעוד כמה סוסים, בעיקר אם התוואי לא שטוח. הכמיהה לעוד כמה סוסים תחזור גם בכל עקיפה – על דרכי עפר, ועם לחץ אוויר נמוך (המארגנים בחרו ב-25PSI כפשרה בין עמידות לתקרים, ניהוג ועבירות בחול ובבוץ), הלנד-קרוזר האיץ בעצלנות מעבר למאה קמ"ש.



אבל יום השטח העיקרי היה היום השני של ההשקה. יום שהתחיל מוקדם ונגמר מאוחר ותפר יחדיו דיונות, שבילים מהירים עם אבנים שתולות וערוץ נחל מסולע. הכל (כמעט) מהכל. ביום הזה הוכיחו קפיצי האוויר את ערכם - ואת יתרונם על קפיצי הפלדה. הלנד-קרוזר נוח למדי גם עם הקפיצים הרגילים, אך קפיצי האוויר עושים עבודה טובה יותר בספיגת השיבושים השונים, וגם מאפשרים להגביה את הרכב בקטעים טכניים. קפיצי האוויר גם נותנים את האפשרות לבחור את הפשרה הרצויה בין ספיגה לשיכוך - במצב 'נוחות' הספיגה היתה טובה יותר, אך הריסון לא היה מספק וטלטל את הרכב ויושביו במעבר על שיבושים מורכבים, ולכן העדפתי את הנסיעה במצב 'ספורט', שהציע ריסון עדיף על חשבון גיהוץ קצת פחות טוב של אבנים שתולות. כמובן שמצבי הנהיגה השונים משפיעים גם על פרמטרים אחרים, כגון תגובת הדוושה ופעולת תיבת ההילוכים. 

מצב זחילה עבד בצורה טובה, גם אם לפעמים הייתה תחושה שהאוטו פתאום משחרר את הבלמים ורץ יותר מהר. המערכת לא הכי שקטה וחלקה, וקל לדעת מתי מתערבת בקרת המשיכה – אך היא עדיין שקטה משמעותית מרעשי כיתת-הירי של מערכת הגלישה במורד של הדור הקודם. העובדה שהיא עובדת גם בנסיעה לאחור יכולה להיות שימושית מאוד במצבי "חילוץ לאחור". קשה לי לקבוע עד כמה גדולים השינויים בין המצבים השונים במערכת ה-MTS – אופי ההשקה, של נסיעה בשיירה ארוכה עם לו"ז לוחץ, לא אפשר בדיקה מסודרת של העניין, ובדיעבד נראה שהעניין במילא לא יהיה רלבנטי בארץ.



מעבר
רכבי פנאי עם יכולת שטח של ממש הם זן הולך ונכחד. יצרנים רבים יצאו מהמשחק לחלוטין, אחרים ממשיכים לשווק דגמים וותיקים-על-סף-הגריאטריים ויש כאלו שפשוט העבירו את השם לכלים רכים, עם יכולת שטח מוגבלת ביותר. כך שטויוטה לנד קרוזר המחודש הוא אחד מאחרוני הדור, כלי שעדיין מציע מפרט מכאני מוטה-שטח, שבדור הזה מקבל - לפחות בחו"ל - תגבור אלקטרוני. האלקטרוניקה במקרה שלו לא אמורה לחפות בשטח על מכלולים מוכווני כביש, אלא לשפר את הקיים, כך שכל נהג טירון יוכל להפוך לצולח מדבריות מסוקס. 

_________________________________


המפרט הישראלי
בהשקה נכחו שתי רמות אבזור, ויחידת הנעה אחת. את מנוע הדיזל (2.8 ליטר, 177 כ"ס) ותיבת ששת הילוכים האוטומטית כבר פגשנו בדור היוצא - וזו גם יחידת ההנעה היחידה שתגיע בשלב זה ארצה; גרסת הבנזין, כך טויוטה, לא שרדה את תקנות זיהום האוויר המחמירות, ולכן לא תקבל תקינה אירופאית.

בהשקה התרשמנו מלנד קרוזר ברמת אבזור שהוגדרה כבסיסית - ולמרות זאת, הוצע בה מערך מערכות הבטיחות המתקדמות של טויוטה (TSS) הכולל – באופן תקני – בלימה אוטונומית, תיקון סטיה מנתיב וקריאת שלטי מהירות, כאשר מערכת לניטור שטחים מתים מוצעת בתוספת תשלום. למרבה הצער, עם השקת הדגם המחודש בישראל, נודע כי מערכות בטיחות אלו יוצעו רק ברמת הגימור הגבוה ('לימיטד') במחיר של 400,000 שקלים, כאשר מערכת לניטור שטחים מתים כלל אינה מוצעת. 

אכזבה נוספת נרשמה אחרי מבט במפרט האבזור - מערכות העזר המתקדמות-לשטח זמינות רק לרוכשי רמת 'לימיטד', וגם אז נדרש עבור תשלום נפרד (20,000 שקלים). חבילת אביזרי השטח כוללת שני בוררי מצבי נהיגה (אחד לכביש ואחד לשטח), בקרת זחילה, תצוגה פנוראמית ונעילת דיפרנציאל אחורי (אביזר שהוצע לאחרונה בלנד קרוזר בישראל לפני 15 שנה). נכון לכתיבת שורות אלו, זמן האספקה לרכב עם חבילת אבזור זו הינו חמישה חודשים.