כאשר הציגה ב.מ.וו את X4 (מבוסס X3) ב-2014, זה כבר לא היה סיפור, כי עם הצלחה לא מתווכחים. וכאשר הכריזה בסוף נובמבר 2017 על קופה-פנאי קומפקטי מבוסס X1, אפשר היה רק לשאול: "למה לקח לכם כל כך הרבה זמן?"
ולכן, מה שאמרו לי אנשי ב.מ.וו עם ההשקה בליסבון – " ב.מ.וו X2 מיועדת לאנשים שמעדיפים סגנון על חשבון שימושיות" – היה, לאחר כל השנים האלה, פשוט מובן מאליו. הם כמובן הפגינו אופטימיות, גם בגלל שהדגם עליו מבוסס הקופה-פנאי החדש, X1, מצליח מאוד והיה אחראי ב-2017 ל-30% מהמכירות של דגמי הפנאי שלהם.
מושך תשומת לב
ה-X2 מפגין הופעה קרבית כבר במפגש הראשון איתו, בכניסה למלון, וממנה עולות שתי שאלות: האם יש לה כיסוי בכביש, והאם הצד האופנתי לא פוגע מדי בתכונות השימושיות. בזהוב ייחודי Galvanic Gold (זהב מגולוון), הוא נראה טוב, ומבנה אווירודינמי משובח לרכב מסוגו (מקדם גרר 0.28), סיומת קופה ובעיקר ממדים ופרופורציות אחרים בהשוואה לאלה של ה-X1, מבהירים כי מדובר באח הספורטיבי של הפנאי הקומפקטי.
ה-X2 יושב על אותה רצפת הנעה קדמית המשרתת גם את מיני קאונטרימן. בסיס הגלגלים, 267 ס"מ, זהה, ממש כמו הרוחב (182 ס"מ) – אבל ממדיו קומפקטיים יותר; האורך והגובה קצרים ב-8 ס"מ: 436 ס"מ ו-153 ס"מ בהתאמה. הפרופורציות, בהתאם, דינמיות בהרבה.
מלפנים, הגריל אגרסיבי יותר, והמבנה הטרפזי המוכר מתרחב מלמעלה כלפי מטה לכיוון הכביש, יוצר מופע דינמי יותר. סבסטיאן סים, המעצב, אמר לי שהאתגר היה לשלב בין פנאי לבין ספורט, והדרך למימושו הייתה באמצעות מרכיבים שונים; הספורט, כמובן, עם סיומת הקופה (ומפלטים כמו ב-X6) והפנאי באמצעות טיפול בבית הגלגל ומבנה מוגבה. התוצאה דינמית, ולמרות שהחזית מעט אגרסיבית מדי לטעמי, הפרופיל והחלק האחורי נראים פשוט מצוין.
ואחרון – קטן אך בולט. אי אפשר היה שלא לשים לב לשומה – סמל ב.מ.וו קטן ועגול שנקבע לקראת הסיומת של ה-X2. סבסטיאן סים סירב להסגיר מי האיש האחראי לרעיון, אך סיפר כי ההשראה לשומה הזו הגיעה מ.ב.מ.וו CS קופה של 1968. אך כמו עם נשות החצר המלכותית בצרפת, וגם עם סינדי קרופורד, אותה שומה קטנה, שכאילו מפרה את חוקי האסתטיקה, מדגישה את העיצוב. ולטובה.
אין חדשות מסעירות
סביבת הנהג, כמעט צפוי, מוכרת, לא חידשה ולא ריגשה, אך נגיעות קטנות, באדיבות חבילת העיצוב M Sport X שכיכבה ברכבי ההשקה, שברו את השגרה. חבילה זו כוללת מושבי אלקנטרה בשני צבעים ותפירה צהובה בצבע הרכב, ואפילו לשטיחים נגיעות בצהוב. וכמו העיצוב הרגיל, כך גם החומרים והביצוע רגילים – מעולים עם שילוב ראוי של חומרים רכים ופלסטיק מאוד איכותי דמוי סיבי פחמן.
האופי הספורטיבי של ה-X2 מוצא ביטוי בתנוחת נהיגה מעט נמוכה ביחס לרכב פנאי ומושבים נוקשים עם אחיזה צידית טובה. קו החלונות מוגבה, אך הראות טובה למדי מלפנים ואילו מאחור החלון צר מדי.
ועוד כמובן; גם ל-X2 מערכת iDrive של ב.מ.וו שאנחנו אוהבים, כאן עם מסך מגע שהופך את התפעול לאינטואיטיבי יותר. בין המושבים נמצא מקום ייעודי לטלפון חכם עם טעינה אוטומטית וקישוריות לאפל קארפלי, אך לא לאנדרואיד אוטו. התצוגה העילית בשמשה הקדמית (אופציה) מומלצת מאוד. וכמובן נוסף: האבזור ברכבי ההשקה היה עשיר מאוד.
מבנה הקופה מאפשר לשני מבוגרים לא גבוהים מדי לשבת בנוחות מאחור, עם מרווחי ראש וברכיים סבירים. תא המטען, 470 ליטר, קטן ב-35 ליטר מזה של ה-X1; זהו נפח מספק (ודומה לזה שבמשפחתית-סדאן), אך סף ההטענה גבוה מעט, פחות נוח מזה שב-X1.
הבטחות צריך לקיים
ה-X2 התייצבה להשקה בגרסה אחת – מנוע דיזל 2.0 ליטר המנפק 190 כ"ס ו-40.8 קג"מ, תיבה אוטומטית 8 הילוכים והנעה כפולה; בישראל: מנועי בנזין מוגדשים 1.5 ליטר ו-2.0 ליטר, תיבה דו-מצמדית 7 הילוכים והנעה קדמית. התאוצה, ל-100 קמ"ש היא 7.7 שניות, נתון זהה לזה של ה-2.0 ליטר בנזין הנעה קדמית המשווק כאן. המנוע גמיש ומספק כוח מספק בכל טווח הפעולה שלו. הוא לא מאוד חזק, אבל מעניק מספיק בכדי ליהנות; אני, אגב, לא ממש אוהב רכבי פנאי עוצמתיים מדי (ע"ע GLA45 AMG).
ה-X2 שקט למדי בשיוט, ורק רעשי רוח נשמעים במהירות גבוהה. על הבסיס המוכר של ה-X1 הוסיפה ב.מ.וו לא מעט בתחום מכלולי השלדה. בנוסף לבורר מצבי הניהוג, 'נוחות', 'חיסכון' וכמובן 'ספורט' – האחרון מציע משקל עדיף להגה ותגובת מיידית יותר של המנוע/הילוכים – מערכת המתלים M Sport תקנית ב- M Sport וב-M Sport X (אופציה בבסיסית).
למערכת זו "בקרת משכך דינמית", מתלים מונמכים ב-10 מ"מ, גלגלים קדמיים עם זווית שפיעה (קאמבר) שלילית, צמיגים 245/40-19. אלה האחרונים מוסיפים לאחיזה בתוך פניות, לא מוסיפים לנוחות על שיבושים.
התוצאה עומדת במבחן ההבטחה, וחווית הנהיגה ב-X2 מהנה את הנהג. ההגה החלטי בתגובה, ומשקלו נכון, כנדרש מרכב של ב.מ.וו עם הצהרות בהתאם. למרות שהוא רכב פנאי, בהחלט כיף לקחת את ה-X2 לכבישים מפותלים ולנהוג בו מהר. יכולת זו תובעת תשלום בנוקשות המורגשת במהירות נמוכה ובכביש משובש. מערכת המתלים האדפטיבית, שיכולה לפתור בעיה זו ולהוסיף לא מעט משלה, לא נכחה בהשקה.
זמן איכות
על בסיס המתכון המוצלח של ה-X1 יצרה ב.מ.וו דגם שלא רק נראה ספורטיבי יותר עם תנחת נהיגה בהתאם, אלא גם פורע את שטר ההבטחה ליכולת דינמית גבוהה ולהנאה בנהיגה. מי שרוצה במחיר קרוב רק רכב ספורטיבי, ימצא הצעה עדיפה בדגם מותאם לכך, כמו גולף R, ומי שרוצה רכב פנאי שימוש יותר, ימצא אותו ב-X1 – אך מי שרוצה את שניהם, עם הופעה ייחודית כבונוס, יגלה כי ב.מ.וו X2 מציעה שילוב ייחודי במינו.
הפנאי-קופה הקומפקטי החדש של ב.מ.וו, בגרסה אותה פגשתי בהשקה, הוא רכב שאי אפשר להיות אדיש להופעתו, הוא עשוי מצוין וכיף לנהוג בו בכבישים הנכונים – וכל אלה יוצרים חבילה משובחת.