נכון, "מבול" במונחים של רכבי יוקרה, היברידיים־נטענים או לא, מתייחס לאלפי מכוניות בשנה, לא יותר. נכון, נראה שהשפע הזה מתמקד רק במכוניות יוקרה, אבל לא כך הדבר. הסיבה פשוטה: באופן מוחלט, לא כל שכן יחסי, מותגי היוקרה מציעים הרבה יותר גרסאות כאלה. מספר הדגמים והגרסאות ההיברידיות של מותגי היוקרה — רק 6.6% מהשוק ב־2017 — כפול לערך מההיצע בתחום העממי. לא פחות חשוב, למרות ששיעור המס ליוקרתיות ולעממיות ההיברידיות זהה, הפחתת המחיר בשקלים על היקרות שבחבורה משמעותית הרבה יותר. המשמעות המעשית היא שגרסאות כאלה מוצעות עם הספק גבוה בהרבה, ברמת גימור מועשרת משמעותית — ובמחיר השווה לגרסאות הכניסה החלשות והעניות באבזורן.
סלון שוודי
וולוו מציעה גרסה היברידית/נטענת־רשת לשני רכבי הפנאי החדשים שלה, XC90 ו־XC60 — וגם לכלת השמחה: מכונית הסלון S90 T8. וולוו S90 הושקה בתחילת 2016, יורשת את S80, מכוונת כמוה לעולם הסלון היוקרתי ומנסה להביא משהו קצת שונה ללקוחות האנינים של הסגמנט. ה־S90 משווקת כאן בשלוש גרסאות הנעה (T5 ו־T6, גיליונות 372 ו־379 בהתאמה) — והבכירה שבהן, T8, מביאה לזירה פרשנות שוודית לסלון־בדגש־חיסכון. מבט למפרט — ונתון אחד מתבלט מיד: 407 כ"ס טבין ותקילין. איך מקבלים את זה עם שמירה על האוזון־חיסכון? התשובה בהמשך.
וברשותכם, ננקה מהשולחן מספר עניינים: נראות — אם אהבתם או לא את העיצוב העדכני של וולוו זה עניין אחד, אבל רושם, נוכחות וכבוד זה כבר עניין אחר, ומהם תקבלו בשפע; איכות ומרחב מחייה — תא הנוסעים עשוי ברובו מחומרים מצוינים, איכות הבנייה גבוהה כמצופה (למרות נפילות קטנות פה ושם), ומרחב המחייה לנוסעים בהחלט מרשים; אבזור ותפעול — רמת הגימור שקיבלנו, 'אינסקריפשן', היא הגבוהה בהיצע, ורשימת האבזור התקנית מאוד מרשימה (ראו בוקסה). חבל רק שתפעול המערכות השונות — רובו דרך מסך דמוי טאבלט במרכז — ויש הרבה כאלה, מסובך מאין כמותו. גם כאשר כבר חשבתי שהצלחתי להבין את דרך הפעולה, לא אחת התקשיתי בתפעולה.
מ־T5 ל־T8
וולוו החליטה שמנועי 2.0 ליטר הם די והותר בעידן הטורבו, וכאן נוסף מגדש־על, המעלה את ההספק ל־320 כ"ס (254 כ"ס ב־T5). המנוע החשמלי מייצר 87 כ"ס (ניזון מסוללת ליתיום־יון, 9.2 קילוואט־שעה), ואלה מניעים את הגלגלים האחוריים; התוצאה: הספק משולב של 407 כ"ס והנעה כפולה. נתון המומנט המשולב, 65.3 קג"מ, מכובד אף הוא, אך גם המטלה מכובדת וכבדת משקל: שינוע של 2076 ק"ג! גם לגרסה זו תיבת שמונה הילוכים, וגם כאן מורכבים קפיצי אוויר מאחור.
שקט, מניעים
החיווי מראה שיש לי כ־40 ק"מ נסיעה על חשמל נקי — ושקט לאללה. עיקר הפוטנציאל לחסוך בדלק מאובנים תלוי במרחק הנסיעה שתעשו עם סוללה טעונה במלואה. כלומר, אם המרחק בין הבית למקום העבודה הוא עד 50 ק"מ, ובשניהם שקע טעינה (ייעודי), אתם ב"טווח החיסכון".
בסוף המסלול שדימה נסיעה שכזו — 41.5 ק"מ ממנה בחשמל בלבד — הראה לי המחשב נתון שלא חשבתי שאראה בימי חיי: 1.1 ליטר ל־100 ק"מ, ובתרגום לעברית: 90.1 ק"מ לליטר! וזה, רבותי, נתון לא פחות ממדהים. היות ושקע טעינה לא חיכה לי בהמשך, את המשך המבחן עשינו ללא אותה יכולת מופלאה. חשוב לזכור: גם חשמל עולה כסף, אבל עם טעינת לילה בתעריף תעשייתי, למשל, מדובר בפער גדול מאוד.
מעירים ת'סוסים
ומ־90.1 ק"מ לליטר ל־407 כ"ס. אני מועך את הדוושה — ומקבל תאוצה נחושה. נחושה אך לא כוחנית במיוחד, לפחות לא ביחס לציפייה שנוצרה לאור גודל האורווה. המנוע, למרות נפחו הצנום, עושה עבודה ראויה בשינוע המכונית הכבדה, אך לוקה בעידון המתבקש בקטגוריה זו, והוא מעט מחוספס בפעולתו ובצלילו. חלוקת ההילוכים טובה, והתיבה פועלת חלק ומגיבה מהר. קשה לבוא בתלונות ל־S90 הזו בכל הנוגע לביצועים — 4.8 שניות ל־100, כל הדרך ל־250 קמ"ש.
במהירות שיוט, רעשי רוח וצמיגים מתחילים להרים ראש מוקדם משחשבתי, לא משהו קיצוני אבל קיים. כבר בעיר, גלי כביש גרמו לתנועה לא אחידה של המרכב בציר האורך; נראה שהמתלים מעט מתקשים בשליטה במסה. כך גם מחוץ לעיר ובמהירות גבוהה משמעותית, כאשר גם מפגעי סלילה האופייניים לארצנו הקטנה הצליחו לעיתים להוציאה משלוותה. לא שהיא לא נוחה, כן? אבל איכות "הרייד" לא עמדה בציפיות שלנו.
מעבר בין מצבי הנהיגה השונים — 'היבריד', 'פיור', 'הנעה כפולה', 'ביצועים' ו'אישי' — משנה את תגובת המצערת, התיבה, העברת הכוח לגלגלים, הבלמים והתגבור להגה, כשזה האחרון כבד למדי ובעל חיבה יתרה להתמרכז (לי אישית זה פחות הפריע).
בכל הנוגע להתנהגות הכביש ה־S90 הפתיעה לטובה, והציגה ניהוג בוגר ובטוח, יכולת גבוהה מאוד — גם אם לא מערבת או מהנה מצד הנהג. ניכר שהמשקל הנוסף בגרסה זו מעט פגם במנעד יכולתה; עם זאת, היא הגיבה בנחישות להפניית ההגה עם תת־היגוי סביר למינה, הרבה אחיזה, כשההנעה הכפולה תורמת ליכולתה להאיץ בחוזקה ביציאה מפנייה. רק תנו לה סוויפרים מהירים על כבישים איכותיים ואני רוצה לראות את הגרמניות המקבילות עומדות בקצב שלה. הבלמים, גם לאחר פרק דינמי מאומץ, התמודדו היטב עם המסה הכבדה. בסופו של יום ארוך עשתה הוולוו הגדולה כ־10.7 ק"מ/ל', כלל לא רע למכונית מסוגה, בטח עם הספק כזה ונהיגה שבחלקה הייתה תובענית.
היות ומדובר ביצרנית שחרטה בטיחות על דגלה, משפט בנושא הוא חובה; מערכותיה המתקדמות/אוטונומיות עובדות נהדר (ראו בוקסה) — שלב 2.5 אומרים המומחים — ואכן לפרקי זמן קצרים אתם עלולים להרגיש מאחורי ההגה די מיותרים.
פני העתיד
וולוו S90 היא מכונית מרשימה. גרסה זו, המהווה את פסגת ההיצע, מציעה חבילה מעניינת ואף שונה ביחס לתחרות הגואה. במחירה, כ־454,000 שקלים, היא כמעט מיישרת קו עם גרסאות היברידיות־נטענות־רשת של המתחרות, אלא שכאן תקבלו לא פחות אבזור, מעט יותר ייחוד, והרבה יותר סוסים תאבי ביצועים — וכל אלה מבלי לפגוע ביכולתה להיות חסכונית, לא פחות משהיא יכולה להיות מהירה. לדעתנו, גרסה זו היא אופציה שחייבים לקחת בחשבון - או לפחות לנסיעת מבחן.
סאלון
סאלון
סאלון
סאלון
