אבל דרכה של אופנה שתרגש פחות עם השנים, ותחייב משהו מסעיר יותר שיבוא במקומה. רכבי הפנאי, שהתגאו במופע של רכב שטח למרות שלא היו כאלה, החלו להיראות, עם השנים, מרובעים כאלה (גם כי היו מרובעים כאלה) ואפילו חסרי עידון (טבעי, הם היו אמורים להיראות מסוקסים).
טרנד חדש
מרצדס הייתה מותג היוקרה הראשון שייצר רכב פנאי (M-קלאס, 1997), אבל עדיין הייתה תקועה עם מחויבות לשטח (שלדת סולם, הילוך כוח). ב.מ.וו, עם X5 (ב-1999) תפשה ראשונה מה קורה; הגדירה אותוכ־SAV (ר"ת של Sport Activity Vehicle) ולא כ־SUV, ובהמשך הקדימה את מותגי היוקרה עם רכב פנאי בינוני (X3 ב־2003) וקומפקטי (X1 ב־2009).
אותה הבנה כי מדובר במשהו שעיקרו באמת אופנתי אבל גם תחליף לדגמי נוסעים רגילים, הביאה אותה גם לייצר דגמי ספורט מופרכים (X5 M ב־2009) — וגם, עוד קודם, להציג רכב פנאי בגרסת קופה, X6 (ב-2007).
רכבי פנאי היו מושא להתקפה על־ידי רבים וטובים, בגלל הממדים, הפוזה, צריכת הדלק המוגברת, הנכונות לוותר על תכונות חשובות (נוחות, ניהוג). אם כך איתם, קיתונות הבוז והאגרסיה שנשפכו על אותו X6 היו קשים בהרבה — בעיקר בגלל המופע החיצוני הבוטה בהרבה.
מה שלא שינה את העובדה שהדגם דווקא הצליח, כנראה בגלל הנ"ל. ואכן, שלושה חודשים לאחר שב.מ.וו הציגה את הדור השני (9/2014) הציגה מרצדסGLE קופה — והוא בוטה ואגרסיבי אפילו יותר.
אודי בקצב שלה
למרות שהייתה לה פלטפורמה מהבית, זו ששירתה את פורשה קאיין/פולקסווגן טוארג ב־2002, דגם הפנאי הראשון של אודי, Q7, יצא לאור רק ב־2005, שנים אחרי המתחרים שלה. הדור השני והסופר־מתוחכם של דגם זה הוצג עשר שנים לאחר מכן, וגם אז — ללא אותה סיומת האמורה לשפר את הסקס אפיל של רכבי הפנאי. ובינינו? עם העיצוב הסטיישני של Q7 החדש, אודי הייתה צריכה משהו שנראה, ובכן, קצת יותר מפתה.
וזה מה שאודי עשתה עם אודי Q8 שהוצג השנה. היא לא יצרה רכב־פנאי־עם־סיומת־קופה במופע אגרסיבי/בוטה/in yer face, אלא משהו שמנסה להיראות אלגנטי. אודי גם מיצבה את Q8 כראש וראשון לדגמי הפנאי, בן מעמדו של דגם הפאר A8, וגבוה ממעמד דגמי הקופה של המתחרות; ביטוי לכך הוא בעובדה שלמרות הממדים, ולמרות של־Q7 יש — ל־Q8 אין אופציה לשבעה מושבים.
מתחת למרכב המקורי, העניינים ידועים וחוזרים על עצמם, כמקובל בקבוצת פולקסווגן; הרצפה, MLB איוו, משרתת את רכבי הפנאי בנטלי בנטאיגה, למבורגיני אורוס, פורשה קאיין ופולקסווגן טוארג, ממש כשם שהיא הבסיס לעוד דגמים רבים, שניים מהם נבחנים ממש בגיליון זה (A6 ו־A7). גם המנועים, תיבות ההילוכים והמתלים זהים לאלה המשרתים דגמים אחרים; על מה שמשווק בישראל, ראו תיבה.
גלישה לעת ערב
ולא שלא ראיתי את Q8 קודם, ולא שלא ידעתי מה עתיד להגיע — הרי חיכיתי לו (ולגיא שהביא אותו) — ובכל זאת. לעת ערב, עם התאורה שלו ובסיוע פנסי הרחוב, כאשר הרכב גולש אלי, ה־Q8 הרשים במופע האלגנטי שלו. למרות הממדים, בגלל הפרופורציות והקווים המובילים את העיצוב שלו, שלא לדבר על אותה סיומת קופה, רכב הפנאי הזה מצליח להביא לז'אנר שלו מופע שונה מזה של האחרים, ולהציע אלטרנטיבה מפוארת בהופעתה לדגמי פאר.
הממדים כאמור לא רחוקים מאלה של Q7 — אבל כל השאר מרחיק את הדגם החדש מהוותיק יותר, וסביבת הנהג מעצימה בהרבה את פער המרחק; Q7 בפנים נראה כמו אודי מפעם; Q8 בפנים נראה כמו שנראים בפנים דגמי A6/A7/A8 של עכשיו. בעצם, לא כמו — זהה.
כלומר, גם לו לוח מחוונים ווירטואלי "12.1, מסכי מגע "10.1 לשליטה על עיקר הפונקציות ו־"8.6 לשליטה על מערכת המיזוג, כאשר זה האחרון הופך למשטח כתיבה (עם אישור קולי באנגלית) — וייאמר כבר כעת: זה עובד נפלא.
הנדסת האנוש, ציינו זאת ביחס לכל האודים הנ"ל, מצוינת, ופרט לקטע של הצטברות טביעות אצבעות שמנונית על המסכים השחורים, אין באמת טענות. ריפוד העור סביב מרשים, אך גם כאן (וגם כמו אצל מספר מתחרים) מספר משטחים מפוארים למראה ומרגשים במרקם, התגלו, ובכן, דקים מדי לטעמנו. בגלל שזה רכב פנאי, הורדנו אותו מהכביש (מה שלא עשינו, למרות ההנעה הכפולה, עם דגמי A הנ"ל) — ועל אבנים שתולות וחריצים עוינים, הרשים ה־Q8, מאוד, באיכות ההרכבה שלו; אפילו בדל ציוץ לא עלה.
תנוחת הנהיגה מצוינת, המושבים משובחים והמרחב מלפנים נרחב מאוד — וכל אלה, יחד עם הפאר והאבזור, יוצרים מקום ראוי מאוד לשהות בו.
המרחב מאחור, כנדרש ברכב כזה, מעולה, ומרווחי הראש והברכיים כנ"ל. ניתן להזיח את המושב (כולו או חלקו) לפנים, וגם אז מרווח הברכיים מצוין. המושבים עצמם טובים אך המקום במרכז בינוני בלבד. יש פתחי מיזוג — אין בקרת אקלים, וברכב עם נפח כזה, במחיר כזה ובעל מעמד מוצהר שכזה, הדבר מתבקש.
תא המטען גדול מאוד, עשוי היטב, יש בו הרבה פטנטים לקשירה ולעיגון ואלה וורסטיליים ומסיביים מהמקובל (וראו צילום).
נהיגה לעת יום
הדבר הראשון הבולט לטובה ב־Q8 הזה, המצויד בקפיצי אוויר, זו הנינוחות. נוחות הנסיעה טובה מאוד — לא מתעלה כמו זו של A8, כן טובה מזו של A6/A7 — ולמרות שהשיכוך אינו מושלם על כל סחבת אספלט, והשיכוך אינו עילאי בכל מתאר כביש, פה ושם נרשמת תזוזה, הרמה גבוהה, מאפשרת נסיעה נעימה ברחובות הערים, שיוט מוצלח בכבישים המהירים וגם התנהלות חיננית בכבישים מפותלים.
למרות הממדים והמבנה, רעשי הרוח זניחים מאוד ומפגינים נוכחות נמוכה מעל 120 קמ"ש; למרות מוצאו העדתי של המנוע, לא נשמע כל רמז להעדפות השתייה שלו; ולמרות הצמיגים הלא־ממש קטנים (285/45-21) גם שאון הכביש לא ממש נשמע.
בשיוט של 100 קמ"ש המנוע סובב בעצלתיים, 1250 סל"ד, והביצועים בהחלט מכובדים. התיבה פועלת חלק מאוד, והמנוע יעיל בטווח גדול של סל"ד. אבל תחת עומס, בשנייה הראשונה, הוא מתעלה פחות. כאמור, הסל"ד ב־100 קמ"ש הוא 1250, קרוב ל־1000 ב־80 קמ"ש; שיא המומנט מושג ב־2250 סל"ד (לא אופייני למנועי דיזל). התיבה מצידה משלבת לקיקדאון במהירות. וכך כאשר בכביש חד־נתיבי, כאשר סוף סוף נפתח חלון עקיפה שעומד להיסגר מיד, ההאצה אינה מיידית. זה כמו לספור אחת, שתיים — ואז. בשעה שדגמי A6/A7 הנ"ל מטיסים עצמם רק עם ליטוף מצערת, והשהיה דומה של תיבת ההילוכים ב־ A8 כמעט מבוטלת על־ידי תגובת המנוע, כאן העסק מעט יותר פלגמטי. לאחר מכן ה־Q8 מרשים מאוד בצבירת המהירות, ובכל תוואי מאתגר.
בנוסף, כל עוד הסל"ד מעל 2500, נישא מעל גלי מומנטו, כושר ההאצה משובח ממש. צריכת הדלק הממוצעת, בנהיגה שברובה הייתה בינעירונית, הייתה 9 ק"מ/ל' — לא מרשים בהתחשב בעובדה שמדובר במנוע דיזל ועם סיוע חשמלי (זעיר, BSG — ראו פירוט בהמשך).
היכולת הדינמית, למרות המבנה של רכב הפנאי הזה, על ממדיו ומשקלו, היא מעל ומעבר, עם כושר תנועה סופר־מהירה במתפתלים שבכבישים, ויחד עם ריסון מוצלח במצב 'דינמי', מתקבלת מכונה שיכולה בכביש הנכון ליהנות את אחד מאותם תריסרי נהגים שאוהבים לנהוג כך; זו עדיין מכונה של שני טון ורבע, ובכל זאת. ההגה מעט צמיגי בנהיגה כזו, אבל זו מחמאה, בגלל התייחסות שכזו להגה של רכב פנאי כזה. ההגה מהיר מאוד, 2.2 סיבובים מנעילה לנעילה, אבל יש לכך תשלום של ממש, ומעיק לפעמים, של כושר תמרון מוגבל בעיר, וקוטר סיבוב של 13.3 מטרים הוא קצת יותר מדי; המצלמות בהחלט עוזרות (גם) כאן.
מערכות הבטיחות פעלו להפליא, ונהיגה מערד ועד נתב"ג בתנועה כבדה מאוד של צהרי יום שישי עם מערכות פעילות, משנה את האופן בו נעים בכביש.
טיול לעת צהריים
רכב פנאי, בעיקרון לפחות, אמור להגדיל את מעטפת השימוש במכונית, להעניק לבני הבית אופציות נוספות — כמו נסיעה בשבילים לא לגמרי כבושים, בואכה אתר פיקניק רחוק, שם מתחת לעץ הבודד על הגבעה ההיא. אז למרות המעמד, המחיר וגם הצמיגים מצאנו לחובה לבדוק איך ה־Q8 ייקח אתכם לטיול.
והוא עושה זאת בהחלט טוב. במגבלות הז'אנר, הרכב יטפל לא רע בשבילים מחורצים, אבנים שתולות, יתגבר על שינויי גובה מתונים ובכלל יאפשר לקחת אתכם הרחק מהכביש, כל עוד תישארו על שביל סביר. אבנים שתולות עלולות לפגוע בנוחות, ויש להאט; שבילים מפולסים מאפשרים לרכב לפרוח בנהיגה פרחחית (בכל זאת, קוואטרו, של אודי).
סיכום לעת בוקר
אודי Q8 הוא רכב פנאי גדול, אלגנטי, מרשים, מצויד היטב, מפואר — ומציע אופציות שימוש נוספות מעבר למה שיש למכוניות הנוסעים המכובדות של המותג. איכות הנסיעה שהוא מציע טובה מאוד, הביצועים הכוללים גם, והתחושה בנהיגה — גם בגלל סביבת הנהג, גם בגלל התנוחה — מעולה.
נרשמו הערות: ההשהיה בקיק דאון מעט ארוכה מדי, כושר התמרון לא מוצלח, מגיע למי שרוכש רכב כזה בקרת אקלים מאחור.
הרכב אינו זול, ומעט יקר מהמקובל בקטגוריה (ב.מ.וו X6, מרצדס GLE קופה). אודי Q8 הוא רכב פנאי מרשים במראהו ובתוכנו, יקר מאוד ובגרסה הנבחנת יקר עוד יותר. אבל מי שרוצה רכב פנאי שנראה אלגנטי, או מכונית נוסעים עם מרחב פנים, שדה ראייה משופר והופעה מרשימה, ויש לו האמצעים לכך, ימצא כי Q8 הוא רכב שראוי מאוד לשקול את רכישתו.
_________________________________
מספרים רבותי, מספרים
ממדים. בסיס הגלגלים המאוד ארוך, 299.5 ס"מ, זהה לזה של Q7, אורך המרכב קצר ב־6 ס"מ, ועדיין מדובר ב־499 ס"מ. הרוחב, כמו זה של המתחרים, מופרך עם נתון של שני מטרים (199.5 ס"מ, קטן ב־2.5 ס"מ מזה של Q7). ממד הגובה גדול בהרבה מזה שב־Q7: 163 ס"מ לעומת 174 ס"מ. נפח תא המטען גדול (605 ליטר) והמשקל בהחלט כבד: 2230 ק"ג.
מנוע, הילוכים, הנעה. הדגם משווק בשלב זה בגרסת 50 TDI עם מנוע דיזל V6 בנפח 3.0 ליטר המייצר 286 כ"ס (3500־4000 סל"ד) ו־61.2 קג"מ (2250־3250 סל"ד), יש לו מערך היברידי מתון (48 וולט), תיבה אוטומטית־פלנטרית 8 הילוכים, בולמים מתכווננים (לא מגנטיים) והנעה כפולה־קבועה קלאסית (על בסיס דיפרנציאל מרכזי, ולא מנגנון דמוי־האלדקס כמו ב־A6/A7). זמן ההאצה מ־0 ל־100 קמ"ש הוא 6.3 שניות והמהירות המרבית 245 קמ"ש.
אבזור, מערכות. חישוקי "20, גג זכוכית, לד, תפעול חשמלי לפתיחת הדלת האחורית, תפעול חשמלי למושבים, סגירת וואקום לדלתות, בקרת אקלים מפוצלת, מפתח חכם, מולטימדיה הכוללת מקלט טלוויזיה, ריפוד עור, וספי דלת מוארים. חבילת 'פרמיום', מוסיפה בעיקר קפיצי אוויר, תאורת לד מטריקס קדמית, חישוקי "21 וגם מערכת שמע של B&O, מושבים קדמיים מאווררים ודיפון עור עשיר יותר.
מערכות בטיחות. בלימה אוטונומית מלפנים (כולל זיהוי הולכי רגל ורוכבי אופניים; כולל תפקוד בצמתים) ובנסיעה לאחור, תיקון סטייה מנתיב, ניטור שטחים מתים, בקרת שיוט אדפטיבית והתרעה על תנועה חוצה מהצד (לקראת פתיחת הדלתות).
מחירים. מחיר של אודי Q8 מתחיל ב-626,500 שקלים. תוספת חבילת 'פרמיום' (99,000 שקלים) תעלה את המחיר ל-725,500 שקלים.
*פורסם במקור ב-22.11.18 (נוסף וידאו)
פנאי/שטח יוקרה
פנאי/שטח יוקרה
