כמו כל אוקטביה
המכונית שנבחנה הייתה משוחה בחום עמוק שהוסיף לה אופי ומראה מכובדים. אהבתי. רמת הגימור ברכב המבחן ('אקסקלוסיב') עשירה למדי ומוסיפה גם חישוקי 17" נאים להשלמת הופעה רבת רושם. סביבת הנהג, כמו בכל סקודה אוקטביה, סולידית למראה אך פרקטית, איכותית וברמת גימור זו גם עשירה באבזור. המרחב בכל הממדים מצוין, מלפנים ומאחור, וגם המושבים מוצלחים. תא המטען — אוקטביה.
אבל זו נוסעת
לגרסת הבסיסית 115 כ"ס ממנוע בנפח 1.0 ל' — לזו הנבחנת 150 כ"ס מנפח של 1.5 ליטר. הפער במספר הסוסים מורגש בביצועים — ואוקטביה בגרסה זו היא מהמשפחתיות המבצעות בארץ, והיינו כל כך מסופקים שתהינו האם גרסת ה־2.0 ליטר (שנבחנה כאן) בכלל נחוצה (אולי לא, אבל לעולם אין די בעוד סוסים). וזה לא רק הכוח, אלא איך שהוא מוגש — המנוע הזה נעים ומעודן, וכל עוד לא מאמצים אותו הוא גם שקט למדי.
המומנט הבריא (25.4 קג"מ) שמוגש מוקדם מאוד (1500 סל"ד) מבטיח התקדמות נינוחה ונטולת מאמץ כמעט תמיד. הטרוניה היחידה נוגעת לתיבה — דו־מצמדית עם 7 הילוכים — שהייתה חלקה דיה, אך מעט איטית בתגובותיה. צריכת הדלק הייתה נמוכה להפליא ביחס לקצב — 12.9 ק"מ לליטר ויותר מ־16 ק"מ לליטר בשיוט מהיר.
בשאר היא ממשיכה להזכיר את, ובכן... אוקטביה. המתלים מכוילים רך יחסית, והדבר מתבטא בנוחות נסיעה טובה לרוב — אך לעיתים על חשבון ריסון המרכב. רעשי רוח ודרך נוכחים, אך לא ברמה מציקה. בפיתולים האוקטביה מפגינה יכולת נאה עם תגובות שלדה מתונות ואחיזה גבוהה, אך מאותת כי זה לא כוס הסליבוביץ' שלה — זוויות הגלגול מוחשיות וההגה קל מדי.
את זו?
הדור הנוכחי, שלישי, של אוקטביה נמצא איתנו כבר תקופה לא קצרה (2013). בשלב זה היינו מצפים למצוא סימנים בולטים לגיל — אבל לא זה המקרה. אוקטביה הייתה ונותרה מכונית משפחתית מצוינת עם מעלות רבות. מנוע ה־1.5 ליטר בגינו נתכנסנו בזה, מוכשר מאוד — חזק וחסכוני.
רק עניין התמחור לא עושה לגמרי שכל, והכוונה ביחס לגרסאות אחרות של סקודה אוקטביה ופחות מול המתחרות. סכום של 5000 שקלים יקנה לכם את גרסת ה־2.0 ליטר החזקה משמעותית — פער נמוך מדי לטעמנו בשביל להעדיף את האחות החלשה. בכל הנוגע למנוע הנבחן, דווקא רמות הגימור הנמוכות יותר יעניקו תמורה גבוהה יותר עם יחס ביצועים/תא מטען/שקל מצוין.