יתרון יחסי בסגמנט רווי
סיטרואן C5 איירקרוס נכנס אל גוב האריות. סגמנט רכבי הפנאי הקומפקטיים (C-SUV) עשיר מאוד בדגמים רבים — חלקם וותיקים מאוד ומצליחים (בדור שלישי וגם חמישי), אחדים מהם הם כבר הצעה שנייה וגם שלישית של היצרן לאותו פלח שוק שהוא הצומח בעולם. גם בארץ.
סיטרואן קפצה לביקור בתחום זה עם C-קרוסר (2007-2012) ו־C4 איירקרוס (2012-2017), אבל פרט לעיצוב השונה, היו אלה מיצובישי אאוטלנדר (ואלה יוצרו במפעלי היצרן היפני, ממש כמו פיג'ו 4007/4008). עם זה יוצרים "קו מוצרים", מוסיפים לקטלוג וממלאים אולם תצוגה — לא ממש מטביעים חותם. או סתם מצליחים.
וכדי להצליח בסגמנט כה רווי זה — כשלושים(!) דגמים רק של מותגים עממיים — ובאיחור כה ניכר, כדאי להביא משהו מיוחד. דבר מיוחד אחד יש לסיטרואן מאז שהוצג קקטוס (2014) — עיצוב חביב וחינני בחוץ, מקורי בפנים. אבל בסגמנט כזה צריך יותר, וכאן יכולה הייתה סיטרואן להביא משהו שפעם סידר אותה גבוה מעל אחרים: נוחות ואיכות נסיעה ראויות לציון.
כדי לתרגם לשפת המעשה את מה שאמור להיות יתרונו הגדול של רכב הפנאי החדש שלה, הוסיפה סיטרואן ל־C5 איירקרוס זכוכית כפולה, יצרה מושבים עם שלוש שכבות ריפוד בצפיפות שונה — ובעיקר: ציידה אותו בבולמים בטכנולוגיה חדשה.
למבחן קיבלנו את C5 איירקרוס במהדורתו היקרה ביותר: גרסת 1.6 ליטר טורבו־בנזין 180 כ"ס וברמת הגימור 'שיין פק' (ראו תיבה), ומחירה 180,000 שקל.
מפגש, התרשמות
עיצובו החיצוני של C5 איירקרוס דומה לזה של דגמי סיטרואן העכשוויים — ואני אוהב את זה ואותו. יחידות התאורה מסוג לד יפהפיות לטעמי, הן מלפנים והן מאחור, והנגיעות האדומות בדגם צבוע לבן בפגוש הקדמי, בדמויי 'אייר באמפ' שבדלתות ובפסי ההטענה שבגג מוסיפות המון; וכן, גם באדום אחיד הוא נראה יופי. חישוקי "19, שהם חלק מרמת האבזור הזו, מוסיפים לא מעט להופעה.
עיצוב סביבת הנהג דומה אף הוא לזה של דגמי סיטרואן אחרים, והוא נאה מאוד לטעמי. איכות החומרים סבירה, ויש מספיק משטחים העשויים מחומרים רכים ונעימים למגע הממוקמים במקומות הנכונים, כדי ש"לא נשים לב" שבתחום זה קצת חסכו במקומות אחרים. איכות ההרכבה טובה, ובמהלך המבחן לא נשמעו כל צקצוקים.
לוח המחוונים מוקרן, וכיאה לסיטרואן ממש עדכני, ואין בו תצוגה קלאסית של מחוונים עגולים. השליטה במערכות המיזוג, השמע, כיול התצוגות ומערכות הבטיחות המתקדמות — הכל נעשה דרך מסך מגע מרכזי, גם הוא כמו בדגמי סיטרואן עכשוויים. גם כאן כמו באחרים, יותר מדי מערכות מחייבות מעבר דרך המסך, וזה לא ממש נוח. החדשות הטובות: רכב המבחן צויד גם במערך "My Citroen" הכולל, בין היתר, ווייז; הפחות טובות: זה עולה 4000 שקלים.
תנוחת הנהיגה טובה ובעיקר: המושבים הקדמיים התלת־שכבתיים נוחים מאוד; הבסיס מעט קצר, אך הוא רחב ממש כמו המסעד, זה גבוה כנדרש ומציע גם תמיכה סבירה לגב התחתון. המרחב מלפנים טוב, אך קונסולה בין־מושבים רחבה מדי מלפנים עלולה להציק לברך ימין של נהג ארך־רגליים. שדה הראייה לא מתבלט לטובה בגלל קורות קדמיות רחבות ומראות גדולות הצמודות אליהן. מה עוד? המון תאים שימושיים: מעבר למשטח הטעינה שהוא תא נאה לכל דבר, יש צמד מחזיקי כוסות, תא מקורר עמוק וגדול בין המושבים הקדמיים, ובדיפוני הדלתות הקדמיות ניתן לאחסן בקבוקי 1.5 ליטר.
אותו קטע של שימושיות רבה מוצא ביטוי מאחור, וגם שם ניתן לאחסן לפחות 2 בקבוקים של 1.5 ליטר. אבל יש שם הרבה יותר; הכניסה נוחה ופתח הכניסה גדול יחסית, ואז פוגשים בשלושה מושבים נפרדים, ואלה ניתנים להזחה, כל אחד בנפרד והם ממוקמים על רצפה שטוחה לחלוטין. עם זאת, במצב הקדמי ביותר, מרווח הברכיים מוגבל וכך גם זה של כפות הרגליים. המושבים, שוב, נוחים מאוד, הם גם גבוהים יחסית וזה נהדר, כי ילדים יכולים לראות החוצה. מרווח הראש סביר, אך מבוגרים הגבוהים במעט מהממוצע והיושבים בשני צידי הרכב, יימצאו כי הפריזורה שלהם תיהרס בגלל מפגש עם הגג. במרחב מאחור פתחי מיזוג, ושקע USB יחיד להטענה בתורות.
מוטיב השימושיות מוצאת ביטוי בתא המטען העצום — 580 ליטר כאשר המושבים האחוריים במצבם הרגיל, 720 ליטר כאשר מזיחים אותם. המושבים ניתנים לקיפול, כל אחד בנפרד, וכאשר כולם מקופלים, נפח ההטענה עומד על 1630 ליטר.
לרוב נהדר
ל־1.6 ליטר טורבו־בנזין הספק של 180 כ"ס (5500 סל"ד) ומומנט של 25.5 קג"מ (1650 סל"ד). לתיבה האוטומטית 8 הילוכים וההנעה קדמית. משך התאוצה מ־0 ל־100 קמ"ש הוא 8.2 שניות, והמהירות המרבית היא 216 קמ"ש.
זה מה שכתוב. ואיך זה עובד? כבר בשליש מהלך המצערת כושר התנועה מכובד מאוד, ומשם התאוצה מספקת בכל מצב. מנפלאות המגדש. שילוב ההילוכים מצוין, לרוב. מתי פחות? כאשר רוצים כוח במיידי, מגלים כי מרגע הדבקת הדוושה הימנית לרצפה ועד לביצוע כמו שצריך, נדרש פרק זמן מעט ארוך, אבל מדובר בזוטות (שנפתרות גם על־ידי תפעול ידני). המנוע פועל חלק, וכך גם התיבה, בעיקר בהילוכים הגבוהים. צריכת הדלק עמדה על 11.5 ק"מ/ל במהלך המבחן.
בכביש מפותל תעשו היכרות עם תיבת הילוכים אדישה בעיקר להורדות הילוכים, זוויות גלגול גדולות, היגוי לא אחיד בקשיחותו ובהתנהגות בטוחה אך נמרחת. זה רכב המאפשר תנועה מהירה בכביש כזה, אך הוא חף מכל עניין ספורטיבי. איכות מערכת הבלימה טובה, ויש לה נשיכה ראשונית חזקה.
מהלך ראשון ונוחות
ואותה איכות נסיעה מובטחת ונוחות עילאית? ובכן, רעשי הכביש סבירים פלוס, בידוד רעשי המנוע טוב מאוד והשקטת רעשי הרוח בהחלט טובה מעל הממוצע. חלונות עם שמשה כפולה זה רעיון טוב.
מה שמביא אותנו לעיקר: האם סיטרואן C5 איירקרוס אכן מקיים את ההבטחה לאותה נוחות נסיעה משופרת? כזכור, במסגרת מתיחת הפנים שעבר סיטרואן C4 קקטוס, הוא צויד במערכת זאת, ושם זה עבד.
ברכב הפנאי הזה זה עובד — והרבה יותר טוב. ואסכם זאת בקצרה כבר עכשיו: סיטרואן C5 איירקרוס הוא רכב ממש, אבל ממש, נוח לנסיעה. נכון; הוא לא סוף הדרך, וכיול מעט רך יחד עם שיכוך החזרה לא מושלם, אחראי לריסון מרכב לא מושלם בעיקר בציר האורך — אבל לרוב הנוחות פשוט מעולה.
ולפרטים בהרחבה. במהירות עירונית, בכביש "הביתי" — דרך משובשת לתפארת, המאתגרת כל רכב שהוא בתחום נוחות הנסיעה — התגובה שלי הייתה אחת: פליאה. הספיגה פשוט מעולה, והיא מצטיינת במיוחד על שברים, גדולים ככל שיהיו, קצת פחות על תיקונים.
הבולם ב"מהלך הראשון" שלו (זה שאחראי לטיפול בשיבושים קטנים/במהירות נמוכה) פשוט עובד נהדר; הוא רך בפעולתו, ומטפל להפליא בכל בעיית תשתית שהרשויות לא טיפלו בה. וכך גם בכבישים בין־עירוניים. לאורך מאות הקילומטרים אותם עברתי, כולל הכבישים השבורים ברמת הגולן, לא היה מצב בו חשבתי שיש רכב פנאי קומפקטי אחר שהיה "אוכל" אותם טוב יותר. שם בלטה גם היכולת של הרכב לטפל היטב גם בשיבושים גדולים ו/או במהירות גבוהה (מה שמכניס לפעולה את "המהלך השני של הבולם"). התוצאה, גם על כבישים גרועים, היא תנועה כמעט שטוחה של הרכב.
ומכיוון שזה רכב פנאי, עזבתי את הכביש. ההנעה הקדמית שוללת כל רעיון לתנועה בשטח חלקלק, שלא לדבר על מאתגר יותר. אבל בכל הנוגע לשבילים כבושים, הרכות נהדרת, והרכב מגהץ היטב את פני הקרקע. עם זאת, אם תגבירו מהירות ותחצו את "קו הנינוחות", תגלו, כצפוי, שהנוחות נפגעת ובמצב כזה עדיפים מתלים מעט יותר נוקשים.
הבטחות צריך לקיים
לכשעצמו מציע C5 איירקרוס עיצוב מקורי ובחוץ ובפנים, תא נוסעים שימושי מאוד, תא מטען כביר, אבזור נאה, מערכות בטיחות מתקדמות, יחידת כוח יעילה ומבצעת היטב וצריכת דלק טובה. לחובתו, איכות חומרים לא מרהיבה בחלק מהמשטחים בפנים, ומרחב שאינו מתעלה למרות בסיס הגלגלים הארוך.
אלא שמול רשימה אופיינית שכזאת של תכונות בעד/נגד, מביא סיטרואן C5 איירקרוס לסצנת רכבי הפנאי מרכיבים ייחודיים בדמות איכות נסיעה מרשימה בזכות רמת שקט גבוהה בתא הנסיעה ונוחות נסיעה מעולה תודות למושבים המעולים ובעיקר הבולמים המצוינים.
אם אתם במסע קניות לרכב פנאי קומפקטי — דגם זה הוא יותר מאשר ראוי להתרשמות אישית, מכיוון ש־C5 איירקרוס הוא מתמודד ראוי מאוד על ראשות הסגמנט. ועוד דבר: לדגם זה אחריות מלאה של חמש שנים.
*פורסם ב-11.8.19 (נוסף וידאו)
פנאי/שטח בינוני
פנאי/שטח קומפקטי
פנאי/שטח קומפקטי
