עם אורך של 469 ס"מ, מרצדס CLA ארוכה ב-27 ס"מ מה-A האצ'בק וב-14 ס"מ מהסדאן). היא גם רחבה יותר, אך מציעה את אותו בסיס גלגלים של 273 ס"מ כמו ה-A סדאן. ה-CLA מוצעת באופן טבעי עם אותן יחידות כוח מוכרות של משפחת ה-A, כולל מנוע ה-1.3 ליטר טורבו שפותח בשיתוף רנו-ניסאן ושמייצר 136 כ"ס בגרסת ה-180, או 163 כ"ס ב-200 שהופיעה למבחן. לגרסת ה-250 מנוע 2.0 ליטר עם 234 כ"ס. בניגוד ל-A, כאן לכל הגרסאות מתלה רב-חיבורי מאחור.
המחירים מתחילים מ-253 אלף שקל ל-180 ברמת "סטייל", אבל אנחנו קיבלנו את ה-200 שמוצעת עם חבילת AMG. המחיר מזנק בהתאם ל-336 אלף שקל.
נראות ועיצוב
היעד החשוב למכונית כזו הוא להראות טוב, וה-CLA צולחת את המבחן באופן מצוין. החזית של ה-A החדשה מקבלת כאן תרגום אגרסיבי יותר בזכות החרטום הנמוך. הדופן הנקייה מקווים והקורות המשופעות יוצרות צדודית נהדרת. ולקינוח, אחוריים שהם מלאכת מחשבת, עם פרופורציות נכונות ושמירה על מבנה שימושי. יחידות התאורה הגבוהות מאחור נראות נהדר, ממש כמו דמוי-המפלטים שקשה לזהות שבעצם שאין בהם דבר.
פנים הרכב
פתיחת הדלת חושפת תא נוסעים נאה עם גימור איכותי, בחירת גוונים נעימה לעין ופתחי אוורור בצורת טורבינה שנראים נהדר. לכך מוסיפים תאורת אווירה צבעונית וגג זכוכית נאה. אבל את תשומת הלב הגדולה לוכדים מיד צמד הצגים המוקרנים של מערך ה-MBUX (אחד למחוונים ואחד למדיה) שנראים נהדר - גם בגלל שברמה זו מדובר בצגים הגדולים יותר.
אלו שופעי אפשרויות באופן שיכול לבלבל, גם בגלל שיש שפע דרכים להגיע ולשנות כל תפקוד (מההגה, מהצג וממשטח ייעודי). ניתן למשל לבחור בין מספר עיצובים למחוונים - ואז גם להקרין בכל מחוון מידע אחר (אזור זה מחולק לשלושה חלקים). לוקח זמן ללמוד את האפשרויות אבל אני מנחש שעם הזמן זה הופך פשוט יותר.
אבל גם אם תא הנוסעים הוא מקום מאוד נעים, במכונית כה יקרה היינו מצפים ליותר אבזור תקני. ברשימת החוסרים בולטים מפתח חכם, בקרת אקלים מפוצלת, פתחי מיזוג מאחור מושב נוסע מתכוון חשמלית.
תנוחת הנהיגה נמוכה יחסית ועדין טובה, והמושב הנוח נעזר באפשרות לשינויי כיוון עדינים, שמבוצעים אוטומטית כדי לרענן את הגב. הראות לאחור אינה טובה. מאחור המרחב טוב לרגליים אבל גבולי לראש. תא המטען רדוד אך ארוך ורחב ובסך הכל גדול למדי (460 ליטר).
נוחות נסיעה
כיול המתלים ב-CLA מעט קשיח מב-A המקבילה, אבל בניגוד אליה יש כאן מתלה אחורי רב-חיבורי. מערך המתלים מייצר תחושה רהוטה ועמוקה, אך בעיר שיבושים קלים ובינוניים מורגשים יותר מהרצוי. עם שיבושים גדולים ופסי האטה המכונית מסתדרת היטב.
מחוץ לעיר המצב עדיף. אלא שגם שם הפגמים הקטנים והבינוניים מורגשים יותר מהרצוי. גם רעש הכביש חזק מהמצופה.
התנהגות ובטיחות
ל-CLA התנהגות טובה ויכולת מצוינת לצלוח פניות במהירות ובביטחון. להגה משקל נכון ופעולה מדויקת והמכונית מגיבה באופן מדוד להפנייתו. רוב הזמן נראה שחטיבת הכוח מתקשה לדגדג את היכולת של מכלולי השלדה. אבל אם תתעקשו היא תראה שהיא גם יודעת להתנהג.
מבחינת ציוד בטיחות ל-CLA בלימת חירום אוטונומית, ניטור שטחים מתים ותיקון היגוי - אך לא בקרת שיוט אדפטיבית. מערכות הבטיחות מעט רגישות ועצבניות מדי, בייחוד תיקון ההיגוי שעובד באמצעות בלימת אחד הגלגלים. הוא נכנס לפעולה יותר מדי פעמים ועלול להבהיל. גם חיישני החנייה עצבניים מדי.
מנוע וביצועים
מתחת למכסה המנוע אנחנו פוגשים במנוע 1.3 ליטר טורבו, שמייצר בגרסת ה-200 הספק מרבי של 163 כ"ס. חטיבת הכוח פועלת היטב ומייצרת ביצועים מצוינים ביחס למידות הקטנות (ההאצה ל-100 קמ"ש אורכת 8.2 שניות).
ה-200 יוצרת תחושה נמרצת, בייחוד במהירויות נמוכות וסל"ד בינוני. למנוע אין בעיה לטפס לסל"ד גבוה, אבל למרות צליל נחמד הוא פחות אפקטיבי שם. ובכלל ככל שעולה המהירות המכונית מאבדת קצת אוויר. עדיין, מדובר בחטיבת כוח נעימה ומפתיעה. בזחילה התיבה פחות זורמת מהצפוי ופעולתה מעט מורגשת מדי. ה-CLA מאוד חסכונית - כאשר היא רשמה 12.8 ק"מ לליטר ביום מבחן מגוון ו-16 ק"מ לליטר בשיוט.
תמורה
קל לחבב את ה-CLA, מכונית שנראית נהדר ופועלת היטב. אבל קשה להתחמק מהתחושה שעם תג מחיר אסטרונומי של 336 אלף שקל, היא פשוט יקרה מדי. זאת בייחוד לאור החוסרים באבזור. פער המחיר מה-A המקבילה, שגם היא מאוד (מאוד) יקרה, גדול לכשעצמו ועומד על כ-40 אלף שקל.
ועם כל זאת ולמרות שמדובר כבר בדור שני לדגם, ל-CLA עדיין אין מתחרות ישירות. וזה בפירוש מסייע לה כרגע.
*פורסם במקור ב-28.9.19 (נוסף וידאו)
