איך הגענו הלום. כבר לפני שישים שנים, גם יותר, למד עולם הרכב שאפשר לייצר משהו עתיר ביצועים ורב־יכולת דינמית מדגם רגיל — וראו מיני ששופרה על־ידי קופר קשישא, גולף תמה שהייתה ל־GTI, גרסאות RS לאסקורט. ב.מ.וו מיסדה בתחילת שנות השבעים עם חטיבת M — מפרט נדרש, ביצועים ויכולת מרשימים, מחיר בהתאם. גם סדנאות מכובדות נוצרו, אחת מהן AMG (שנת 1969), שהתמחתה בשדרוג דגמי מרצדס, וב־1999 נרכשה על־ידי המותג הזה. אודי הציגה את RS הלוהטת ב־1990.
הגדרה עצמית
אלא שגרסאות AMG (וגם M ו־RS) היו יקרות באופן בוטה ביחס לרגילות, והביצועים המסעירים והיכולת הדינמית גבו את מחירם בהתנהלות יום־יומית. היצרנים, אוזנם קשובה תמיד ללקוחות שאינם (אלה שקנו, קנו), החלו להציע גרסאות מרוככות משהו — בביצועים, בהתנהלות, גם במחיר; גם במשפחתיות שלהם. ולענייננו: מרצדס CLA35 ביחס ל־CLA45 הביצועיסטית אפילו יותר; אודי S3 מול RS3 (כיום רק S3); ב.מ.וו M235i מול M2.
לדבר עצמו. הדור השני של CLA, סדאן־קופה הפועלת במסגרת A קלאס, הושק ב־2018, שש שנים לאחר הראשון. גרסת CLA35 ראתה אור באפריל 2019, וזו משווקת כאן מסופה. כמה מחירים להקשר: מחירה של מרצדס CLA35 שיש לה 306 כ"ס הוא 470,000 שקלים; שלב אחד למטה נמצאת CLA250 עם 224 כ"ס ב־370,000 שקלים; בפסגה נמצא הדבר האמיתי: CLA45 עם 421 כ"ס ב־570,000 שקלים. להשוואה, למתחרה הישיר של ב.מ.וו, M235i, יש 340 כ"ס ומחירו 409,000 שקלים.
נא להיכנס
הדור החדש של CLA מעוצב להפליא, משלב הופעה אלגנטית עם קווים דינמיים, והצהוב מדגיש זאת. לגרסה זו תוספות ייחודיות שמאוד מוסיפות: שבכה אחרת, ומאחור ספוילר, פגוש ומפלטים שונים, ובעיקר רביעיית צמיגים עם חישוקי "19 (התקני "18).
פנים הרכב כנדרש ממרצדס בכלל, מדגם כזה בפרט, עשוי היטב, וכאן הפער בין גרסה זו לרגילה קטן. הכניסה לא מאוד נוחה, אבל תנוחת הנהיגה מצוינת, והמושב רב הכוונונים (כולל תמיכה צידית ולירכיים), מוצלח מאוד. עם זאת, לאחר נהיגה רצופה במשך שלוש שעות בתוואי מחייב ובקצב לא מנהלתי, הוא היה מעט פחות נוח, ואז גם הורגש מרווח לא־מושלם לברך ימין. אגב, במחיר כזה יאה לצייד דגם שכזה במושב נוסע בתפעול חשמלי, בקרת אקלים מפוצלת מלפנים, פתח מיזוג מאחור. המופע הכולל של סביבת הנהג, עיניכם הרואות, מרהיב לעין. המרחב מאחור בסדר: מרווח הרגליים טוב מאוד, מרווח הראש לא מתעלה לגבוהים.
אפשר להניע
הצליל הבוקע מהמנוע עם ההתנעה מאפס את ההוויה למצב הקיומי הנכון. המנוע נשמע כמו אחד שמחרחר מהירות, גם־אם המופע הווקאלי אינו בוטה. הוא כן כזה, כולל פצפוצי בקפייר ב'ספורט +', אבל המוצר הזה מלאכותי.
היכולות, ובכן, גבוהות מאוד, והיכולת של המכונה הזו להאיץ ממהירות תלת־ספרתית גבוהה לגבוהה עוד יותר, גם במעלה הררי תלול, חורגת מכל צורך מעשי, בהחלט מענגת את הנפש (עם תשלום כבד בנסיבות ידועות). התמיכה של התיבה במעשה זה ראויה לציון, מכיוון שהיא מהירה ומיידית, אבל גם חלקה (כן, גם בפקק). בקיצור: יופי.
כאשר מגיעים למחוזות הכבישים המתפתלים מעניקה ה־CLA35 לנהג את השילוב ההוא של כישורי פנייה מתמסרים, התנהלות ניטרלית גם במהירות ממש גבוהה ובעומס לא נמוך, ללא זווית גלגול — מה שמעלה את הקלישאות ההן של "יציב כמו קטר במסילה" וכולי. ההנעה הכפולה מאפשרת קצב גבוה מאוד, ועם זאת אינה פוגעת בחדווה, והצמיגים הסופר־דביקים גם הם בתמונה.
ההגה מהיר, 2.5 סיבובים מנעילה לנעילה. בנהיגה רגילה הוא אינו מתעלה במשקל ובתחושה שהוא מעניק לנהג. אבל ב'ספורט' המצב משתנה, והוא בן לוויה נאמן לנהג שפניו לעונג בין כניסה לפנייה וליציאה ממנה; כמעט אפס שטח מת, מדויק, מיידי, משקל נכון. הבלמים הם בדיוק מה שהרופא רשם: תגובה רבת עוצמה העוברת דרך מינון מדויק ואינה נפגעת גם לאחר עומס ממושך.
נוחות הנסיעה בינונית בעיר על מסכת שיבושים אופיינית (דופן הצמיג בהחלט צנומה), משתפרת מחוצה לה, ועוד יותר ב'ספורט'. רעשי הרוח והצמיגים נוכחים מ־100 קמ"ש; הראשונים בגלל היעדר מסגרת לחלונות, השניים בגלל רוחב הצמיגים.
השקט שאחרי
הביצועים המעולים של CLA35 הם מהסוג המעורר, ההצטיינות הדינמית היא מהמין המרגש. המרצדס הזאת היא כלי נהיגה נכון בכבישים הנכונים, גם אם לא מתכוונים להגיע למקום מסוים, והיא תעשה נהיגה יום־יומית לחוויה, גם אם המחיר בנוחות מורגש.
הבעיה היא במחיר
קרוב לחצי מיליון שקלים למשפחתית ספורטיבית — כולל 306 כ"ס, אפילו עם תגי מרצדס ו־AMG, גם עם הכישורים האלה — הוא סכום ממש לא נמוך (ולא הזכרנו את האבזור). אבל כאשר למתחרה הישירה יש הספק גבוה יותר (11%) ומחירה נמוך יותר (13%), בעיית התמורה מחריפה, גם כאשר נאלצים לקבל את חוקי הז'אנר הזה בכלל, בישראל בפרט.
