המנוע הוא טורבו-בנזין 1.5 ליטר 150 כ"ס; רמות הגימור הן 'סטייל', שמחירה 135,000 שקלים, זו נמצאת כבר בישראל ונבחנת כאן; 'FR', שמחירה 153,000 שקלים, תגיע בפועל בינואר.
מראה עיניים
הדגם החדש ממשיך את המופע הבסיסי של קודמו, הולך בעקבות העיצוב החדש של סיאט שנחנך עם טראקאו, רכב הפנאי המגודל של המותג, והתוצאה נאה. השבכה גדלה, נוכחת יותר מקודמתה, יחידות התאורה צרות יותר, כך שהחזית עדכנית כנדרש. מאחור, לרוחב דלת תא המטען, הדגשה מפוסלת המארחת מתחתיה את הפנסים ואת קו התאורה המחבר ביניהם.
עיצוב סביבת הנהג, כמקובל בשאר הדגמים של קבוצת פולקסווגן ולאורך השנים נקי – הפעם אולי נקי מדי. כלומר, אין כפתורים, תפעול בקרת האקלים עבר לצג המולטימדיה – ובורר ההילוכים קטן מאוד, כמעט נסתר, כאילו התבקש לא להפר את השלווה בתא הנוסעים. איכות החומרים, ההרכבה והגימור בהחלט סבירה.
מרחבים בפנים
תנוחת הנהיגה, יחסי נהג/הגה/דוושות, טובה. מושב הנהג נוח, אך יהיו שימצאו את הבסיס שלו צר מדי. מושב הנוסע, בנוסף, חסר כיוון תמיכה לגב התחתון, ונוסע עם בעיות גב יגלה כי לא נוח לו שם. משענות היד טובות מאוד, הן אלה שבדיפוני הדלתות, הן זאת שבין המושבים. המרחב מלפנים סביר, אבל מרווח רגל ימין של הנהג לא מתעלה, קו הראייה עשוי להיות סביר בלבד לנמוכים, תוצאה של דשבורד וקו חלונות גבוהים. מנגד, בין המראות לקורות יש רווח המסייע לראות.
ברכב המבחן, ששימש לתקינה, יש טעינה אלחוטית, אין עברית במולטימדיה; במכוניות הנמכרות בפועל ברמת הגימור 'סטייל', אין טעינה אלחוטית, יש עברית במולטימדיה. ואם כבר נגענו במולטימדיה, אציין שגודלה 8.25", והיא פחות אינטואיטיבית מקודמתה, וחבל.
גם בדגמי סיאט החדשים, כמו באחרים העדכניים של קבוצת פולקסווגן, הפנייה לתכנון עדכני יותר היא על חשבון קלות התפעול, וגם כאן היא מפספסת; זה נראה מתקדם יותר, זה פועל נוח פחות. מצלמת הרברס קטנה, מעט מעוותת את המציאות אך ברזולוציה טובה.
המרחב מאחור טוב, ומשופר מקודמו הודות לגידול של 5 ס"מ בבסיס הגלגלים. הנוסעים ישמחו בבקרת אקלים(!) עבורם ובצמד שקעי USB-C, וגם בשילובי הצבעים הנאים של המושב ודיפוני הדלתות. הם ישמחו פחות במושב, שהוא אמנם נוח אך מעט קצר, בהיעדרה של משענת יד במרכזו, בקו חלונות גבוה, ובכלל בכך שפחות השקיעו בדיפוני הצד. אלה מציגים רק פלסטיק פשוט ויריעה נעימה אחת בלבד שתספק את המרפק שלכם ותו לא.
לתא המטען נפח של 380 ליטר, וזה סביר על גבול הסביר-מינוס. סף ההטענה גבוה, בתוך התא תאורה, ארבעה ווי עגינה וצמד וויי תלייה, וגם גלגל חלופי שלא בגודל מלא.
כוח התנועה
כאמור, לאון מוצעת נכון לעכשיו רק עם מנוע אחד, והוא מוכר וידוע מדגמים אחרים של קבוצת פולקסווגן – טורבו-בנזין 1.5 ליטר, המייצר 150 כ"ס (5000-6000 סל"ד) ו-25.5 קג"מ (1500-3500 סל"ד), כעת עם מערך היברידי מתון (48 וולט). התיבה, כרגיל, היא דו-מצמדית עם 7 הילוכים וההנעה קדמית. כל אלה מסדרים לה 8.4 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש, וזה נתון מכובד מאוד.
לא רק הנתון, ולא רק ההאצה בפועל מהמקום. הביצועים נהדרים, והמכונית נעה בקלות במהירויות כביש שש, מאיצה בקלות תחת עומס כאשר עולים בהרים, עוקפים בכביש מאתגר. גם וגם. פעולת התיבה חלקה וזורמת כמעט תמיד, והתגובות שלה מהירות כפי הצורך. לעיתים, במהירות ממש נמוכה, היא אולי מעט לא רהוטה.
צריכת הדלק עם סיום תוואי המבחן, תובעני כרגיל, הייתה 13.7 ק"מ/ל', וזה נתון מוצלח מאוד. בשימוש ממוצע ניתן להגיע לצריכה של 15-16 ק"מ/ל', בשיוט נינוח אפילו טובה יותר.
לאון והעיר הגדולה
בולמי הזעזועים בלאון מכוילים באופן נוקשה מהממוצע, המהלך שלהם קצר יחסית, בייחוד אלה מאחור. התפריט הזה, יחד עם צמיגי 225/45 על חישוקי "17, גורם לכך שנוחות הנסיעה בעיר אינה מספקת, וזה ניסוח ממש מעודן. הבולמים אינם מצליחים להעלים, אפילו לרכך, שיבושים בעיר, גם הקלים שבהם – פסי האטה, שברים בינוניים ואף קטנים, תיקונים ורצף טלאים, ועל מפגעים בוטים המכונית נחבטת.
בכבישים הבין-עירוניים נוחות הנסיעה משתפרת לאין ערוך, ועדיין התוצאה סבירה-מינוס במקרה הטוב. ככל שמצפינים (במהירות), כך טוב יותר – כלומר, עד שמגיע דוד שוטר ואתם מושלכים אל תא המעצר (ואז טוב פחות).
בידוד הרעשים מוצלח ברובו – בעוד צליל המנוע מבודד נהדר (למעט מעל 5000 סל"ד) ורחש הצמיגים מבודד כראוי, בידוד רעשי הרוח אינו מרשים וכבר ב-100 קמ"ש הוא נשמע בבירור.
לאון והפיתולים המרוחקים
אותו תפריט בולמים שאחראי לנוחות בינונית במקרה הטוב, בעיקר בעיר, יכול לפצות את חובבי העיקולים שבינינו. כי בכל הנוגע לצליחתם, הלאון פשוט זורחת – יכולת דינמית טובה, התנהלות רהוטה, אחיזה מעולה. כדי להגיע לתת-היגוי צריך לנהוג באופן ממש מטופש, מכיוון שהפרונט עיקש באחיזתו, ודבק בקו הפנייה שהכתבתם לו. הישבן לא יאתגר את מערכת בקרת האחיזה, וזו מצידה שומרת על רוגע ולא ממהרת להתערב. הוסיפו על כך פקדים מאחורי גלגל ההגה, תאוצה טובה, בלימה סבירה – והנה קיבלתם משפחתית רגילה המאפשרת קצב מהיר מאוד בכבישים מפותלים, ועושה זאת באופן מהנה.
פסקאות לסיכום
לסיאט לאון החדשה מספר חסרונות לא-גדולים – אין כניסה ויציאה ללא מפתח, הנדסת האנוש טובה פחות מקודמתה, מושב הנוסע לא מוצלח – ואחד גדול: נוחות הנסיעה בעיר אינה טובה. מי שהעניין האחרון משמעותי עבורו, יכול לוותר על לאון ולהמשיך למשפחתיות נוחות ממנה, יש לא מעטות כאלה.
מנגד, ללאון החדשה אבזור נאה, ביצועים מצוינים, צריכת דלק חסכנית, יכולת גבוהה ומהנה בכביש המפותל, ומחירה, 135,000 שקלים, סביר בהחלט ביחס למקובל. כך שאם אין לכם מערכת יחסים עם כירופרקט, ותכונותיה החיוביות מדברות אליכם, לכו להתרשם ממנה. המנוע וכישורי הפנייה, בכל אופן, ירשימו אתכם.
