באיון מיוצר בתורכיה לצד הסופרמיני i20 איתה הוא חולק רצפה ואותו בסיס גלגלים של 258 ס"מ. עם זאת הוא ארוך ממנה ב-14 ס"מ ל-418 ס"מ. הדגם מצע בשתי גרסאות הספק המבוססות על אותו טורבו-בנזין 1.0 ליטר; לבסיסית 100 כ"ס – והיא זו הנבחנת כאן – ואילו לזו שנבחנה עם השקת הדגם ומצוידת במערך היברידי-מתון (48 וולט) 120 כ"ס.
גרסה זו מוצעת בשתי רמות גימור: 'פרמיום', שהוצעה תחילה ב-124,000 שקלים ומחירה כיום 127,000 שקלים – והיא זו שהתייצבה למבחן. גם המחיר של שאר הגרסאות עלה; 'פריים פלוס' מ-130,000 שקלים ל-136,000 שקלים. יצוין כי הגרסה החזקה יותר וברמת הגימור 'סופרים' שעלתה 134,000 שקלים מוצעת כעת ב-138,000 שקלים.
במפרט האבזור תאורת לד, חישוקי "17, מפתח חכם, צג "8, מחוונים מוקרנים, טעינה אלחוטית, בקרת אקלים ושמשות כהות. במפרט הבטיחות, בין השאר, בלימה אוטונומית, תיקון סטייה, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעה על שכחת ילדים ועוד.
עיצוב, נראות
העיצוב החיצוני של באיון אינו מצטנע, ובחזית האגרסיבית, בנוסף לקווי המרכב החדים, בולטת שבכה מגודלת יחסית ורבת נוכחות ויחידות התאורה מודגשות, גם באמצעות ההפרדה בין זו הראשית ובין תאורת היום הצרה.
עיצוב החלק האחורי ייחודי אף יותר, בגלל הפאזות השונות בדלת תא המטען, עיצוב יחידות התאורה ושילובן בדלת. מול אלה, צדי הרכב מעוצבים כמקובל בדגמי פנאי אחרים. הצביעה החד-גונית כאן מדגישה את מרכיבי העיצוב והרכב נראה לטעמי טוב מאשר ברמת הגימור הגבוהה. בכל מקרה באיון, גם ברמת הגימור הבסיסית, נראה מצוין.
פנים הרכב
עיצוב סביבת הנהג דומה לזה שב-i20, עם אותם קווים הממשיכים את פתחי האוורור, ומגיעים לדלתות, והתוצאה עדכנית כנדרש. בניגוד לסופרמיני, החלק התחתון של סביבת הנהג בהיר, והתוצאה נעימה יותר לעין. איכות החומרים סבירה בחלקה, נוקשה ולא מזמינה בחלקה האחר.
בניגוד לעיצוב העכשווי, התצוגה בצג ה-"8 מעט מיושנת. תפעול מערכות נעשה גם באמצעות מתגים נוחים של קיצור דרך, כך גם בבקרת האקלים בתפעול מערך המידע מההגה.
לטעמי תנוחת הנהיגה נמוכה מדי לרכב פנאי, ולא ברור למה כיוון גובה המושב כה מוגבל. דבר זה פוגע בשדה הראייה (המוגבלת לאחור) וגם באחד המאפיינים העיקריים של רכב פנאי. המושב אינו נוח בייחוד בגלל שחלקו הקדמי מוגבה מדי, דבר המפריע בנהיגה לאורך זמן. מושב הנוסע אינו מתכוון לגובה וניצב נמוך מדי.
מאחור המושבים נוחים יותר, וגובהם מאפשר מרווח רגליים טוב מכיוון שאין צורך לפשוט אותן.
לתא המטען נפח נאה של 373 ליטרים, המבנה שימושי ולרצפה שני גבהים.
מנוע, ביצועים
לבאיון כאמור מנוע טורבו-בנזין 1.0 ליטר 3 צילינדרים והתפוקה היא 100 כ"ס (4500-6000 סל"ד) ו-17.5 קג"מ (1500-4000 סל"ד), התיבה דו-מצמדית עם 7 הילוכים וההנעה קדמית. משך ההאצה ל-100 קמ"ש הוא 11.7 שניות והמהירות המרבית היא 180 קמ"ש.
הביצועים סבירים למרות ההספק, לא מעט בגלל רצועת הכוח הרחבה. בעיר הביצועים טובים, גם בזכות יחסי העברה קצרים יחסית. ביציאה מהמקום נרשמת השהיה, אבל מאזור 2500 סל"ד נוצר דחף ראוי המאפשר לרכב ליצור קצב נאה ולשמר אותו. עם זאת, תחת עומס של עלייה או עקיפה בתנאים מכבידים, הביצועים אינם מתעלים. המנוע מייצר צליל ספורטיבי, שלעיתים אפילו נשמע קצת יותר מדי.
התיבה הדו-מצמדית אינה ממהרת להוריד הילוכים בשיוט ובנהיגה רגועה, ויחד עם מצערת שאינה מגיבה בחדות, צריך ללחוץ בעוצמה על הדוושה עם יציאה לעקיפה, למשל. מצב 'ספורט' משפר את ההתנהלות הזאת, ויביא להורדת הילוך בבלימות. מצד שני, במצב זה התיבה נשארת זמן רב בהילוכים נמוכים, מה שממקם את המנוע בסל"ד גבוה יחסית לאורך זמן.
צריכת הדלק טובה. בתוואי המבחן הייתה 12.7 ק"מ/ל', בנהיגה רגילה 15 ק"מ/ל', ובכזאת נינוחה גם 17 ק"מ/ל'.
נוחות, התנהגות
פעולת המתלים בבאיון אינה רהוטה. בנסיעה בעיר הרכב אינו מגהץ פגמים קטנים ואילו פגמים בינוניים וגדולים מורגשים באופן מפריע. העובדה שפעולת המתלים רועשת יוצרת תחושה שאלה 'עסוקים', ומדגישה את חוסר הנוחות בייחוד כאשר שאון הכביש מצטרף לכך.
נוחות הנסיעה מחוץ לעיר טובה יותר, אבל פגמים ברוחב הרכב מורגשים אף הם, והרכב אינו מרוסן על גלי כביש במהירויות גבוהות. בנסיעה בשבילים באיון אינו נוח וגם לא יוצר את תחושת החוסן המתבקשת.
במהירויות גבוהות חסר לבאיון מעט ריסון למרכב הרוכן בפניות. עם זאת, היכולת הדינמית טובה ביחס, היכולת של הרכב גבוהה בהרבה ממה שהמנוע יכול לאתגר אותו בכביש המפותל, והאחיזה שמעניקים הצמיגים מוסיפה. ההיגוי סביר, ופעולתו ברורה תחת עומס, אך זה אינו חד במיוחד. יכולת הבלימה טובה, אך התגובה לבלימה חזקה אינה חדה. מערכת תיקון הסטייה מנתיב פעלתנית מדי.
תמורה
הגרסה (100 כ"ס) ורמת הגימור הבסיסית ('פרמיום') של יונדאי באיון מספקת למדי. היא משמרת את העיצוב המושך, סביבת הנהג מוצלחת והאבזור נאה, היא מרווחת יחסית מאחור, ותא המטען יעיל. בנוסף, היכולת הדינמית שלה נאה גם תחת עומס, והביצועים בנהיגה רגילה מספקים. מנגד, נוחות הנסיעה בינונית וכך גם הביצועים בעומס.
ביחס לגרסה החזקה יותר (והמאובזרת יותר), יתרונה הגדול הוא, כמובן, בפער המחיר, וזה עומד כעת על 11,000 שקלים. דווקא הגרסה הזולה יותר ממוקמת נכון יותר ביחס להיצע בשוק, מאפשרת לה להתחרות בקיה סטוניק וביונדאי וניו מבית, שביחס אליו הוא קטן יותר אך עדכני יותר בעיצוב.
התייחסות זו לתמורה הייתה נכונה כאשר בחנו את הרכב ומחירו היה 124,000 שקלים – רגע לפני ההתייקרות המביאה את מחירו כעת ל-127,000 שקלים. אלא שנושא התמורה מחייב גם התייחסות למחירים שמציעים המתחרים בכל רגע נתון לדגמי הפנאי הקטנים שלהם, והתייחסות מסכמת לכך תהיה כאשר סבב שינויי המחירים אצלם יסתיים.
