יגואר XE

XE הוצגה ב-2014 והחליפה את 'X-טייפ' שייצורה הופסק ב-2009. חמש שנים היתה יגואר ללא משפחתית גדולה, וכשזו הגיעה היא כבר היתה תחת ידי תאגיד טאטא ההודי, שרכש את יגואר ולנד רובר ב-2008 ויצר את JLR (ר"ת: Jaguar Land Rover).

קודמתה היתה מבוססת על פלטפורמת פורד מונדיאו (זכר לתקופת בעלות אחרת), כש-XE כבר מבוססת על רצפת D7a המודולרית והמתקדמת של תאגיד JLR שעיקרה הרבה אלומיניום ומשקל מופחת. הממדים גדלו משמעותית ובמיוחד בסיס הגלגלים שגדל ב-12.5 ס"מ. גם המכלולים משותפים לדגמים אחרים בתאגיד כמו גם המנועים. בישראל משווק הדגם עם מנוע טורבו-בנזין 2.0 ליטר בשני הספקים: 200 ו-240 כ"ס, ועם V6 בנפח 3.0 ליטר ומגדש-על שמפיק 340 כ"ס. כל המנועים משודכים לתיבת 8 הילוכים אוטומטית פלנטרית ובכולם ההנעה אחורית (בשונה מ-X-טייפ בעלת הנעה קדמית, בשל התבססותה על מונדיאו).

לישראל הגיעה ביולי 2015, תחילה עם מנוע ה-2.0 ליטר בשתי הספקים, ובמחירים מהיותר גבוהים בסגמנט בהמשך גם עם ה-V6.

באוגוסט 2019 הגיעה לישראל לאחר מתיחת פנים שכולל עדכון חיצוני קל, שינוי פנימי מהותי יותר, ותוספת כוח למנוע ה-240 כ"ס שהספקו עלה ל-250 כ"ס.

XE לוקחת את המראה מוכר של מכוניות הסדאן הגדולות של יגואר (XJ ו-XF), ומעניקה פרשות מעט יותר דינאמית.

בדגם לאחר מתיחת הפנים נמצא פגושים חדשים, תאורה לד מלאה, ושני פתחי מפלט מאחור במקום אחד בעבר. התוצאה עדיין נאה.

גם תא הנוסעים מציג מראה "יגוארי" ברור, עם דמיון מסוים ל-XJ. תמצאו כאן את החוגה לשליטה על תיבת ההילוכים, וצג מגע למולטימדיה בגודל "8.

תא הנוסעים מעט צפוף אבל סה"כ סביר. תא המטען עמוק, אך הוא אינו גדול. המושבים מעולים ותנוחת הנהיגה מצוינת. שדה הראייה נפגם בשל קורות קדמיות רחבות.

במסגרת מתיחת הפנים, אחד מפרטי העיצוב הייחודיים בקטגוריה, ובכלל, הלך לעולמו – חוגת ההילוכים המתרוממת חשמלית שהוחלפה בידית אלקטרונית. שינוי נוסף ובולט לא פחות הוא הוספת צג מגע שלישי, והגדלת שני הצגים שכבר היו קיימים (אחד עבור לוח המחוונים) מ-"8 ל-"12.3. התוצאה יוקרתית ומתקדמת בהרבה.

נבחן מנוע ה-250 כ"ס וביצועיו מצוינים. תיבת ההילוכים חלקה וזריזה ובמצב הידני יש גם גז ביניים ליצירת פס הקול הרצוי. חסרונם של ידיות להעברת ההילוכים מאחורי ההגה מורגש. צריכת הדלק הממוצעת במבחן עמדה על 9.2 ק"מ לליטר.