הכתבה המלאה פורסמה במגזין אוטו בגיליון 241.
הגולף פלוס ביקרה אצלנו ליומיים והותירה מאחוריה הרבה סימני שאלה ותמיהות - בעיקר "למה?". הנתונים היבשים אומרים כי מדובר, בעצם, בגולף מוגבהת במקצת. האומנם יכולה תוספת של 9.5 ס"מ לגובה להיות משמעותית מספיק כדי להצדיק גרסת מרכב נפרדת, במיוחד לאור העובדה שלפולקסווגן כבר יש מיניוואן קומפקטי מבוסס גולף, הטוראן? לטענת החברה, הגולף פלוס מיועדת לאלו שצריכים עוד מרחב, אבל לא מעונינים לעשות את הצעד המשמעותי לעבר מיניוואן של ממש. לנו זה נשמע כמו אבחנה דקה מאוד.
יותר מקום? יכול להיות, אבל העדפנו לבדוק בעצמנו. כדי לעשות זאת כמו שצריך העמדנו את הגולף פלוס במבחן קשה שדוגמתו, אנו משערים, לא נאלצה לעבור אפילו במסגרת הניסויים המפרכים שעברה במדבריות סהרה ובערבות אנטרקטיקה טרם השקתה. אילצנו את גרסת ה-1.6 FSI האוטומטית שקיבלנו למבחן לשאת מטען חריג, מאוד, בדמות כל פילוני המערכת: האדונים א.א, ג.ר. ו-נ.ר. שלישיה ששוקלת יחד איזה 350 ק"ג ותופסת רוחב של האמר (H1, לא H3), בתוספת עבדכם הנאמן בגובה 1.94 מ' מאחורי ההגה. ההנחה היחידה שקיבלה הפלוס הייתה שימוש בצלם המערכת מצומק הממדים כנוסע חמישי. לא שהיה מקום למישהו גדול יותר: גם כך נאלצנו לדחוס אותו בכוח הזרוע למושב האמצעי מאחור בין עוג א' לעוג ב', תוך שימוש בכף נעליים (ואטמי אוזניים. אנחנו לא אוהבים לשמוע צעקות), וממילא התקרבנו למגבלת העומס המותר של המכונית. הרי אזרחים שומרי חוק ומחונכים אנחנו. התוצאות לפניכם, מסודרות לנוחות השימוש לפי סעיפי בעד ונגד.

מינוס: עיצוב
פולקסווגן לא סתם הגביהה את הגולף, אלא מתחה את כולה כלפי מעלה. התוצאה היא עיצוב כבד ונעדר אלגנטיות. הגולף פלוס נראית קצת כמו פיז'ו 307 (במובן הלא טוב של הדמיון) וקצת כמו כמו סופרמיני שהשמינה, ואם קצת מכווצים את העיניים ניתן לראות בה יותר משמץ של יונדאי גטס. אני די בטוח שלא לכך התכוונו בפולקסווגן. עיצוב הפנים שונה במקצת משל הגולף הרגילה, עם לוח מחוונים אחר, פתחי אוורור כפולים ועוד. התוצאה - כרגיל אצל היצרן - סולידית גם אם לא מרהיבה.

פלוס: מרחב (אורך, מרווח ראש מלפנים)
הפטנט עובד, חלקית. לא מדובר סתם בהגבהת הגג: המושבים זקופים וגבוהים יותר. מלפנים הישיבה גבוהה מבגולף רגילה ב-7.5 ס"מ, ומרווח הראש גדל ב-2.5 ס"מ. גם הגדולים שבנהגי המערכת - ואנו מדברים על ג-ד-ו-ל-י-ם בכל הכיוונים - לא נתקלו בבעיית מרווח ראש מאחורי ההגה. התוספת למרווח מעל הפדחת גם מאפשרת לנצל את כוונון הגובה היעיל של המושב, ובכלל קל למצוא תנוחת נהיגה נוחה בסיוע הגה המתכוונן גם פנימה והחוצה. הזקפת המושבים סייעה למרווח הרגליים במושב האחורי לגדול - ב-2.5 ס"מ, לדברי פולקסווגן - טריק לא רע אם זוכרים שבסיס הגלגלים לא השתנה. במימד האורך באמת לא נתקלנו בבעיות מקום, גם עם מכונית עמוסה בנפילים.

מינוס: מרחב (רוחב, מרווח ראש מאחור)
כבר ברגע שהתיישבו הבוחנים מאחור, היה ברור שיש בעיה במרווח לצדדים. היושבים במושבים החיצוניים התלוננו כי המושבים "נגמרים" מוקדם מדי, כך שצידו החיצוני של, אה... האגן התחתון, לא נתמך על ידי המושב. בנוסף, מרווח הצד לראש פשוט אינו מספיק. קצת טלטלות על מהמורות יוצרות מגע פתאומי וחובט בין הראש לדופן המכונית (אם כי במקרה הספציפי של חלק מגורילות הניסוי שלנו, זה יכול רק להועיל). גם מרווח הגובה מעל ראשי הנוסעים האחוריים אינו מספק, קצת תמוה לגבי מכונית שהוגבהה בשיעור ניכר כל כך. מתברר שהמושבים האחוריים הוגבהו עוד יותר מהקדמיים, ב-8.5 ס"מ; מימד הגובה הכולל מאחור קצר בכ-4 ס"מ מאשר מלפנים והתוצאה הכוללת היא מרווח ראש מוגבל.

פלוס: פרקטיות
בהחלט הושקעה מחשבה לשיפור השימושיות. הגבהת המושבים מקלה על הכניסה לרכב ועל היציאה ממנו, תכונת מיניוואן מובהקת. נפח המטען השתפר אף הוא: המושבים האחוריים ניתנים להסטה קדימה בשיעור של 16 ס"מ, דבר המגדיל את נפח המטען ל-505 ליטרים. גם כאשר הם במצב אחורי תא המטען מציע 395 ל', 45 ל' יותר מאשר בגולף הרגילה. אוזני עיגון בפינות תא המטען מקלות על קיבוע חפצים וקשירתם. בנוסף מפוזרים בתא הנוסעים שפע של תאים קטנים ומחזיקי כוסות. חבל שברמת הגימור "טרנדליין", היחידה שמיובאת ארצה, אין מגשים מתקפלים בגב המושבים הקדמיים, אשר קיימים ברמות גימור גבוהות יותר; גם התא הנוסף מתחת לרצפת תא המטען אינו קיים ב"טרנדליין". אבל כן מקבלים מושב אחורי מפוצל 60-40, עם אפשרות לכיוון זווית המשענת (בנפרד לכל חלק, כמו גם ההזזה קדימה-אחורה). את המושב האמצעי ניתן לקפל קדימה ואז הוא יכול לשמש כמגש. לבסוף אפשר לקפל את כל השורה האחורית אל תוך הרצפה לקבלת רצפת מטען שטוחה עם נפח הטענה נדיב של 1450 ל'.

מינוס: ראות
כרכב שייעודו העיקרי הוא הובלת משפחה, קו המותניים גבוה מדי, כך שלמרות הגבהת המושבים התחושה היא של ישיבה עמוק ברכב. זה נכון גם, ואולי במיוחד, לגבי הנהג. השמשה הקדמית המשופעת מרחיקה את תחילת מכסה המנוע - שאינו נראה כלל - ויוצרת תחושת ניתוק מהחלק הקדמי. אפשר אמנם להגביה את המושב אבל אז מתקרבים לתקרה ולקצה השמשה. זאת ועוד: קורות A המשופעות בחדות מפריעות לשדה הראייה של הנהג בפניות, במיוחד שמאליות.

פלוס: בטיחות
כל הגולף פלוס מצוידות ב- ESP כסטנדרט וב-6 כריות אוויר. גרסת הפלוס לא נבדקה כשלעצמה, אבל הגולף הרגילה זכתה לציוני NCAP גבוהים: 5 כוכבי ריסוק, 3 כוכבים בהגנת הולכי רגל ו-4 כוכבים בהגנת ילדים. אמנם אי אפשר להסיק ישירות מכך על הציונים שתקבל הפלוס, מאחר ובכל זאת חלו שינויי מבנה, אבל יש להניח כי גם היא מספקת רמת בטיחות דומה.

ככה ככה: גימור
הגולף פלוס משלבת פרטים "יוקרתיים" יחד עם סימנים לחסכון. לצד הגה, מוט הילוכים וידית בלם יד המעוטרים בעור, או טבעות כרום סביב פתחי האוורור (המצוינים כשלעצמם), נתקלים למשל בדיפון דלתות עם בד ופלסטיק זולים למראה ובעיקר למגע, שנראים יותר כשייכים לקאדי או טרנספורטר.

ככה ככה: אבזור
רשימת הציוד הסטנדרטי כוללת, בנוסף לאבזרי החשמל הרגילים, גם בקרת אקלים מפוצלת (שאיננה חלק מרמת גימור "טרנדליין", אלא חלק מחבילה אופציונלית בה בחר היבואן, הכוללת גם עם מערכת שמע מקורית ובסיסית למדי), עם יציאה נפרדת ליושבים מאחור. אבזור הבטיחות מלא כאמור לעיל.

ככה ככה: ביצועים
גרסת הפלוס שוקלת כ-100 ק"ג יותר מגולף 5 דלתות מקבילה. על הכביש זה מתבטא בתוספת של שנייה שלמה לזמן ההאצה ל-100 קמ"ש, 12.5 לעומת 11.5. זו עדיין תוצאה סבירה, בעיקר בזכות תיבת ששת ההילוכים. עם זאת, במטען (מאוד) מלא מתקשה מנוע ה- FSI לספק תגובות מהירות והמכונית מרגישה עצלה למדי.

ככה ככה: התנהגות
סעיף זה הינו, להערכתנו, חסר משמעות עבור קהל היעד של רוכשי הגולף פלוס. הם זקוקים למכונית ש"יושבת" טוב על הכביש, ואת התחושה הזו מספקת הפלוס היטב. זה שההגה מנותק מאד, זוויות הגלגול מוחשיות יותר מאשר בגולף האצ'בק ותת ההיגוי שש לדחוף את ראשו המכוער למסיבה אליה כלל לא הוזמן - כל אלו לא ממש יטרידו את הנהג הממוצע שמחפש עוד קצת מקום למשפחתו.

ככה ככה: נוחות נסיעה
המתלים עושים עבודה טובה רוב הזמן, אך רצף מהמורות גובר עליהם ומעביר קצת יותר מדי חבטות - ובעיקר טלטלות - לנוסעים. הנוחות מעל הממוצע, אך לא מצטיינת.

מינוס: עלויות
גרסת ה-1.6 FSI טיפטרוניק שקיבלנו עולה *155,500 ש"ח, בדיוק 6000* ש''ח יותר מגולף מקבילה ברמת גימור דומה, זה הופך את הגולף פלוס לאחת ממכוניות ה-1.6 היקרות ביותר בשוק שלנו - ואנו מדברים על רמת גימור "טרנדליין", להזכירכם, שלמעט אבזור בטיחות איננה נדיבה במיוחד. למרות יתרונותיו התיאורטיים של מנוע ה- FSI, צריכת הדלק הממוצעת המוצהרת לא נמוכה במיוחד, כך שגם כאן אין חסכון, שלא לדבר על כך שמי שבוחר במנוע FSI נאלץ, לפי הוראות היבואן, להשתמש באוקטן 98 יקר בלבד.

השורה התחתונה:
הגולף פלוס מספקת את מה שהיא מבטיחה: עוד מקום לנוסעים ולמטען. אבל היא עדיין לא משתווה בסעיפים אלו למיניוואן קומפקטי ייעודי. אנחנו לא בטוחים אם מה שמרוויחים כאן מצדיק את הטרחה של פולקסווגן, את תוספת המחיר ואת הפגיעה בעיצוב ובתחושה מאחורי ההגה. בסופו של דבר זהו מוצר נישה מובהק, ומן הסתם יהיו כאלו שיבחרו בו בזכות השם, המוניטין והאיכות. אבל במאזן שלנו יש יותר סעיפי מינוס מאשר פלוס.

*המחירים נכונים ליום פרסום הכתבה במגזין.