תהפוכות האקלים
הדרמה במירוץ החלה מיד עם הזינוק, כאשר המילטון הצליח לדחוק מהמקום הראשון – ולהרף עין גם מהמסלול(!) – את ניקו רוזברג שהיה המהיר בהקפות הדירוג. אחרי המילטון דלקו בשלב זה של המירוץ מכוניות רד-בול שהצטיינו בתנאים הרטובים. דניאל ריקרדו אפילו הצליח לעבור את המילטון ולעלות למקום הראשון. אבל כאשר המסלול החל מתייבש וכולם עברו מצמיגי גשם לצמיגי סליקס, איבדה רד-בול את היתרון. באותם רגעים נראה דווקא רוזברג מצוין; הוא עבר את המילטון עוד כששניהם היו עם צמיגי הגשם (צמיגי ביניים) ואחרי המעבר לצמיגים הרגילים עקף את ריקרדו ועלה למקום הראשון.
המילטון תזמן את החלפת הצמיגים שלו טוב יותר, עם הוצאת המכונית הקוצבת השנייה (בגלל תאונה של דניאל קוויאט). זו ירדה מהמסלול עשר הקפות לסיום ובאותו זמן ניצב רוזברג במקום הראשון. אבל החלקה שלו מהמסלול, אחרי ההזנקה מחדש, עלתה לו בהובלה. זה היה סיום מאכזב אחרי ניהול מירוץ מצוין של הגרמני עד אותו שלב.
רביעי סיים מקס וורסטפן לאחר מירוץ מצוין תוך שהוא מנצל את שפע התאונות והתקריות של מכוניות הרד-בול. ברד-בול בהחלט יכולים להרגיש מאוכזבים; אחרי שהובילו ברבע הראשון של המירוץ, ריקארדו סיים עשירי וקוויאט פרש. חמישי סיים סרג'יו פרז, בפורס אינדיאה לפני ג'נסון בטון במקלארן עם אחת התוצאות הטובות ביותר שלה השנה. עם זאת נראה שמזג האוויר הרטוב יחד עם נהיגה חכמה של בטון וטקטיקה נכונה סייעו יותר משיפור המכונית. פרננדו אלונסו, חברו של בטון לקבוצת מקלארן, סבל מאובדן כוח אך התבקש להישאר על המסלול מתוך ציפייה שיסיים בעשירייה הראשונה. הוא סיים לבסוף במקום ה-11 וללא נקודות. ריקרדו, שהידרדר לאחור אחרי תאונה עם ניקו הולקנברג בפורס-אינדיאה, סיים לבסוף עשירי.
גרנד-פרי ארצות הברית
1. לואיס המילטון - מרצדס
2. ניקו רוזברג- מרצדס
3. סבסטיאן פטל- פרארי
4. מקס וורסטפן- טורו רוסו
5. סרג'יו פרז – פורס אינדיאה
6. ג'נסון בטון – מקלארן
7. קרלוס סיינז- טורו-רוסו
8. פאסטור מלדונדו- לוטוס
9. פיליפה נאסר- סאובר
אליפות העולם לנהגים
1. לואיס המילטון- 327 נק'
2. סבסטיאן פטל – 251 נק'
3. ניקו רוזברג- 247 נק'
4. קימי ראיקונן – 123 נק '
5. ואטרי בוטאס - 111 נק'
אליפות העולם ליצרנים
1. מרצדס- 574 נק'
2. פרארי – 374 נק'
3. וויליאמס – 220 נק'
4. רד-בול – 150 נק'