סיאט טולדו 2014 יד שניה

סיאט טולדו המקורית (1991) הייתה לתוצר הראשון של היצרנית הספרדייה לאחר השתלטות קונצרן פולקסווגן, אז כמשפחתית קומפקטית שהתבססה על פלטפורמת הגולף דאז (דור 2).

הדור השני (1998) הציג אותו מתכון, אך בדור השלישי (2004) שינתה סיאט כיוון והציגה טולדו במבנה האצ'בק (5 דלתות) מוגבה.

עם הצגת הדור הרביעי ביוני 2012 (קצת הצגת אחרי סקודה ראפיד הזהה לה), חזרה סיאט למרכב סדאן קלאסי, הפעם על רצפה מאורכת של פולקסווגן פולו ו-260 ס"מ בסיס גלגלים (247 ס"מ בפולו).

שלושה מנועי טורבו-בנזין ומנוע טורבו-דיזל אחד קיימים בהיצע, בנזין 1.4-1.2 ליטר עם הספקים בין 122-75 כ"ס (125 כ"ס אחרי עדכון), או דיזל בנפח 1.6 ליטר עם 105-90 כ"ס, כולם עם אפשרות לתיבה ידנית 6 הילוכים או דו-מצמדית (DSG) עם 7 הילוכים.

העיצוב החיצוני הסולידי ממשיך גם פנימה אל תא הנוסעים, שמציג קווים נקיים ותפעול ברור ופשוט.

היצע מערכות הנוחות והבטיחות אינו עשיר במיוחד בגין היותה מכונית המיועדת בעיקר לשווקים מתפתחים, אבל בסך הכל סביר.

תא המטען מציע נפח מעולה (550 ליטר, בדיוק כמו בדור הראשון).

לישראל הגיעה סיאט טולדו ביוני 2013, כשבמרץ 2014 הצטרפה להיצע המקומי גרסת דיזל (1.6 ליטר, 90 כ"ס).

המעצבים התאימו לטולדו את הפנים המשפחתיות של סיאט, אבל למרות זאת המראה הכללי רחוק מזה הדינאמי והצעיר האופייני, כשהתוצאה הסופית נאה אך לא מרגשת.

תא הנוסעים מציג קווים ישרים ופשוטים, אבל העיצוב הזה תורם לפונקציונאליות גבוהה עם שלל תאי אחסון והנדסת אנוש טובה, אך האיכות לא גבוהה.

המרווח לנוסעים מלפנים טוב, כשמאחור שני מבוגרים יוכלו לשבת בנוחות בזכות מרווח נדיב לברכיים וסביר לראש, אך המבנה הצר לא יאפשר הסעת נוסע שלישי בנוחות.

תא המטען ענק ומאוד שימושי בזכות הדלת החמישית.

תיבת ההילוכים הדו-מצמדית פחות חלקה ונעימה במהירות נמוכה, אך מעבר לזאת יחידות ההנעה, בנזין ודיזל (גם בישראל), מעניקות ביצועים טובים למדי בצמוד לתצרוכת דלק טובה.