הגרסה הפתוחה של הסדרה 4 הזכירה לי סיבוב שעשיתי לשלושה חברים שפשוט היו חייבים להרגיש איך מאיצה האימפרזה GT טורבו שהיתה לי בזמנו. יצאנו לנסיעה קצרה וישרה ממנה חזרנו כולנו קצת המומים. הם מכמה מהר הרכב מאיץ, ואני מכמה פחות טוב הוא עושה את זה כשהוא עמוס. זה פחות או יותר המקרה ב–435 קבריולה. היא שוקלת 225 ק"ג יותר מהקופה המקבילה - שווה בדיוק לתוספת של שלושה חבר'ה במשקל 75 ק"ג. מה זה אומר? שהפתוחה מרגישה כבדה יותר מהקופה - היא פחות דינאמית, וזה מורגש. אבל בפני עצמה, או מול המקבילות שלה, היא לא רעה בכלל...
לייעוץ חינם עם מומחי הרכב של אוטו על כל הדגמים חייג ל-3262* או לחץ כאן
פעם, כאשר העולם היה פשוט יותר וליצרנים הגרמנים לא היו עשרות דגמים ומאות גרסאות, למכונית הזו קראו סדרה 3 קבריו. אבל היום זו גרסת הקבריו, של גרסת הקופה של ה–3, הסדרה 4. הדגם אומנם הוצג כבר ב–2013, אבל רק עכשיו היבואן הוציא רכב הדגמה.
מכוניות פתוחות צריכות להיות יפות, וה–4 הפתוחה היא בהחלט כזו (למעט חבר מערכת אחד, שחשב אחרת, אבל הוא שונא פתוחות ידוע). היא יפה סגורה, אבל יפה במיוחד כאשר היא פתוחה, אז היא נראית נמוכה וארוכה, גם בזכות העובדה שהיא נטולת הגיבנת המוזרה בחלק האחורי, שמאפיינת מכוניות עם גג קשיח מתקפל. היא יפה גם עם גג סגור (במיוחד עם חלונות פתוחים שמדגישים את העדרה של קורה B), כפי שהתמונות המרשימות של אורי מבהירות.
ב.מ.וו סדרה 4 קבריו
צילום: אורי שר
כמצופה, התגובות ברחוב לנהיגה עם ב.מ.וו פתוחה נעות מלסת שמוטה, דרך שפע איחולי "תתחדש" ועד עשרות מבטי קנאה. אין ספק שזה ה–רכב למי שרוצה לראות, ועוד יותר מכך להיראות. תמורת הגג הקשיח שמתקפל עם שפע מנועים לתא המטען, תיפרדו מעוד 53,000 שקלים בהשוואה לקופה, ובמקרה שלנו זה אומר 521,000 שקלים ל–435. מחיר דומה למתחרות הישירות שלה - אף פעם לא היה זול לרכוש קבריולה–4–מושבים ממותג יוקרה.
מכיוון שברור שסולידיות היא לא המטרה, ריפודי העור בצבע אדום עז (שמופיע גם על הדלתות והדשבורד) משלימים את ההופעה המרשימה והם מאוד מתאימים למכונית הזו. למעט הצבע, תא הנוסעים הוא ב.מ.וו קלאסי: מסך במרכז, i–דרייב, עיצוב נקי יחסית ונאה למדי ואיכות חומרים טובה במרבית המקומות, אם כי ממש לא בכולם. המושבים מלפנים נאים מאוד למראה וכוללים פתח שינשוף אוויר חם לצווארכם. דבר גדול באירופה - קצת פחות שימושי בישראל ביולי. כאן מקבלים את זה בחינם, לכל הגוף, בכל פתיחת חלון... רמת האבזור היחידה שמוצעת גבוהה וכוללת פנסי קסנון, כניסה והתנעה ללא מפתח (אפשר גם לפתוח את הגג מהשלט, אבל זה דורש החזקה ארוכה ולא ממש נוחה של הכפתור), בקרת שיוט, מושבים חשמליים (כולל כוונון רוחב) מחוממים ועם זיכרונות ועוד. חוסר מפתיע נרשם במערכות בטיחות חכמות כגון שמירת נתיב, ניטור שטחים מתים וכו'. במחיר הזה, ציפינו לפגוש לפחות את חלקן, אך משום מה זה מחסור ממנו סובלות לא מעט מכוניות יוקרה.
ב.מ.וו סדרה 4 קבריו
צילום: אורי שר
כמו בכל קשר רציני, גם כאן יופי בלבד הוא לא מספיק לקשר ארוך. כך שהגיע הזמן לראות איך הכלה מחוץ למבחן החניה. הגג נפתח במופע מרשים שלוקח 20 שניות, וניתן לביצוע גם במהירות זחילה. חבל רק שבימי המבחן החום היה בלתי נסבל, כך שגם חובב פתוחות כמוני נאלץ לנהוג במרבית הזמן עם גג סגור. ה–4 מרשימה עם גג סגור, ומעניקה תחושה כמעט זהה לקופה. מעט רעשי רוח נשמעים ואפס רעשים מהגג עצמו. תחושה חסונה בדיוק כמו שציפינו לפגוש. עם גג פתוח היא נעימה, ואין בעיה לשייט כך במהירות שפויה. הקבריולה, כמו הקופה, היא מכונית בעלת מתלים רכים, וזה מורגש מיד עם תחילת הנהיגה. אבל בזכות אותה רכות, היא יודעת להציע נוחות נסיעה טובה בעיר, ורק בורות גדולים יוציאו אותה משלוותה. מחוץ לעיר היא נוחה גם כן, אבל ככל שעולה המהירות מתחיל להיות מורגש המחסור בריסון והנוחות נפגעת. שילוב של גלים ומהירות גבוהה יגרום לה לזוז על המתלים יותר מהצפוי, עד כדי סגירת מתלים. יש לציין שבמהירויות סבירות, זה מאורע נדיר מאוד - אבל עם המנוע הזה קצת קשה לפעמים לשמור על מהירות סבירה.
ב.מ.וו סדרה 4 פתוחה
צילום: אורי שר
תא הנוסעים מרווח מלפנים בכל המדדים, גם לגבוהים. המושבים נוחים, המזגן מעולה, ורק מערכת הקול קצת מאכזבת. הילדים שלי היו מאוד מרוצים במושב האחורי, והמרווח שם יספיק גם למבוגר קומפקטי. אולם הכניסה לספסל האחורי לא כל כך נוחה עם גג סגור. הבת שלי הוכיחה שהנסיעה מאחור אולי כייפית, אבל עושה שמות בשער והתנצלותי הכנה לאשתי על התסרוקת שהושמדה בנסיעה הקצרה לגן. תא המטען נמוך וצר אך ארוך עם גג פתוח, וכמובן שהוא גדל משמעותית עם סגירתו. במעבר על שיבושים רוחביים מרגישים את עיוות השלדה, תולדת הפגיעה של הורדת הגג בקשיחות השלדה, אבל זה לא ברמה שמפריעה.
ה–4 קבריו היא כלה–לא–קלה, עם 1825 ק"ג. אבל 306 סוסים ו–40.8 קג"מ ממנוע 3.0 ל' מוגדש, בשידוך לתיבת 8 הילוכים, עוזרים לה להתגבר על המאסה. זו מכונית מהירה, כאשר נתון היצרן נוקב ב–5.5 ש' ל–100 קמ"ש שאומנם נראים קצת אופטימיים (הדריפטבוקס בתיקון, מקווים שיחזור לחיים בקרוב), אבל אין ספק שהרכב הזה מהיר. המנוע רץ בשמחה ל–7000 סל"ד, דוחף בקלות מרשימה את הרכב, במיוחד במצב ‘ספורט' המצוין שמוסיף גם לצד הוואקלי. יש גם מצב ‘ספורט' כללי, שהשפעתו על ההגה מורגשת לטובה. הוא הופך את ההגה מ"קל מדי", ל"בסדר". כרגיל בב.מ.וו, ההגה לא אוהב כבישים גליים ומשובשים, ומקבל בתנאים כאלו חיים משלו - ותחושה מעורפלת במרכז.
ב.מ.וו סדרה 4
צילום: אורי שר
אם לא תגזימו במהירות (וקל להגזים בגלל המנוע הזה) ועל כבישים איכותיים, העסק עובד יפה. יש פה ושם תת היגוי אבל התחושה בטוחה. חבל רק שהבלמים חלשים מדי, והתעייפו כבר בעליה בכביש המפותל. בקיצור, למרות שזו ב.מ.וו, עדיף שתפתחו את הגג ותנהגו קצת יותר לאט. אתם תהנו יותר. זה לא הרכב למי שמחפש לנהוג כמו חוליגאן (ולזה גם הקופה היא לא הבחירה האידיאלית). צריכת הדלק הממוצעת עמדה על כ–8 ק"מ/ל' בימי המבחן, נתון נאה בהתחשב בקצב הנהיגה, ובשיוט רגוע נרשמה צריכה נמוכה של 14.5 ק"מ/ל' בלבד.

לייעוץ חינם עם מומחי הרכב של אוטו על כל הדגמים חייג ל-3262* או לחץ כאן
החיים
אם החיים היו רק מה אנחנו צריכים, כנראה שרובנו היינו נוהגים במיניוואנים בגדלים שונים. במכונית יוקרה יש פחות היגיון, במכוניות שתי דלתות עוד פחות, ובמכוניות פתוחות חלק מההגיון שנשאר עף דרך הגג הפתוח. אבל ה–4 קבריו מצליחה להציע די הרבה, כאשר ביום יום היא מכונית נוחה, חזקה ונעימה. מציעה מרווח מצוין מלפנים, מספק מאחור, ותהיה בת לוויה נהדרת לכל נסיעה. אבל בלחיצת כפתור היא יודעת לפתוח את הגג ולהכניס ממד נוסף לנהיגה, כזה שהופך כל נסיעה (במגבלות מזג האוויר) לנחמדה יותר. גם אם זה הפקק הביתה באיילון. שלא לדבר על טיול בסופ"ש. נכון, כמו תמידי יש לזה גם מחיר, והוא מוגש קודם כל בשקלים, בדמות כ–50 אלף שקלים תוספת הנדרשת לעומת הקופה. המחיר השני הוא בחדות והדינאמיות שנפגעים. אבל הממד הנוסף שמציע הגג, שווה לדעתי את הוויתורים שהקבריולה, דורשת כך שבסוף היום, עבור לא מעט מהרוכשים הפוטנציאליים, זו יכולה להוות חבילה טובה עוד יותר מהקופה.
ב.מ.וו סדרה 4
צילום: אורי שר