היו אלה יגואר MK120 (משנת 1948), MG כמו TF ו-TC (משנת 45' ו-53'), A ו-B (משנת 55' ו-62'), כמובן לוטוס אלאן (1962). הביצוע הבריטי, כולם יודעים, לא היה תמיד משהו. הביצוע היפני של מאזדה עם MX5 (משנת 1989), שילב את המתכון הבריטי (ולא מעט השראה מאותה אלאן) עם הביצוע היפני, וזה כבר היה לא מעט.
העיצוב, לעומת זאת, חינני ככל שהיה, לא היה מהסוג ההוא, זה שעוצר נשימה ומוציא וואו בלתי נשלט.
מורגן, יותר מהערת שוליים

האיש המשלב: מיטסואוקה
אקיו מיטסואוקה (Akio Mitsuoka) הקים את מפעל המכוניות הקטן שלו ב-1968. מיטסואוקה מייצר מעין רפליקות מקוריות ואקסצנטריות בעיצובן, עם הרבה השפעה בריטית, ולא מעט עיוות חינני בהשראת יגואר, בנטלי או רולס רויס. אחרים מעוצבים כמו מכונית-על קיצונית מאוד, כמו אורוצ'י (Orochi).
דגם ראוי לציון הוא רודסטר, הנקרא בשם זה. רודסטר הוצג ב-2009, ועיצובו הוא ביטוי להוקרה/השראה/העתקה לדגמים הבריטיים מאז, עם קצת יגואר XK120 והרבה מאוד מורגן פלוס 4 ו-AERO. פנסי החזית, אגב, זהים לאלה של מיני קופר הקודמת (ולא ממש שונים מאלה של מורגן אארו).

הבסיס זהה, הביצוע שונה. לרודסטר של מיטסואוקה בסיס גלגלים ארוך מאוד, העומד על 300 ס"מ (כ-70 ס"מ[!] יותר מהמקור). ההארכה מתחילה לאחר קורה A וגם המרכב יוצא נשכר מכך, עם תוספת אורך דומה, ל-457.5 ס"מ. הרוחב, 172.5 ס"מ, הוא כמו של המיאטה והגובה כמתבקש צנוע: 125 ס"מ.
לא רק הפרופורציות – אורך של משפחתית, בסיס גלגלים של מכונית פאר – עושות את האוטו הזה. זוהי רודסטר עם כנפיים נפרדות, קו מובחן בתחתית ולאורך, אזכור למדרגה שהייתה פעם בכל רכב, בייחוד בשנות השלושים, ותא מטען "המתכתב" עם תקופה זו. בקיצור: רודסטר שממש כיף להסתכל בה וקל מאוד להתאהב בה.
וכך באופן סמלי למדי, מה שהתחיל כרעיון בריטי, זכה לביצוע יפני, הפך ליצירת מופת וויזואלית, מגיע/חוזר כעת לבריטניה. דגם זה משווק החל מחודש זה בממלכה המאוחדת, מקום טבעי להתחיל בו יצוא: גם מקור השראה, גם קהל אוהד, גם הגה ימני (כמו ביפן).
