אז איך, למעשה, מתכוונת טסלה להצליח היכן שבטר פלייס נכשלה? התשובה לכך נעוצה בכמה הבדלים מהותיים בין החברות והשיטות. בעוד לקוחות החברה רשאיים להשתמש בעמדות הטעינה המהירה, שאורכת כחצי שעה, ללא תשלום נוסף – החלפה מהירה של סוללה בכזו הטעונה המלואה תהיה בעלות סכום שעוד לא נקבע וצפוי לעמוד על מחיר דומה לזה של מילוי מיכל מלא של דלק (כ-15 גאלונים, או 55-60 ליטר) – כ-60 דולר, בהתאם למחירי הדלק באותו אזור. מאחר והאחריות תלויה בגיל הסוללה, יוכלו הלקוחות לבקש לקבל את הסוללה שלהם בחזרה, בעלות משלוח (שעדיין לא נקבעה). אחד היתרונות הגדולים – היכולת לשדרג את הסוללה – מאחר ובעת רכישת המכונית ניתנות שתי אפשרויות לסוללות (גדולה ויקרה או גדולה פחות ויקרה פחות), יוכלו הלקוחות שבחרו באפשרות הזולה להחליף לסוללה היקרה יותר לפרקים או לשדרג באופן קבוע תמורת עלות שתיקבע.
יתרון נוסף שיש לטסלה על בטר פלייס הוא במכוניות. בעוד בטר פלייס נאלצה להסתמך על פיתוח של אחרים והייתה מוגבלת לגרסת ה-Z.E של הפלואנס, טסלה היא יצרנית רכב לכל דבר, שממשיכה לפתח ולשדרג את יכולות המכונית, את קיבולת הסוללות ואת טווח הנסיעה. בעתיד הקרוב מתכננת החברה להתחיל בייצור רכב פנאי – מודל X – שיעשה שימוש באותה טכנולוגיה שבדגם הקיים – המודל S. זו האחרונה היא מכונית סאלון הפונה לפלח שוק יוקרתי והיא מציגה טווח נסיעה של למעלה מ-330 ק"מ גם עם הסוללות ה"נחותות" (ועד 500 ק"מ עם אלו היקרות יותר). עם נתונים אלו היא כבר קסמה ללמעלה מ-10,000 לקוחות – הרבה יותר ממה שבטר פלייס הצליחה למכור. תחנות ההחלפה, מקווה טסלה, יפתחו צוהר לאלפי לקוחות נוספים הזקוקים לתוספת הביטחון בטווח הנסיעה.