יגואר XKR-S
"יכול להיות שיוקצו מקומות לישראל באירוע העיתונות לרגל השקת ה-XKR-S הפתוחה, שתיערך במסלול אסקארי בספרד", הגיע הטלפון מהיחצ"ן של יגואר, "אתם תוכלו לשלוח מישהו?". "שמע, חשבנו בדיוק להרים מבחן לאופניים חשמליים, אבל נראה לי שנצליח לגרד מישהו", עניתי באדישות. "תשלחו אלי את התאריכים, ונסתדר". מיד כשהגיע המייל נכנסתי לפעולה – סיפרתי לדני על דיל היסטרי לסקי באלפים, את אריאל שלחתי להשקה של פולקסווגן אמארוק ("לטנדר קשוח כזה, אי אפשר לשלוח כל אחד") ולגיא פשוט "שכחתי" לספר שמדובר בגרסה הפתוחה. מבחינתו, גם ויירון לא באמת מעניינת אם לא ניסרו לה את הגג קודם...

אז עזבו את הטיסות עם הלו"ז מהגיהנום, ועוד באיבריה. אחרי שנים בתחום, הגעתי למסקנה שזה מין יין ויאנג – אם האוטו מגניב, המסביב יהיה מחו... רגע, לא יפה לכתוב מילים כאלו, בואו רק נגיד "בצד השני של הסקאלה", ותבינו לבד. העיקר שיתנו לי כמה שעות באוטו עם 550 כ"ס על מסלול שנחשב לאחד המגניבים בעולם. כי למי שלא מכיר, מסלול אסקארי הוא בדיוק התשובה לשאלה "מה עושים עם 40 מיליון יורו מיותרים". הבעלים, חובב מרוצים עשיר כקורח, אסף פניות מפורסמות ממסלולים ברחבי העולם (כולל הפניה בה נהרג אסקארי, נהגה האגדי של פרארי, שעל שמו כמובן נקרא המסלול) והדביק עם סרטי אספלניות אספלט לכדי מסלול אחד, ובשביל הטעם הטוב שתל הכל בנוף הרים יפהפה בדרום ספרד, כדי שגם מזג האוויר יהיה נוח. מרוצים לא נערכים כאן – המארגנים מלמלו משהו לגבי בטיחות לקויה רגע לפני שהחתימו אותנו על טפסי הסרת אחריות – אבל אם לא אכפת לכם להוציא סכום של כמה עשרות אלפי יורו, תוכלו לקנות חברות במועדון ולהגיע "לתת בגז" ליד נהגים אנונימיים כמו דיימון היל.
יגואר XKR-S: מבחן דרכים (השקה)
צילום: מנהל

אוויר הרים
את היום אנחנו מתחילים עם יגואר XK הרגילה בכביש הנהדר שעולה ממרביאה (ולא מרבלה כמו שביטאנו כשסיאט מכרו כאן את העתק הפנדה בשנות ה-80') לרונדו. כביש נהדר המתפתל מהחוף אל הרמה ההררית, בערך 750 מטר גבוה יותר, בכ-30 קילומטרים של פיתולים מגוונים, החל מקשתות ארוכות של 160 קמ"ש וכלה בקיפולים שנצמדים אל בליטות בהר, על פי תהום וכמעט בלי שוליים, שמורידים אותך להילוך שני ומאפשרים לשמוע את הצליל הנהדר שמייצר המנוע מהדהד מקיר הסלע הצמוד. עשיתי את הכביש הזה כבר לא מעט פעמים, והיו תקופות שהכרתי אותו טוב כמעט כמו את סדום-ערד/נס הרים/גלבוע, אבל מעולם לא זכיתי לטפס אותו כמעט בלי הפרעות כמו הפעם. הזדמנות נהדרת להיזכר כמה ה-XK, אפילו בגרסת הכניסה, היא מכונית רבת יכולת בסוג נהיגה שכזה. תוסיפו לזה גג פתוח ואוויר הרים קריר ורענן – ובאמת שלא צריך הרבה יותר בחיים.

אבל כמובן שהליין של ה-XK דווקא מציע יותר, אפילו הרבה יותר. אל מנוע ה-V8 משדכים אנשי יגואר מגדש-על, שמקפיץ את ההספק מ-390 כ"ס ל-510, ואת המומנט מ-52.5 ל-63.7 קג"מ. לא שמנוע ה-5.0 ליטר מרגיש חלוש או אנמי בגרסתו המקורית, כן? אבל אנחנו אף פעם לא מתנגדים לעוד. גרסה זו זוכה לשם XKR. ה-S בכלת השמחה שלנו מספר על תוספת של עוד 40 סוסים ועוד כמה קמצוצי קג"מ מתחת למכסה המנוע, יחד עם אופי חד ומושחז יותר. חלקי קרבון (סיבי-פחמן) דואגים להורדה קלה במשקל, חצאיות חדשות וספויילר (מקרבון) מטפלים בחזית הוויזואל וקפיצים/בולמים מוקשחים (28% מלפנים, 32% מאחור) מבטיחים להדק את נימוסי הכביש. מהנדס השלדה, דייויד פוק (כן, זה אשכרה השם שלו. עם פ' דגושה וחולם), מוסיף ומפרט על חלקי מתלה קדמי קשיחים יותר, על חישוקים וצמיגים קלים יותר, על דיפרנציאל שנשלט על ידי סרבו חשמלי עד כדי נעילה מלאה ובולמים מתכווננים אוטומטית שאמורים לשלב נוחות עם ריסון. "דואליות" הוא קורא לזה, מחליף את המוטו הישן של "Grace, Space, Pace" בוורסיה מקוצרת כיאה לדור האייפד קצר הקשב. יש גם מצב מסלול לבקרת היציבות, לטובת מי שרוצה ליהנות ממה שיש ל-550 סוסים בגלגלים האחוריים להציע בגזרת השעשוע – אבל מעדיף לעשות זאת עם רשת ביטחון. אבל הזמן מועט והסוסים מרובים, כך שבשנייה שהמקרן מפסיק אני תוחב את הפנקס לתיק ושואל בנימוס איפה הפיטס.
יגואר XKR-S: מבחן דרכים (השקה)
צילום: מנהל

כוחה של היסטריה
אלא שמתברר שהבריטים לא מתכוונים לעשות לנו את החיים פשוטים, ובניגוד לתדמית הפרועה והעליזה שמצטיירת מתוכניות הטלוויזיה שלהם, מתבררים כחבורה מחרבת שמחות. או שאולי זו דווקא חברת ההפקה הגרמנית שהם לקחו? לא בטוח. כך או כך, מתברר שננהג רק על כשני קילומטרים מתוך החמישה ומשהו של אסקארי, שאחרי הקיצוץ כוללים בעיקר פניות 90 מעלות איטיות ובקושי פניה וחצי נורמליות. לא מספיק מדכא? חכו, יש עוד – הם פיזרו על המסלול קונוסים שמסמנים את נקודת הבלימה, נקודת תחילת הפניה ונקודת האייפקס. עניין מקובל למדי, אלא שנראה שמי שהיה אחראי על סימון נקודות הבלימה חשב יותר בכיוון של סמיטריילרים עמוסים, בירידה, מאשר על מכוניות ספורט רחבות סוליה. וכדי לחתום את העסקה, ולשלוח אותי לתהות על משמעות החיים ועל האם באמת יש סיבה להמשיך, דאגו להושיב איתי ברכב "אומנת" היסטרי ממין זכר, שלא נתן לנתק את בקרת היציבות (או אפילו להעביר אותה למצב המסלול) ותקע בי מבט מאשים כל פעם שהעזתי לעבור את נקודות הבלימה המגוחכות כשאני עדיין על המצערת. החוויה הייתה כל כך מאכזבת, שכמעט ולא הצטערתי שהקצו לנו רק שתי הקפות – אבל רק כמעט... בסוף, באקט ביאוס אחרון, אפשרו לנו לעשות "הוט לאפ" במושב הנוסע עם נהג של יגואר – שהראה כמה רב הפוטנציאל לריקודי צד של ה-XKR-S ברגע שרק נותנים לה לרקוד...

אל המרחבים
ואם הדובדבן תפל, נטפל בקצפת. למרבה המזל התברר שהלו"ז כולל גם גיחת כביש קצרה. בסך הכל עשרים וקצת קילומטרים, לכל כיוון, על כביש משני המתפתל לו בין הגבעות באזור. נסו לדמיין כביש באזור הגליל התחתון, וכנראה תהיו בכיוון. רצועת אספלט שפשוט הניחו סביב תוואי השטח, בלי לטרוח יותר מדי עם כלי החציבה, מה שניפק אוסף לא ממש מוסדר של פניות, עקומות וסתם שינויי כיוון.

באנגלית נוהגים לקרוא לכבישים כאלו One truck road על שום העובדה שמספיקה משאית אחת כדי להרוס לך את הפס כולו בשל תנאי העקיפה הכמעט בלתי אפשריים. לא עם היגואר הזו. שיירה איטית שבראשה שתי משאיות גדולות ומאחוריהן מספר מכוניות פרטיות מאיטה אותי לרגע, אבל נעקפת כהרף קו מפוספס. שתי הקלקות קצרות על המשוט השמאלי מאחורי ההגה, דוושה לרצפה, שאגת טיגריס שמשכו לו בזנב והכל מאחורינו. למען האמת גם ב-R ללא ה-S הרוטינה די דומה. המנוע גמיש יותר ממוסר של פוליטיקאי ערב הבחירות, והכח מרגיש בלתי נדלה בכל נקודה – אז מה זה עוד 40 סוסים לכאן או לשם? בקטנה. רק תגובת דוושה מעט חדה יותר ותגובות תיבה מידיות יותר מבדילות בין הגרסאות, ויהיו משמעותיות רק בנהיגה על הקצה.
יגואר XKR-S: מבחן דרכים (השקה)
צילום: מנהל

אבל שאר ההבדלים בין ה-S ל-R מורגשים הרבה יותר. באופן מפתיע ההגה דווקא קל יותר. ולא, לא מדובר בתופעה ייחודית למכונית הספציפית – לא ברור למה מכונית עם 550 סוסים ופוטנציאל ל-300 קמ"ש צריכה הגה קליל כמו פונטו במצב "סיטי". ההגה ב-R מציע פשרה עדיפה בין נוחות תפעול במהירויות נמוכות למשקל במהירות גבוהה, אם כי שניהם מספקים רמה דומה – ולא רעה – של תקשורת כשהעניינים מתחממים. ואם בהגה פיללתי לפריט שדורש קצת יותר כח, הרי שבבלמים המצב הפוך - בניגוד למקובל, יגואר בחרו לא לשדרג את הבלמים ולהישאר עם קאליפרים כפולי בוכנות ודיסקים נטולים חורים או חריצים. זה לא רק נראה פחות טוב בחנייה, זה גם דורש קצת יותר מדי כח כשרוצים להאט מ-200 קמ"ש לפני פניה (וכל כך קל להגיע ל-200 שזה יקרה גם לכם, ולא משנה כמה שקולים ונחמדים אתם) ומעט מדי תחושה ויכולת מינון. בעולם של קאליפרים בני 6 בוכנות גם בכלים חלשים וזולים יותר, זה לא לעניין – וכך גם ההסבר כי בחרו לוותר על דיסקים מחוררים כי "זה גורם לבלאי מהיר יותר של הרפידות"...

אבל פה, פחות או יותר, מסתיימות התלונות, ולנפש צינית וביקורתית כמו שלי מדובר במשבר של ממש. מושבי הקרבון אומנם דקי ריפוד, אבל מתאימים לי בול ומקבלים אותי אליהם בחיבוק אוהב ואוחז שמוסיף הרבה לביטחון בפניות – ונראה שגם יהיה נוח לאורך זמן. הקשחת המתלים שומרת את הרכב מפולס כמעט לחלוטין גם בעומסי פנייה פסיכיים, מה שיחד עם האחיזה הנדיבה משבש לחלוטין את הערכת המהירות. פעם אחר פעם אני בטוח שנכנסתי לפניה לאט מדי, והפרנויה מציירת גיחוך קל מתחת לשפם שאין לשותפי לנסיעה, ואז מבט לספידומטר מגלה שצלחתי את הפניה במהירות שלילה + כותרת בעמוד האחורי. אם הייתי רואה גרף דריפטבוקס של הנהיגה שלי עצמי בכביש האמור, כנראה שהייתי נד בראשי על הנהג חסר האחריות, אך ה-S גורמת לזה להרגיש כל כך קל, טבעי ונטול מאמץ... אלא אם הכביש משובש – בקטעים בהם איכות הסלילה פחות ממושלמת, ה-S זורקת את כל דיבורי הדואליות והבולמים המתכווננים לפח ופשוט מקפיצה את הנוסעים כמו נודלס בווק – אם כי מצליחה לעשות זאת מבלי לפגוע באחיזה. את אותם קטעים בדיוק צולחת ה-R כאילו לא היו שיבושים מעולם, מגהצת את הכביש כאילו כתוב לה קנווד על החרטום. אבל עד כמה שה-R היא כלי רב יכולת בפני עצמו, הנהיגה גב אל גב מול ה-S חושפת את הדברים הקטנים – את הריבאונד הקטן כשהזנב תופס בחזרה אחרי שיצא לטייל (והיגוי יתר – בליפט או תחת כח – הוא כל כך קל, טבעי ומהנה כאן, שאין מצב שתצליחו להתנזר); את התחושה הנטועה יותר כשהצמיגים הקדמיים מנסים לשכנע שני טון לשנות כיוון בטיסה נמוכה; את היכולת לחזור לגז קצת יותר מוקדם ביציאה מהפניה... בקיצור, כל הדברים שהופכים מכונית GT מהירה מאוד למכונית ספורט.
לעדכונים בזמן אמת בעולם הרכב
ערוץ הווטסאפ של

מכונית ספורט
כי כן, יגואר הצליחו – לראשונה מזה עידן ועידנים – לייצר מכונית ספורט. כזו שחופרת לך אל המקום ההוא, עמוק בפנים, של הילד הרע – ולוחצת. נכון, לא מדובר במכונית-על ביצור מיוחד כמו ה-XJ220 של שנות ה-90' – שהציעה נתוני מנוע כמעט זהים – אלא בשיפור של בסיס קיים. אבל רשימת השיפורים הקטנים על הנייר מצליחה להשלים טרנספורמציה מרשימה מאוד, ועם F-טייפ באופק ומכונית-על היברידית עם פנקס הזמנות פתוח, נראה שמשהו טוב עובר על יגואר.