וולוו S40: חוות דעת מקוצרת כשאיכות הסביבה הולכת ותופסת מקום חשוב, אחד המהלכים הנלווים של היצרנים בשנתיים האחרונות הוא יצירת קו דגמים ירוק. מדובר בדרך כלל בגרסאות למכוניות מוכרות שעברו שינויים כדי לשפר משמעותית את צריכת הדלק ורמת הניקיון.
וולוו, עם סדרת הדרייב E, הייתה מהראשונות לבצע מהלך כזה, והיבואן חברת מאיר הוא הראשון שמביא מכוניות כאלה ארצה. בתחילת הדרך הוא מתכוון לשווק את הגרסאות ל-40S, V50 ו-C30, שחולקות פלטפורמה וחטיבות כוח.
חתירת וולוו ליצירת קו חסכוני יותר עוברת דרך עבודה על שפע פרטים קטנים: מנוע דיזל קטן יחסית, 1.6 ליטר עם תיבה ידנית, צמיגים עם התנגדות גלגול נמוכה, הנמכת מרכב בס"מ, שינוי למתלים, ואפילו שמן שונה לתיבת ההילוכים. הסדרה גם מצוידת במערכת עצור-וסע (מדוממת את המנוע בעמידה), שמלווה באלטרנטור חכם שטוען יותר בנסיעה בין עירונית ובבלימה (ולכן יש בלמים "טוענים") ובעדכונים אירודינמיים. ואולם בוולוו ישראל בחרו להביא את החבילה הזו רק בהזמנה מיוחדת (ללא תוספת תשלום) ובעצם יצרו לארץ גרסה ייחודית (אפשר לקרוא לה סמי-דרייבE). לטענתם הם עוד לומדים את השוק ויפעלו לפי הדרישה.
לגרסאות החדשות בסדרה, ששיווקן יחל בקרוב יש 115 כ"ס, 27.6 קג"מ, ושישה הילוכים. ואולם באופן תמוהה בחרה וולוו ישראל להשיק בארץ את הקו הירוק עדיין בגרסה היוצאת שלה 109 כ"ס, 24.5 קג"מ ורק חמישה הילוכים... בכל מקרה היה זה מעניין להתרשם מהטענות לחיסכון ולבדוק האם יש מחיר לכך. ולכן שמחנו להזדמנות לטעום מהגרסה הירוקה של
וולוו S40.
צילום: רונן טופלברג
חיצונית קשה להבדיל בין ה-S40 דרייב-E לגרסה הרגילה, והדרך להתמצא היא בחיפויי הגלגלים הפשוטים והצמיגים (195/55 R15). גם ממושב הנהג אין כמעט הבדל, בייחוד כאשר מכונית ההדגמה לא כללה את מתג הדרייב-E שמפעיל ומנתק את מערכת העצור-וסע. למעשה ההבדל הבולט הוא חץ קטן שמורה להחליף הילוך בצג שבלוח המחוונים (וגורם להסטת העיניים מהכביש...) ומחשב הדרך שמציג תוצאות מצוינות של צריכת הדלק.
כמה אוכלת?
מכיוון שאין טעם להתעכב על המראה, אצנו להניע את לוגם הסולר ויצאנו לדרך. התחלנו במסלול היורד מראש פינה לכיוון הכינרת אותה תפסנו ביום אפרורי למדי. מבלי להתאמץ ה-S40 רשמה בשיוט שגרתי כ-22 ק"מ לליטר. ואז פנינו לגולן, לכבישים מטפסים ועקלקלים יותר, שגרמו לנו ללחוץ על המצערת ולמשוך הילוכים. צריכת הדלק החלה לטפס איתנו אם כי באופן מתון יותר ובממוצע לא עברה את איזור ה-13.5 ק"מ לליטר. בסופו של דבר במסלול מגוון ולא קליל הגענו ללא קושי ל-15.4 ק"מ לליטר. נתון מצוין, ללא ספק.
אז מה המחיר לצריכת הדלק הזו? לטעמי זה בלט דווקא בהגה שפעולתו הפכה קלה מאוד ולא מדויקת. תת-ההיגוי, כנראה בגלל הצמיגים, הפך בולט יותר והניהוג הכללי נראה פחות הדוק מהזכור. נראה שגם נוחות הנסיעה נפגעה כתוצאה מההנמכה ויש גם יותר רעשי צמיגים.
למרות מנוע קטן הביצועים סבירים. הנתונים אומרים 190 קמ"ש מרביים והאצה למאה ב-11.4 שניות אבל מהרגע הראשון ברור שהוולוו הזו לא אוהבת במיוחד שילחצו עליה. היא צוברת מהירות בקצב שלה, ללא תגובה חדה למצערת. אבל מרגע שהמנוע מגיע ל-1,750 סל"ד יש כבר מספיק מומנט בשביל למשוך את המכונית ללא צורך לעבוד יותר מדי עם בורר ההילוכים. שם המשחק הוא לשמור על מומנטום והסך הכל הוא ממש בסדר.
צילום: רונן טופלברג
סיכום
בסופו של דבר לא תובעת ה-S40 ויתורים כואבים עבור החיסכון ומביאה תוצאות מצוינות אפילו בגרסה הלא שלמה. זאת מתוך הנחה שהלקוחות אינם מחפשים דווקא דינמיקה ספורטיבית.
אלא שעבור השוק המקומי יש כאן בכל זאת ויתור כואב. העובדה שהמכונית מצוידת בתיבה ידנית אומרת שרוב הלקוחות הפוטנציאלים יתעלמו מימנה והיא תיפנה בעיקר לנהגי המוניות. נקודה זו מקבלת משנה תוקף כאשר מבטים בתג המחיר שלה – 186,000 שקלים, יקר משמעותית מהגרסה האוטומטית הרגילה, ואינו נמוך מהותית מהדיזל האוטומטית.
