התמונה השנויה במחלוקת של בארני פטרסון (Peterson) משנות ה-50, שפגעה קשות בתדמית הרוכבים, בעיקר לאחר שהתברר כי התמונה מבויימתשנתיים פסילה. זהו עונש המינימום לנהג כשבגופו נמדדה כמות אלכוהול גבוה מהמותר בחוק. אבל בצורה זו החוק מכליל בתוכו נהגים שמידת סיכונם קלה יחסית (ברמה של נהגים ששתו מעט, ולא היו מודעים לכמות), יחד עם נהגים המסכנים את חיי הציבור ממש (ששתו עד לרמה שאינם כשירים להליכה וקל וחומר לנהיגה). האם הכללה זו מידתית?

השופט אברהם טננבוים מביהמ"ש לתעבורה בירושלים השיב בשלילה, וקרא למחוקק ליצור מדרג בעבירות השכרות ועונשים שונים לרמות שונות של אלכוהול. "כשם שבנהיגה במהירות מופרזת מוסכם על כולנו כי ישנן דרגות חומרה שונות, כך צריך להיות בעבירת השכרות." כתב השופט בפסק דינו.

הפחתת עונש המינימום
בינתיים, קבע השופט, מן הראוי כי בית המשפט ישתמש בצורה מרחיבה בסמכותו להורות על פסילה קצרה יותר מעונש המינימום. זאת, כמובן, במקרים המתאימים ותוך הצעת עונש חילופי הולם.
השופט ציין, כי הסכנה לציבור בשכרות נמוכה, זהה לסכנה בדיבור בטלפון עם דיבורית. "הכיצד ניתן להפריד בין שתי פעולות המסכנות את הציבור?", תמה השופט. "האחת מותרת לחלוטין והשנייה נענשת בשנתיים פסילה. אין העונש מידתי וקשה לראות בכך מדיניות המגנה על הציבור ומונעת שכרות".

בנסיבות המקרה נשוא הדיון, בבדיקת הנשיפה שנערכה לנאשם, נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אוויר נשוף הינו 355 מיקרוגרם – כמות העולה על המותר בחוק (240 מיקרוגרם).
תסקיר שירות המבחן שנערך לגבי הנאשם הוא חיובי מאוד. בנסיבות אלו, קבע השופט, על ביהמ"ש להשתמש בסמכותו ולהפחית את עונש המינימום מסיבות שיירשמו. לפיכך, השופט טננבוים דן את הנאשם לשישה חודשי פסילה בפועל בניכוי חודש פסילה מנהלית שריצה, ול- 250 שעות שירות לתועלת הציבור.
לעיון בפסק הדין – מדינת ישראל נ' שויש השאש
לאתר המשפט הישראלי פסק דין