המבחן פורסם בגיליון אוטו 241
יותר מכל, הזכירה לי ה-''Spec B” דווקא את סוכן הביטוח הראשון שלי, אצלו רכשתי את הביטוח המקיף למכונית הראשונה שיכולתי לקנות (פיאט רגאטה – אוי לבושה). שמח וטוב לב יצאתי ממשרדו, משוכנע שעשיתי עסקה טובה, רק כדי לגלות (בזכות חבר ששמח לאידי) כי רכשתי ביטוח יקר מדי. זועם ומאוכזב חזרתי למשרדו וביקשתי לבטל לאלתר את הפוליסה הקיימת. הסוכן החלקלק אתגר אותי להראות לו שמצאתי הצעה זולה משלו, ולאחר שהקשיב ברוב קשב למספרים הפיקטיביים שזרקתי לו, פנה אליי ואמר: ''תגיד, סיפרתי לך על הפוליסה השניה שלנו?''. עשר דקות לאחר מכן יצאתי ממשרדו עם כיסוי ביטוחי זהה בעלות של כמעט חצי מהפוליסה הראשונה.
כשהחזרתי את ה-B4 לסוכנות הרגשתי בדיוק כפי שהרגשתי אז, כי כאשר נהגנו ב-R3.0 קשה היה שלא להתרשם עד מאוד מהמנוע הכוחני, השילוב המשובח של השלדה ומערכת ההנעה הכפולה, והאריזה הנאה והסולידית. אבל אחרי נהיגה ב-Spec B, שהיא בעצם ה''נוסחה שניה'' לאיך שהדברים יכולים להיות, מגלים איך הדברים באמת צריכים להיות...
מיקרו
והיא הרבה יותר ממוקדת וחדה מאחותה בהירת השיער. ההבדלים בין שתי הגרסאות נוגעים בשתי נקודות חשובות: מתלים והעברת כוח. הראשונה, המתלים, שופרה על ידי ריסונם באמצעות בולמי בילשטיין נוקשים מגובים בקפיצים בעלי התנגדות גבוהה יותר; השנייה, העברת הכוח, טופלה באמצעות תיבת הילוכים ידנית (שנלקחה מהאימפרזה STi) עם שישה יחסי העברה קרובים. מערכת ההנעה מכונה בסובארואית מדוברת VTD והיא המערכת המתקדמת ביותר של היצרן. באמצעות ה-VTD מחולק הכוח באופן קבוע לכל ארבעת הגלגלים דרך שלושה דיפרנציאלים ושלל מערכות מכאניות (נעילה מרכזית וויסקוזית והגבלת החלקה מאחור) ואלקטרוניות המבקרות את הורדת הכוח לקרקע מכל צמיג. בנוסף, משתמשת ה-Spec B בשני חיישני G (אחד לציר האורך והאחר על ציר הרוחב) עבור מערכת ה-VDC, המבצעת תפקיד כפול כבקרת יציבות ובקרת משיכה.
ה-VDC ניתנת לאלחוש (כדי להגדיל את מידת ההחלקה עד להתערבות), אולם אינה ברת ניתוק מוחלט.
מערכת ההנעה מתחילה באותו מנוע בוקסר 3.0 ל' עם שישה צילינדרים וסעפת יניקה באורך משתנה, המשרת גם את האאוטבק וה-B9. התפוקה לא השתנתה ועומדת על 245 כ''ס ב-6000 סל''ד ו-31 קג''מ ב-4200 סיבובים. על הקשר לקרקע מופקדים צמיגים במידה 215/45 על חישוקי סגסוגת גדולים יותר משל ה-R הרגילה (18 אינץ'!). מתוך החישוקים הגדולים מציצים קליפרים בני שתי בוכנות בחזית.
למעט ידית ההילוכים הידנית, תא הנוסעים של ה-Spec B אינו שונה משל B4 מהשורה. איכות החומרים טובה, כמו גם רמת ההרכבה והתחושה הכללית, אולם הפז''מ מתחיל להראות סימנים גם באחד מתאי הנוסעים העדכניים ביותר של סובארו. עוד תמצאו בקונסולה המרכזית מערכת שמע ובקרת אקלים מובנות, חימום למושבי העור הקדמיים וחיישני חניה בהתקנה מקומית. חסרו לי (בעיקר לאור מחיר הנושק ל-300 אלף ש''ח*) פנסי קסנון ועוד תופינים (בחו''ל יש מסך-מגע למערכת ניווט שלא מגיע במפרט הישראלי [spec il?]). עם זאת, רכב המבחן, שהגיע בצבע שחור עמוק עם פסי כרום מבהיקים וחישוקי ''18, בהחלט נשא בכנפיו אפקט הגעה מרשים ונראה מכובד ומעונב לפחות כפי שנראה אפל ומסתיר סוד.

יללת הטורבינה?
אז זהו. מי שרגיל לדחיפה האלימה-כמעט של המנועים המוגדשים של סובארו – לא ימצא אותה כאן. הכוח מגיע באופן ליניארי למדי עם התחזקות מורגשת – מעין מדרגה – באזור ה-4500 סל''ד. מאותה נקודה ואילך מד הסל''ד מטפס במהירות לקו האדום כשאחריו דולק מד מהירות ממהר. מתחת ל-4000 המנוע לא בשרני במיוחד ונדרש ''ערבוב'' נמרץ למדי של ידית ההילוכים הקצרה כדי להחזיק את המנוע תאב-הסל''ד בתחום היעיל. אלא שתיבת ההילוכים לא מאוד משתפת פעולה. מהלכה קל ומעורפל מזה שב-STi, אך הוא עשוי להיות חסר דיוק תחת עומס בדיוק כמו באחות הקרבית. פעמים רבות מדי החמצתי שילוב רק בגלל שהידית מיאנה להיכנס לחריץ הנכון, וברכב עם יכולת כה גבוהה זה בהחלט מנביז (עיין ערך: מילון נאק השלם לג'יבריש).
בשיא הקיטור ה-Spec B מהירה כברק. לתיבת ההילוכים יש הילוך נכון לכל כביש, ואורך הנשימה של המנוע הזה, יחד עם חדוות סל''ד מרנינה, מאפשרים לייצר קצב נהיגה שלא יבייש את רפליקות הראלי של החברה (הקלות וחזקות מה-B4) על הכביש המפותל החביב עליכם.
הבילשטיינים ההפוכים שאוחזים במתלים הופכים את הרייד למוצק הרבה יותר מזה של הגרסה הרגילה (ואמורים לחסל גם חלק מהפיתול של המתלה). הוסיפו לזאת גם צמיגים נמוכי פרופיל ותוכלו להבין מדוע סוג מסוים וחד-זווית של שיבושים עובר בחבטה ישירה לתא הנוסעים. אולם איכות הנסיעה משתפרת ככל שעולה הקצב ושם, במהירות שבין שלילה למשפט, ריסון המרכב ונוחות הנסיעה טובים בהחלט. הזכרנו בעבר את תכונות הניהוג המצוינות של ה-B4 ותכונות אלו רק מודגשות בזכות המתלים המהודקים יותר. העברת משקל תכניס את החרטום עמוק לפניה ותצמיד את הפגוש לקו הצהוב הפנימי של הפניה, והעברת משקל חריפה יותר תגרום לזנב לפסוע החוצה, לצמצום רדיוס מדויק. אולם החלקות יזומות ''סטייג'-סטייל'' אינן כוס התה שלה, והיא מעדיפה לשמור על ניטראליות מופתית ובלתי מופרעת.
לעדכונים בזמן אמת בעולם הרכב
ערוץ הווטסאפ של
כשהכביש מתיישר אפשר לתת למנוע לנשום עמוק, מה שיביא את ה-Spec B למהירות שיוט אוטובאנית לגמרי בלי הרבה מאמץ, כאשר האחיזה הגבוהה-מאוד והדיוק הרב – יחד עם המתלים המהודקים – תורמים מאוד לתחושת בטחון במהירות סופר-גבוהה. פחות תורם לעניין הוא ההגה, אשר חש פלסטי ומלאכותי, כאילו מחובר עם גומיות אלסטיות לגלגלים ולא באופן קשיח. דיוק ומשוב אינם הצד החזק שלו וחבל, כי זה בדיוק מה שמתבקש באוטו שמסוגל לייצר קצב נהיגה כל כך גבוה וקווים כל כך מדויקים. גם הבלמים אינם מצליחים לתרום לתחושת הביטחון, עם דוושה ספוגית הדורשת לחיצה חזקה-מדי לקבלת עוצמה סבירה בלבד.

תכנית שני השלבים
בכתבה הקודמת טענו שה-3.0R היא WRX למתבגרים, ומכיוון שאני יודע שאתם מצפים לזה – אכתוב את זה: ה-Spec B היא STi למתבגרים. אבל חשוב להדגיש שלמרות שהיא נושאת את אותו הסמל על החרטום ומשתמשת בכמה חלקים משותפים, ה-B4 בעלת אופי שונה בתכלית. אופי שמתחיל עם מראה הרבה יותר סולידי ומאופק – כמעט נחבא אל הכלים בין אלפי יחידות בשווי שימוש ליסינג – ממשיך עם מנוע נטול טורבו הנהנה לזמרר באוקטבה אחת מעל לגרגור הסינקופה של האחיות המוגדשות, ומסתיים בהתנהגות הרבה יותר עגולה ונטולת עוקץ. היא יותר בוגרת ומנותקת מאימפרזה מכונפת וזהובת חישוקים, אולם גם היא תצליח להוציא ממך את הילד שבנפש בכל פעם שהכביש יפתח או שרצף פניות המעוקלות ''יזקיר'' לך את ההנאות של פעם.
* המחירים נכונים ליום פרסום המבחן במגזין