קטגוריה: רכבי פנאי-פרימיום גדולים
גרסה: 2.0 ל' טורבו
מתחרים בולטים: קאדילק XT5, ב.מ.וו X3, ב.מ.וו X5, אודי Q5, אודי Q7
מחיר גרסה נבחנת: 399,000 שקלים
לקסוס נוהגת למקם את רכבי הפנאי שלה על הרווחים בין הקטגוריות מבחינת מידות, הופכת את שיוך הרכב לקטגוריה מסוימת לבעייתי. כך ה-RX לדוגמא, מצויד בבסיס גלגלים שמתאים לקטגורית רכבי הפנאי הבינוניים, כגון Q5 או X3, אבל אורכו דומה לשל רכבי פנאי גדולים, כגון X5. הוא צר יותר מרכבי הפנאי הגדולים, אבל משקלו קרוב לשלהם. בקיצור, בלגאן. אלמנט נוסף שעוזר לשייך רכב לקטגוריה הוא היצע המנועים שלו - והעובדה שה-RX הוצע רק עם מנוע V6, עם סיוע חשמלי או בלי, סייע למיצוב שלו כ"גדול". ואז הגיעה הגרסה החדשה, עם מנוע 2.0 ל' טורבו, וסיבכה את העניינים...
עיצוב ונראות
זה כבר נאמר יותר מפעם אחת - לקסוס השאירה מאחור את העיצוב השמרני והנחבא אל הכלים, ובחרה בגישה הרבה יותר בולטת. לפעמים זה יכול להראות כמו התאמצות יתר, אבל זה לא המקרה ב-RX - כאן הקווים החדים מתחברים היטב לגריל המגודל והבולט, והתוצאה הסופית היא דינמית ואגרסיבית במידה. אפילו בצבע הלבן של רכב ההדגמה. אלא שה-RX לא חדש בשוק שלנו, וכבר הפך למחזה נפוץ למדי, כך שלא משכנו יותר מדי מבטים בימי המבחן. ההבדלים החיצוניים לעומת גרסת ה-350 זניחים - חישוקי "18 במקום "20 והכיתוב מאחור.
פנים הרכב
תא הנוסעים של ה-200 זהה לשל ה-350. המשמעות היא תחושת יוקרה ועושר, גם אם לא מדובר בעיצוב המודרני או האלגנטי ביותר בקטגוריה. ההבדל היחיד לעומת ה-350 הוא שלא ניתן לקבל את חבילת ה'פרימיום' בגרסה זו. אלא שבניגוד למה שקורה לפעמים בתחום היוקרה, גם בלי חבילת תוספות יקרה יש שפע אבזור נוחות - ובטיחות. עד כדי כך, שאתה תוהה מה כבר אפשר להוסיף... יש מושבים והגה עם כיוון חשמלי; יש חימום ומיזוג למושבים; גג שמש; דלת תא מטען חשמלית; יש בקרת שיוט אדפטיבית, בלימה אוטונומית ותיקון סטיה מנתיב - והרשימה עוד ארוכה. כאן לא תתקלו בכפתורים מיותמים שיזכירו לכם אופציות שויתרתם עליהן.
לא הכל מושלם, כמובן - למשל שפע הכפתורים הקטנים, שלא מסומנים כראוי, על ההגה יכול להיות מבלבל, והעיצוב של הדשבורד יכל להיות קצת יותר מוצלח, אבל בסך הכל מדובר בתא נוסעים מוצלח.
גם מבחינת המרחב לנהג ולנוסעים מדובר בתא נוסעים מוצלח, אבל לא מושלם - יש הרבה מקום מלפנים ומאחור, אבל איכשהו ברך ימין מצליחה להיתקל בדברים כמעט בכל תנוחה שבחרתי - והתלונה חזרה גם מצד חברי מערכת אחרים.
ועוד תלונה אחת - חיישני החניה פועלים כל הזמן, ולא רק אחרי שעוברים להילוך אחורי. המשמעות היא שבכל רמזור ובכל פקק צריך להקפיד על שמירת מרחק מכובד מהרכב לפנים, אחרת החיישנים נכנסים להיסטרית צפצופים מורטת עצבים. וכיבוי החיישנים הוא רק מתוך מערך התפריטים, בלי כפתור יעודי.
נוחות
ה-RX מצויד במתלים רכים. זה בולט מהמטרים הראשונים, ומעניק לנסיעה תחושה מאוד "אמריקאית". מי שאוהב את הז'אנר, יתמוגג. אלא שלמרות המתלים הרכים, והספיגה הטובה בדרך כלל, מדי פעם ה-RX מתנער ומנער במעבר על שיבושים עירוניים, כאילו היה רכב שטח מפעם, עם סרן חי כבד בצד השני של הקפיץ והבולם. מוזר.
מחוץ לעיר המתלים הרכים מעניקים תחושת ריחוף מעל כבישים באיכות טובה - וכל זמן שנוסעים בקצב רגוע או בקו ישר. כבישים גליים, או רצף שיבושים גורמים ל-RX לנוע על מתליו בחוסר נוחות. עומסי צד, בטח אם משלבים אותם עם תאוצות ו/או בלימות חדות, כבר מבלבלים את המתלים לחלוטין ומתקבל נדנוד לא נעים.
בידוד רעשי המנוע טוב מאוד, ובידוד רעשי הרוח טוב - אבל בידוד רעשי הכביש הוא לא ברמה לא הורגלנו לצפות מלקסוס.
התנהגות ובטיחות
המתלים הרכים שהזכרנו בסעיף הנוחות הם קובעי הטון גם בסעיף ההתנהגות. בקיצור - ה-RX הוא לא רכב לנהג הנמרץ. לא בגלל מחסור בכח, אלא בשל אותה רכות ומחסור בריסון, שגורמים לרכב להתנהג באופן מסורבל ולא רהוט, ולהפציר בכם להוריד את הקצב.
מערכת ההנעה הכפולה עובדת בצורה יעילה, מעבירה כח לאחור במהירות ובחלקות, אולם בכביש יבש המשמעות שלה זניחה בצורת הנהיגה הסבירה עם ה-RX. על שבילים חלקלקים אחרי הגשם היא הפתיעה לטובה כאשר למרות צמיגי כביש היא הצליחה לספק דחף וניתבה ביעילות כח לצמיג האוחז, כמעט בלי פרפורי גלגל.
בתחום הבטיחות מצויד ה-RX, כפי שכבר הוזכר, במערך מקיף של מערכות בטיחות מתקדמות. אלו מגובים בתוצאות טובות מאוד במבחני הריסוק האירופאים, וגם באלו של ארגון IIHS האמריקאי.
מנוע וביצועים
החשש העיקרי שלנו כשניגשנו למבחן נגע ליחידת ההנעה. היא זהה לזו שמותקנת ב-NX200t, ושם היא לא הרשימה אותנו במיוחד. לכן היתה זו הפתעה נעימה לגלות יחידת הנעה חלקה וחזקה, שעבדה באופן רהוט בהרבה מאשר במפגש שלנו איתה ב-NX. לא ברור אם מדובר בהבדלים בין הדגמים, או בעדכון כללי שעברה מערכת ההנעה ברמת תוכנת השליטה בתיבה ובמנוע.
כך או כך, מנוע ה-2.0 ל' המוגדש מניע את ה-RX בקלות ומנפק ביצועים טובים ויותר ממספקים. אומנם הוא לא משדר את אותה תחושת קלילות נונשלנטית של אחיו הגדול, וגם אין לו את אותו צליל V6 בריא - אבל במישור הפרקטי הנהג לא ירגיש שחסר לו כח בשום שלב.
תיבת ההילוכים - רק שישה הילוכים בגרסה זו, לעומת שמונה ב-350 - עובדת בצורה חלקה ומהירה, וההילוכים מחולקים היטב.
אבל מי שתכנן לעבור למנוע הקטן בגלל צריכת הדלק עלול להתאכזב - במבחן שלנו, שרובו היה בין עירוני, התקבלה צריכת דלק של כ-8 ק"מ לליטר. דומה למדי למה שקיבלנו בזמנו עם ה-350. גם ברמת הנתונים הרשמיים ההבדל בצריכת הדלק לא גדול, אלא אם נוסעים בעיקר בעיר.
סיכום
ה-RX הוא רכב פנאי נעים, מאובזר מאוד ומרשים למראה - אבל כזה שלא יתאים לנהגים נמרצים. זה לא משתנה גם בגרסת הבסיס החדשה, ה-RX200t. כך שאם לוקחים בחשבון את פער המחיר המכובד בינה לבין גרסת ה-V6, שעומד עם כתיבת שורות אלו על 46,000 שקלים, אין ספק שזו הגרסה הקורצת ביותר במבחר של ה-RX.
