17-19.11.17 (21 סטייג'ים, 318.16 ק"מ) אחרי שביקר בשלוש יבשות, תריסר מדינות וצלח 3840.11 ק"מ של קטעים תחרותיים, סבב ה-WRC מגיע ליבשת אוסטרליה. הראלי האוסטרלי עבר לאורך השנים מיקומים רבים – מפרת' בצד המערבי לקינגס קליף בצד המזרחי ועד למיקום הנוכחי בקופס הארבור – והשנה הוחלט כי הוא יהיה הסבב הסוגר של האליפות.
יום שישי- (סטייג'ים 1-8, 112.98 ק"מ)- עפר, אבק ועוד עפר היום הראשון היה היום קשה ביותר עבור האלוף המכהן. הראשונים בטבלה מזנקים ראשונים – ונאלצים "לטאטא את השבילים" מאבק ועפר, מה שמאיט אותם. כך שאין זו הפתעה שאנדראס מיקלסן, שזינק מהמקום התשיעי, הוביל בסוף היום הראשון. אין ספק שיונדאי עשו מהלך חכם כשהחתימו אותו לשנתיים הקרובות. אחריו סיים ת'יירי נוייביל, כשהוא עוקף את כריס מיק בסטייג' האחרון של היום. מיק, במקום השלישי בפער של פחות משניה, יכול היה להחשיב את עצמו בר מזל על עצם הסיום, אחרי "כמעט" קרוב במיוחד עם כמה עצים בסטייג' השלישי. במקום הרביעי יארי מאטי לאטוולה, כשבעורפו נושף קרייג ברין, בפער של פחות משניה. נראה שבחירת צמיגים טובה יותר היתה מאפשרת לברין להתברג בשלישיה המובילה. מאחוריהם, אויט טאנאק, היידן פאדון, סבסטיאן אוג'ייה (שבנוסף לניקוי השבילים נאלץ להתמודד גם עם תקלה הידראולית), סטאפן לפרב (שחטף שני פאנצ'רים) ואלפין אוונס סגרו את העשיריה.
צילום: מישלן פאדון מדגים דריפט בדרך לפודיום
יום שבת- (סטייג'ים 9-16, 140.34 ק"מ)- גשרים לא בטוחים ופאנצ'רים שלא נגמרים היום השני לתחרות החל עם מרתון סטייג' – נמבוקה – כ-50 ק"מ אורכו, והוא היווה את אחד האתגרים הקשים בראלי. למרות האתגר ולמרבה ההפתעה, לא נרשמו פרישות בסטייג' המרתון, וכל המתחרים הצליחו להגיע לסיום – אך זה לא אומר שלא היתה דרמה לאורך היום. כבר בסטייג' לאחר מכן, מיקלסן, המנצח באוסטרליה אשתקד וכאמור המוביל השנה, פגע בתעלה וחטף תקר כפול – מכיוון שיש לו רק גלגל רזרבי אחד, הוא נאלץ לפרוש לאותו יום. גם לכריס מיק היו חילוקי דעות עם התשתית המקומית, ופגיעה בגשר שברה את המתלה האחורי ימני שלו ואלצה אותו לפרוש מהיום. בסטייג' הבא שוב שוב נרשמה פגיעה בגשר, שגרמה נזק כבד לגשר וגרמה למארגנים להודיע על ביטול הסטייג'. הדירוג בסוף היום היה זהה לזה שבסוף היום הראשון, מלבד הפורשים כמובן – מיק התדרדר למקום ה-13 ומיקלסן למקום ה-21.
צילום: מישלן אלפין מסיים חמישי, הן במירוץ והן באליפות
יום ראשון- (סטייג'ים 17-21, 64.84 ק"מ)- הבלגי הראשון לנצח באוסטרליה מאז 2005
אוסטרליה נמצאת בחצי הכדור הדרומי, מה שאומר ששם קיץ, או לפחות אביב מתקדם. אבל הקיץ שם שונה מאוד משלנו, וביום השלישי של הראלי נאלצו המתחרים להתמודד עם גשם זלעפות. או בעצם לא לגמרי להתמודד – בעקבות הגשם הכבד החליטו המארגנים לבטל שני סטייג'ים מתוך החמישה המתוכננים. הגשם והבוץ החלקלק ארגנו לסיטרואן סיום גרוע במיוחד לעונה מאכזבת מאוד – סטפאן לפרב פגע בעץ כבר בסטייג' הראשון, ריסק את מתלי ה-C3 ונאלץ לפרוש; סטייג' לאחר מכן התהפך קרייג ברין, הנהג השני של הקבוצה.
צילום: מישלן טאנאק דואג לסיים על הפודיום בכל מירוץ
ומה לגבי שאר הנהגים? נוייביל אסף ניצחון רביעי העונה, מוכיח את הטענה שבראלי מהירות היא לא הכל (56 ניצחונות סטייג'ים וכפול ניצחונות במירוצים מאוג'ייה– ועדיין בלי כתר האליפות). לאטוולה כבר יכל להריח את הפודיום, אך טעות של הרגע האחרון עלתה לו בפודיום הנכסף. אויט טאנאק חתם את עונתו האחרונה עם M-Sport עם טיפוס על המדרגה השניה בפודיום, והשלים הישג מרשים עבור M-Sport – פיאסטה על הפודיום בכל מירוץ העונה! שלישי, לאחר ראלי קשה במיוחד ועונה קשוחה עוד יותר, סיים היידן פאדון, שטיפס על הפודיום לראשונה מאז פולין. פודיום שאולי יעזור לו בעונה הבאה בקרב על מקום מאחורי ההגה – יונדאי הודיעה כי בעונה הבאה הוא יאלץ לחלוק את המכונית השלישית של הקבוצה עם סורדו.
צילום: מישלן קאלה רובנפרה. רק בן 17 וכבר מרשים למדי
רביעי, למרות משימת הניקוי ביום הראשון, התקלה ההידראולית ודקת עונשין על כניסה מוקדמת מדי לאחד הסטייג'ים, סיים אוג'ייה. הוא הוכיח השנה בגרות ועקביות שאפשרו לו לזכות (שוב! בפעם החמישית ברציפות!) בתואר האליפות. במקום החמישי, עם סיבה לחייך (על אף ראלי קשה) אלפין אוונס. שישי עם כל צרותיו, אספקה לאפי כשהוא מרשים בפעם הראשונה שלו ביבשת הרחוקה, שביעי- כמו בפעם הקודמת, כריס מיק, כשהוא נמצא בפער דיי גדול מלאפי. עוד שני נהגים שראויים לציון (או לפחות לניקוד), קאלה רובנפרה, סיים לראשונה בקריירה בנקודות ולבטח זו לא הפעם האחרונה שנשמע על הפיני המבטיח. מיקלסן אולי מאוכזב מסיום במקום ה-13 בלבד, לאחר שניצח בשנה שעברה, אך עם היכולת שהפגין בשלושת המירוצים האחרונים, אין ספק שהוא יהיה מתמודד רציני על האליפות בשנה הבאה.
צילום: מישלן
ואגב מתמודדים על האליפות – עדיין לא ברור מה יעלה בגורלו של אוג'ייה, שלא הודיע על תכניותיו לעונה הבאה. כמו שהדברים נראים כרגע, יש לו שתי אפשרויות – לא להשתתף, או להמשיך עם M-Sport.
עד כאן עונת 2017, אנו מקווים שנהניתם מהעונה כמונו, אנחנו כבר מחכים בקוצר רוח לקור של מונטה-קרלו בעוד עשרה שבועות "בלבד".
הדובדבן שעל הקצפת, סרטון (של מישלן) שמסכם את ראלי אוסטרלי:
VIDEO
צילום: מישלן צילום: מישלן
