יונדאי מביאה את מבנה הקופה מרובת הדלתות לתחום העממי, ואנחנו ניצלנו הזדמנות לטעימה
כמו יצרנים רבים, גם בקונצרן יונדאי החליטו לוותר על גרסאות שלוש דלתות במכוניות קומפקטיות. אבל כדי שלא להפקיר את הצד האופנתי-ספורטיבי בהיצע הדגמים, הוחלט להחליפן במכוניות קופה מרובות דלתות. כך נולדו
יונדאי i30 פאסטבק שהוצגה לפני שנה וקיה פרוסיד החדשה. ביונדאי טוענים שהם הראשונים שהביאו לאירופה את מבנה הקופה-חמש דלתות לתחום העממי.
יותר נאה
כאשר פגשתי לראשונה בפאסטבק בתערוכת פרנקפורט לא התלהבתי מהעיצוב, אבל על הכביש היא נאה בהרבה. החלק האחורי הוא בבירור הצד המוצלח בעיצוב, ויש בו משהו נכון שמזכיר את דרכה של
אודי A5 ספורטבק. האם זה קשור לכך שפיטר שרייר, האחראי לעיצוב ביונדאי-קיה, הגיע מאודי?
הקורה האחורית המשופעת וספוילר קמור שמשתלב היטב בקווי דלת תא המטען יוצרים מראה מושך, וכך גם קווי הכתף המודגשים ויחידות התאורה. מזוויות אלה היא נראית טוב בהרבה מ-i30 רגילה, וגם מלפנים, היכן שהדמיון לדגם הרגיל רב יותר, היא נאה יותר. השבכה נמוכה יותר וכונס אוויר תחתון שנמתח לרוחב הפגוש מביאים רוח דינאמית יותר.
גם הפרופורציות השונות עוזרות לפאסטבק להיראות זורמת ורחבה יותר; עם 445.5 ס"מ היא ארוכה מההאצ'בק ב-11.5 ס"מ ועם 143 ס"מ נמוכה ממנה ב-3.0 ס"מ, וגם קרובה יותר לאספלט ב-0.5 ס"מ. הפאסטבק מוצעת עם יחידות הכוח המוכרות ב-i30, כולל גם את אלה שב-N הספורטיבית (250 או 275 כ"ס), וכיול המתלים בגרסאות הרגילות קשיח ב-15%.
מפגש בראשי פרקים
הגרסה בה פגשתי בצרפת הייתה מאוד מהודרת, וכללה ריפודי מושבים ודיפון משטחים בעור ואוורור למושבים הקדמיים. ועדיין, משטחי הפלסטיק מעט קשיחים ומערך מולטימדיה נראה קצת מיושן, ושילובם יוצר תחושה פחות מזמינה. מיקום מתג מצבי הניהוג ליד זה של חימום ההגה אינו רעיון משובח.
מאחור, מרווח הברכיים סביר לרגליים וקצת פחות לראש – מחיר הנמכת החלק האחורי בשילוב גג נפתח. הדלת האחורית גדולה, מסדרת פתח הטענה נוח מאוד לתא מטען שנפחו המספק מאוד עומד על 450 ליטר, 55 ליטר יותר מאשר בהאצ'בק.
נהיגה בקצרה
לפאסטבק שמתייצבת לשירותי מנוע 1.6 ליטר טורבו-דיזל, וזה מייצר 136 כ"ס ו-32.6 קג"מ (ב-2000 סל"ד). טרטור הדיזל מעט נשמע מדי, ביחוד בעמידה ובנהיגה איטית, ונדרש שבריר שנייה כדי לתפוס תנופה בזינוק מעמידה. אבל בתנועה התחושה היא שהמנוע שרירי והביצועים טובים, ונתון ההאצה, 10.1 שניות ל-100 קמ"ש, מגבה זאת. התיבה הדו-מצמדית עובדת יפה ופקדי ההילוכים בהגה נוחים לתפעול.
תנאי הנהיגה מוגבלים, אך לפי הזכור לי מה-i30 בגרסתה הרגילה, התחושה כאן שמכלולי השלדה מחוברים יותר ושלהגה משקל עדיף. נוחות הנסיעה סבירה, אבל אינה טובה על כאשר הרכב עובר על שיבושים גדולים, אולי בגלל חישוקי ה-"18, ובכל מקרה רעשי הכביש בולטים.
סיכום בתמצית
אחת מסיבות הקיום של מכונית קופה היא ההופעה, וכאשר מדובר בעיצוב, הפאסטבק מפתיעה ונראית טוב מאשר בתמונות. עם זאת, סביבת הנהג דומה מדי לזו שבדגם הרגיל, וחבל.
לפחות במפגש ראשון נראה שהפאסטבק מביאה ניחוח אופנתי למשפחת ה-i30 של יונדאי, ועושה זאת מבלי לוותר על שימושיות. האם היבואן יביא גרסה כזו, כאשר בסביבה יש גם אלנטרה? שאלה טובה, ויתכן שהפתרון נמצא בשיווקה של גרסת N, הספורטיבית באמת.
