המסלול הפעם עובר באחד המדבריות הקטנים בעולם, ועם זאת אחד הקשים שבהם. מדבר יהודה מאתגר את החיים בו ואת אלה החוצים אותו. המסלול מחייב רכב שטח אמיתי – כזה שבנוסף להנעה הכפולה יש לו הילוך כוח, רצוי מאוד עם נעילה אחורית ומרווח הגחון שלו ראוי, לנהיגה טכנית והתגברות על קטעים בעבירות קשה.
והוא שווה כל מטר שעוברים בו, וכל קילומטר שצופים ממנו.
- לאן מטיילים: מדבר יהודה – ממצוק ההעתקים המשקיף על ים המלח עד למישור אדומים
- אבני דרך במסלול: כפר הנופש מצוקי דרגות, שמורת נחל דרגה, מעלה הסיבוב ("סיבוב המוות"), מעבר טור, אל ע'וזלנייה, נחל תמרים, ציר מצוק ההעתקים, מעבר נחל קדרון, תצפית ראש צוקים, ציר א-סמרה, כביש בקעת הורקניה, מעלה מרסבא, תצפית מרסבא, ביר עבד-רבו, תצפית הר מונטאר, אזור התעשיה מישור אדומים.
- אורך המסלול: כ-60 ק"מ
- עונה מומלצת: חורף, אביב. בקיץ ובתחילת הסתיו חם מאוד. המסלול בחורף הוא היפה ביותר, והמומלץ בגלל הטמפרטורות, אבל יש להתעדכן במזג האויר כדי לא להיקלע לשיטפון פתאומי, במיוחד בקטעי נסיעה בערוצים כמו ציר נחל תמרים וציר א-סמרה.
- עבירות: בינונית, עם כמה קטעים טכניים יותר שעשויים להיות קשים עבור נהגים לא מנוסים ולדרוש הכוונה מבחוץ.
- ניווט: בינוני. כל המסלול נע על שבילים ברורים ומסומנים בצבע. יחד עם זאת, יש להיות עירניים ולהקפיד על סיפור הדרך כדי שלא תמצאו את עצמכם נכנסים לאזורים לא סימפטיים בלשון המעטה. הניווט בשיטת איפוס ספידומטר. סקירת המסלול התבצעה באמצעות מפת סימון שבילים מס' 8 ("צפון מדבר יהודה וים המלח") ואפליקציית "עמוד ענן".
- נקודות להפסקה/מנוחה: כמעט ואין נקודות מוצלות לאורך המסלול. נקודות המנוחה המומלצות הן ליד המפל בצל מצוק נחל תמרים (נקוה מס' 12) והסככה בתצפית ראש צוקים.
- שמירת טבע: לא להשאיר אשפה, לא לרדת משבילים. גם בהפסקות מנוחה, החנו את הרכב בצד השביל ולכו ברגל לנקודת ההפסקה/מנוחה.
- תדלוק אחרון לפני כניסה למסלול: תחנת "דלק" צומת לידו על כביש 90 (צפון ים המלח)
- ציוד נדרש: רכב תקין ומתודלק, גלגל רזרבי תקין + כלי החלפת גלגל, אוכל ושתיה/מים, קרם הגנה, כובע, נעלי הליכה.
- הערות: אם אתם יורדים מהרכב להליכות, אל תשאירו בו חפצי ערך.
סיפור הדרך
ליד הבוטקה של רט"ג בכניסה לכפר הנופש מצוקי דרגות.
1. 0.0 ק"מ. איפוס ספידומטר. נעים לכיוון מזרח על שביל מסומן בירוק. לאחר כ-2 ק"מ תוכלו לראות משמאל את ערוצו הצר והתלול של נחל דרגה, המושך אליו חובבי סנפלינג. לחובבי הליכה אתגרית, בערוץ המצוקי נמצאת גם "מר'ארת מורבעת", מערות מפלט מימי מרד בר כוכבא.
2. 3.2 ק"מ, צומת. ליד שלט. איפוס ספידומטר. בוחרים בזרוע הימנית, שביל מסומן בכחול.
3. 0.5 ק"מ. ירידה עם הצלבות וחציית ערוצון. ממשיכים ישר בעלייה
4. 1.0 ק"מ, פונים שמאלה בחדות בעלייה.
5. 1.5 ק"מ. איפוס ספידומטר. פונים ימינה לשביל מסומן בשחור, בעלייה. זה הזמן לשלב הילוך כוח.
6. 0.5 ק"מ. מזלג. בוחרים בזרוע הימנית, בעליה קצרה שבסופה פונים ימינה להמשך הטיפוס בשביל תלול, בואכה "סיבוב המוות"/"מעלה הסיבוב"
7. 0.9 ק"מ. "סיבוב המוות".
"סיבוב המוות"/"מעלה הסיבוב" – השביל הדרדרתי מטפס בתלילות ופתאום מתקיל אתכם בפנייה חדה וצפופה שמאלה של 180 מעלות, שתצריך תמרוני קדימה/אחורה על מנת לגשת נכון להמשך הטיפוס. באמצע הפניה יש משטח קטן שמאפשר תמרון. בהמשך שתי מדרגות אבן לא קשות מדי. רמת עבירות – בינוני. אם זה מנחם מישהו - העלייה (מדרום לצפון) הרבה פחות מפחידה מהירידה בכיוון ההפוך... לאחר הטיפוס מומלץ לחנות בצד ולרדת כמה מטרים ברגל לצורך תצפית המרהיבה על שמורת נחל דרגה המשתרעת למטה.
8. 1.7 ק"מ. "מעבר טור" – טיפוס תלול במדרגות אבן על פי תהום/מדרון תלול. מומלץ לעשות קצת "עבודות מע"צ" ולסייע בהכוונה מבחוץ. עבירות: בינוני+.
9. 3.6 ק"מ. השביל מתעקל שמאלה, ליד באר/בור מים.
10. 4.1 ק"מ. שביל מסומן בירוק מימין. איפוס ספידומטר פונים ימינה, לתחילת הרפתקת הנהיגה בנחל תמרים המרהיב. זהו שביל טכני שמצריך הילוך כוח ולא משעמם לרגע – תמרון בין בולדרים, ירידות לערוץ הנחל וטיפוסים ממנו, הצלבות, כאשר מסביב ערוצו הדרמטי והמרהיב של הנחל. מומלץ לעצור ולצאת להליכות קצרות.
11. 1.1 ק"מ. ירידה תלולה עם שיפוע צד וחציית ערוץ נחל תמרים. ממשיכים ישר.
12. 3.1 ק"מ. ליד מפל קטן בצל מצוק. פינה מוצלת מצוינת להפסקה ולקפה.
13. 3.9 ק"מ. מסעף ראש טור. איפוס ספידומטר. פונים שמאלה לכיוון צפון, לציר מצוק ההעתקים, מסומן באדום.
14. 5.8 ק"מ. מימין, הדרך למצפה נחליאל. אנחנו ממשיכים ישר.
15. 9.0 ק"מ. צומת. איפוס ספידומטר. פונים ימינה עם השביל האדום לחציית ערוצו המטונף והמצחין של נחל קדרון, שהביוב של מזרח ירושלים זורם אליו. השביל מתפתל בין ערימות הפסולת, תסתמו את האף וחצו בזריזות.
16. 4.6 ק"מ. צומת. איפוס ספידומטר. פונים ימינה לכיוון תצפית ראש צוקים.
17. 1.0 ק"מ. ירידה תלולה עם הצלבות עמוקות. יש שביל עוקף קל יותר, מימין
18. 1.2 ק"מ. ברחבת החנייה של תצפית ראש צוקים. מרפסת תצפית על קצה מצוק ההעתקים עם סככה מצלה וספסלי אבן. מקום מצוין להפסקה. תצפית מרהיבה על ים המלח, הרי מואב וירדן, שמורת עין פשחה, פתח הנחלים הגדולים היורדים ממצוק ההעתקים לחוף ים המלח ועל כביש 90. שמרו על הניקיון.
19. 1.4 ק"מ. שוב בהצלבות העמוקות, הפעם בעלייה. עבירות – קשה. כלי רכב שאינם מצוידים בנעלה אחורית/בקרת משיכה יתקשו מאוד כאן. עבורם יש שביל עוקף, הפעם משמאל – עדיין תלול ודרדרתי אבל הרבה פחות דרמטי.
20. 2.4 ק"מ. צומת ציר א-סמרה. איפוס ספידומטר. ממשיכים ישר לציר א-סמרה
21. 5.4 ק"מ. על כביש בקעת הורקניה, בין בטונדות. איפוס ספידומטר. פונים שמאלה על הכביש, לכיוון דרום.
22. 1.8 ק"מ. פונים ימינה לשביל כחול. איפוס ספידומטר. השביל מוביל לכיוון מעלה המרסבא ומשום שסביבו יש עקבות וקוליסים רבים שחוצים ומתפצלים ממנו, קל מאוד "לאבד אותו" ולרדת ממנו. סעו לאט יותר ושימו לב לסימון הכחול.
23. 3.5 ק"מ. תחילת טיפוס במעלה מרסבא. השביל מחורץ מאוד – שימו לב לא להפיל גלגלים לתוך החריצים ולהיתקע על הגחון. באמצע העלייה הצלבות, בולדרים ומדרגות אבן – היצמדו לצד השמאלי, הקרוב למדרון. עבירות – בינוני+. לחוששים – ישנו שביל עוקף מימין, פחות דרמטי, אליו ניתן לפנות לאחר תחילת העלייה.
24. 4.8 ק"מ. צומת מרסבא. איפוס ספידומטר. פונים שמאלה בעלייה לכיוון תצפית מרסבא. הדרך טרשית מאוד ולא נעימה, סעו לאט.
25. 0.6 ק"מ. תצפית על מנזר מרסבא. לאחר התצפית שבים על העקבות לנקודה 24, צומת מרסבא. זהו מנזר יווני אורתודוקסי הבנוי על צוק במדרון נחל קדרון שבצפון מדבר יהודה בתחומי שטח B. המנזר נקרא על שם מייסדו, הנזיר סבאס, ופעיל כמעט ברציפות זה כ-1500 שנים. סבאס, שפעל במשך כ-50 שנה להקמת מנזרים בארץ ישראל היה הדמות החשובה מבין נזירי המדבר של התקופה הביזנטית.
מנזר מר סבא ידוע בטיפיקון שלו, סידור הנחיות בדבר התפילות והטקסים של הכנסייה האורתודוקסית, שהוכר כטיפיקון הסטנדרטי הראשון. טיפיקון זה ריכז את אורחות החיים, התפילה והמנהגים של הנזירים המוקדמים בארץ ישראל, במצריים ובאסיה הקטנה והורחב ועודכן במאות ה-7 וה-8. בשל קרבתו של המנזר לירושלים, כונה לעיתים טיפיקון המנזר בשם "טיפיקון ירושלים". טיפיקון המנזר הגיע לקונסטנטינופול ושימש כבסיס לגלגוליו הרבים של הטיפיקון האורתודוקסי עד ימינו (מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית).
26. 1.3 ק"מ. בצומת המרסבא. איפוס ספידומטר. פונים שמאלה לשביל המסומן בכחול.
27. 0.2 ק"מ. צומת. פונים שמאלה בשביל המסומן בכחול.
28. 0.4 ק"מ. צומת. פונים ימינה בשביל מסומן באדום.
29. 2.3 ק"מ. ימינה בשביל האדום.
30. 2.7 ק"מ. צומת. פונים שמאלה בשביל האדום בעלייה.
31. 3.0 ק"מ. שמאלה בשביל האדום להר מונטאר.
32. 3.7 ק"מ. מזלג שבילים. פונים בזרוע השמאלית.
33. 4.7 ק"מ. צומת הר מונטאר. איפוס ספידומטר. פונים ימינה בעלייה.
34. 1.0 ק"מ. בתצפית הר מונטאר. לאחר הביקור שבים על העקבות לנקודה 33. הר מונטאר – ג'בל מונטאר המכונה גם "הר עזאזל", הוא הר במדבר יהודה, גובהו 524 מטרים מעל פני הים. פירוש שמו בערבית הוא 'הצופה', ואכן מפסגתו תצפית מרהיבה.
מקובל לזהותו עם "צוק העזאזל" ממנו היו משליכים מדי שנה את השעיר לעזאזל ביום הכיפורים, על מנת לכפר על עוונות עם ישראל (וראו: ויקרא ט"ז ח).
הקיסרית אודוקיה, אשתו של הקיסר תיאודוסיוס השני, שליט האימפריה הביזנטית, שהתגוררה בירושלים משנת 442 עד שנת 460, בנתה על פסגת ההר מגדל לכבודו של אותימיוס, ממנהיגיה הבולטים של נזירות מדבר יהודה. בשנת 511 ייסד סבאס על פסגת ההר מנזר בשם "סכולאריוס". מנזר זה היה הגדול מבין המנזרים השיתופיים שבנה סבאס במדבר יהודה.
במקום שרידי חפירות מתקופת מלחמת העולם הראשונה עת נכבש על ידי צבאות אוסטרליה וניו זילנד מידי הטורקים בפברואר 1918. (מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית).
35. 2.0 ק"מ. בצומת הר מונטאר. איפוס ספידומטר. פונים ימינה בשביל האדום.
36. 1.1 ק"מ צומת שבילים אדום ושחור. איפוס ספידומטר. פונים ימינה בשביל השחור לכיוון צפון. השביל מתפתל לכיוון היישוב קידר ועובר דרך מגורי בדואים.
37. 8.2 ק"מ. פונים שמאלה להמשך השביל השחור.
38. 9.4 ק"מ. על כביש מישור אדומים – מעלה אדומים. סוף מסלול.
