בהרבה מובנים, סופרמיני היא המכונית הנכונה להרבה אנשים. היא קטנה ולכן מוצלחת בשימוש עירוני, אבל היא גדולה מספיק כדי לאפשר תנועה ראויה גם למרחקים; היא אינה תופסת הרבה מקום, אבל מרחב הפנים שלה יעיל גם לארבעה; הביצועים שלה סבירים, אבל צריכת הדלק מתונה; איכות הנסיעה אינה מתעלה, אבל היא מספקת ויכולה להעניק סוג של הנאה מנהיגה; היא עולה פחות ממשפחתית ומעניקה הרבה מעבר למה שמיני יכולה לתת.
הסוגה הזאת בקטגוריות הרכב פרצה מתישהו בשנות השבעים, כאשר הופיעו דגמים קטנים, אבל גדולים מדגמי המיני של אז ואלה העניקו הרבה־הרבה יותר — ובקיצור: סופרמיני, כהגדרת המגזינים הבריטיים דאז. כמה דגמים שהתעלו דינמית או לפחות הלהיבו, השאירו את חותמם אצל הצעירים דאז שבגרו, העניקו לאחדים מהם הילה של גיבורי תרבות.
צילום: יואל פלרמן
הדגמים של היום גדולים משמעותית, מציעים ביצועים, איכות נסיעה וגם אבזור ורמת בטיחות גבוהה, ויכולים להוות חלופה יעילה ומוצלחת למשפחתיות.
הדגמים
אופל קורסה שנחנך ב־1982 מתייצב למבחן זה כאשר הוא מכהן בדור השישי שלו שהוצג ב־2019, משווק כאן מתחילת 2020. דגם זה חולק אותה רצפה EMP1 המשרתת דגמי סופרמיני/פנאי קטנים של קבוצת PSA, וגם המנועים ותיבות ההילוכים זהים לכאלה המשרתים אותם דגמים. דגם זה מוצע בישראל עם מנוע טורבו־בנזין 1.2 ליטר המייצר 100 או 130 כ"ס ב־3 רמות גימור, בין 106,000 עד 119,000 שקלים. בנוסף, מוצעת גם גרסה כל־חשמלית עם מנוע 136 כ"ס ב־148,000 שקלים. למבחן קיבלנו את הגרסה החזקה יותר ברמת הגימור 'GS ליין' ב־119,000 שקלים.
צילום: יואל פלרמן
יונדאי i20 הוצג ב־2008, הדור השלישי הושק ב־2020, וזה משווק כאן מהרבע השני של 2021 — והוא הגורם למבחן זה. הדגם מוצע עם מנוע טורבו־בנזין 1.0 ליטר המייצר 100 כ"ס וב־6 רמות גימור, בטווח מחירים הנע בין 100,000 ל־114,000 שקלים. למבחן קיבלנו את 'סופרים פלוס', שמחירה הוא 114,000 שקלים.
עיצוב, הופעה
העיצוב של שני הדגמים האלה עדכני, נאה, הפרופורציות טובות. ב
אופל הוא מעט סולידי יותר, והחזית לא מושכת.
יונדאי i20 מביא הופעה מוצלחת יותר בעיצוב מקורי ומושך בהרבה.
צילום: יואל פלרמן
החזית רבת נוכחות, על השבכה ויחידות התאורה שלה, קווי הצד בולטים ומודגשים יותר, ולחלק האחורי נוכחות רבה בהרבה. יש משהו כמעט "מהודר" בעיצוב של i20 החסר בקורסה, בייחוד מלפנים. יש לכך ביטוי אפילו בחישוקים.
סביבת נהג
הכניסה לקורסה נוחה הרבה פחות מאשר ל־i20 — מפתח קטן ובעיקר משקוף נמוך יותר. ל־i20, מנגד, מפתח מוצלח גם לגבוהים יחסית. כאשר מתיישבים, נעה המטוטלת לצד השני. המושב בקורסה טוב יותר, תומך ובעל מבנה עדיף; לזה שב־i20 בסיס רך מדי, מסעד קמור ולא נוח. רק התיישבנו, ו־i20 רושמת יתרון משמעותי במרחב לנהג; זה שבקורסה טוב הרבה פחות, כולל מרווח הראש, זה לברך ימין, המקום הצפוף לכפות הרגליים הפוגע גם ביחסים עם הדוושות.
צילום: יואל פלרמן
וכך זה נמשך: סביבת הנהג בקורסה צבעונית, החומרים השונים נאים, ההגשה עדיפה וכל כולה הופעה חיננית, ואילו זו שב־i20 אפורה, וביותר ממובן אחד. מנגד, הנדסת האנוש ב־i20 טובה יותר; הצג המרכזי מוצלח ובעיקר לוח המחוונים המוקרן טוב בהרבה מזה הדיגיטלי שבקורסה, עם גישה לא מוצלחת למערך המיזוג (נמוך, מרוחק),
לקורסה יש מספר מרכיבים שאין ב־i20: חלון גג, בלם חנייה חשמלי ובמעין רמז לנהיגה: מצבי ניהוג, פקדי הילוכים מאחורי ההגה.
צילום: יואל פלרמן
המושב האחורי
עבור הנוסעים מאחור — וגם הורים של זאטוטים שצריכים לטפל בעיגונם במושב בטיחות — i20 היא המכונית העדיפה. נקודה. גם כאן היא מציעה כניסה ויציאה סבירים, בשעה שהמשקוף שבקורסה מקשה. בנוסף, המושב בקורסה נמצא מאחורי מסגרת הדלת, וזה גם נעים פחות. מרווח הברכיים בקורסה סביר, מרווח הראש פחות — ושני אלה טובים בהרבה ב־i20, מעניקים תחושה פחות "לחוצה".
צילום: יואל פלרמן
צילום: יואל פלרמן
תא מטען
גם תא המטען של i20 עדיף על זה שבקורסה בכל הקשור לשימושיות: הוא גדול יותר, נוח יותר לארגון, מפתח ההטענה גדול יותר והגישה לתוכו עדיפה. בשתי המכוניות תאורה וגלגל חליפי קטן; בקורסה וו תלייה, 2 ווי עיגון; ב־i20 2 ווי תלייה, אין עיגון אבל יש רצועת קשירה.
צילום: יואל פלרמן
צילום: יואל פלרמן
מנועים, ביצועים, צריכת דלק
לקורסה מנוע טורבו־בנזין 1.2 ליטר 3 צילינדרים המייצר 130 כ"ס ו־23.4 קג"מ, תיבה אוטומטית עם 8 הילוכים, וכל זה מסדר לה 8.7 שניות ל־100 קמ"ש בדרך ל־210 קמ"ש. ל־i20 מנוע טורבו־בנזין 1.0 ליטר 3 צילינדרים המייצר 100 כ"ס ו־17.5 קג"מ, תיבה דו־מצמדית עם 7 הילוכים. משך ההאצה ל־100 קמ"ש 11.4 שניות, המהירות המרבית 175 קמ"ש.
הפערים בביצועים נוכחים מאוד. הביצועים של קורסה טובים בהרבה בהשוואה סטרילית — הן בהאצה מהמקום, גם בהאצות ביניים — וגם במתארי נהיגה הכוללים עומס. הקורסה צוברת מהירות בקלות רבה יותר במעלה הררי, כישורי העקיפה שלה טובים משמעותית ככל שהאתגר גדל, והתחושה היא שהמנוע שלה משחר לקצב גבוה. פעולת התיבה מוצלחת, וזו מקבלת תמיכה הן באמצעות אותם פקדים מאחורי ההגה, הן עם בחירה במצב 'ספורט'. תגובת התיבה מהירה יחסית ושילוב ההילוכים טוב.
צילום: יואל פלרמן
אבל — יונדאי i20 מבצעת באופן מספק בכביש הבין־עירוני, גם בתוואי הררי, גם כאשר צריך לעקוף. היא מסוגלת לנוע בקצב נאה ולשמר אותו בלא בעיה כמעט בכל מצב. עם זאת, במצבי עומס קיצוני — מעלה תלול, חלון קצר לעקיפה בכביש עם נתיב אחד לכל כיוון — הנהג יצטרך לוותר. התיבה הדו־מצמדית פעלה חלקה, אך התשלום על כך היה בתגובה איטית לקיק דאון, שילוב פחות מיידי.
ה־i20 הייתה חסכונית יותר: הצריכה בסוף מסלול שכלל תוואי הררי ונעשה בקצב גבוה עמדה על 10.6 ק"מ/ל' ואילו קורסה צרכה 9.9 ק"מ/ל'. הצריכה בשיוט בשתי המכוניות היא כ־14 ק"מ/ל'.
צילום: יואל פלרמן
נוחות נסיעה
שתי המכוניות מעניקות לנוסעים בהן נוחות טובה למדי, איכות נסיעה ראויה. לאחת יתרונות על השנייה במצבים מסוימים, לאחרת יתרון בסט מצבים אחר.
נוחות הנסיעה בעיר, על אספלט עם טלאים קטנים, שיבושים רגילים, בכביש גלי — טובה יותר ב־i20. קורסה, מנגד מעט רוטטת עליהם, והדבר בולט ככל שהמהירות עולה, גם בקצב בין־עירוני. כאשר השיבושים מרימים ראש (והם מרימים), והרפרטואר מועשר גם בתיקונים חדים או סתם שברים פה ושם — קורסה טובה יותר.
רחשי הצמיגים נשמעים בשתי המכוניות לקראת 100 קמ"ש, רעשי רוח קצת מעל, צליל המנוע ממש בסדר — שקט בשיוט, צליל נאה בסל"ד גבוה — ורעש המיזוג בקורסה בלט יותר.
צילום: יואל פלרמן
יכולת דינמית
היכולת הדינמית של השתיים בהחלט טובה, מאפשרת להן לנוע בקצב גבוה ומכובד גם בכביש מעוקל, בהחלט מהר ממה שהנוסעים בפנים יסכימו לחוות, ממה שהמשטרה תסכים לקבל.
בעומס, כאשר מדובר מעבר למה שנדרש בהתנהלות רגילה, מגלים כי קורסה עושה זאת באופן מחודד ונכון יותר, עניין המודגש על רקע הביצועים המשופרים. היא נכנסת לפניות באופן ניטראלי יותר, ולמרות שהיא מעט נעה לעיתים על ציר האורך, הבולמים — שכיולם מעט נוקשה מזה של i20 — שולטים היטב במרכב. ההגה ארוך יותר — 2.8 סיבובים מנעילה לנעילה מול 2.4 ב־i20 — אבל ובעיקר כניסת הגלגלים להפניה לינארית בפעולה, ברורה יותר לנהג.
ל־i20 הגה עם משקל מעט עדיף, אבל הוא "צמיגי" לתחושה, נקודת ההפניה חדה מדי והכניסה שלה ברורה פחות. בנוסף התזוזות על ציר האורך בולטות יותר, והיא נעה מעט יותר בכבדות מפנייה לפנייה תחת עומס.
צילום: יואל פלרמן
סיכום
אופל קורסה היא המכונית הטובה יותר לנהיגה; יחידת הכוח שלה עדיפה בביצועים ובהתנהלות, היכולת הדינמית יותר מחודדת. בנוסף, האבזור בקורסה עדיף, סביבת הנהג שלה נראית טוב יותר. יונדאי i20 היא המכונית המוצלחת יותר לשהייה בה, מכיוון שהיא מרווחת באופן משמעותי ועדיפה בשימוש, כולל ענייני ההטענה — והעיצוב שלה פשוט מעולה. הביצועים שלה והיכולת הדינמית ממש בסדר. בכל הקשור לנוחות הנסיעה, השתיים האלה מחליפות מקומות, וגם השנייה אינה נופלת בהרבה מהראשונה במצב זה. בצד השני של משוואת התמורה עומדים המחירים; קורסה יקרה יותר, אבל היא מאובזרת יותר, ויש לה אחריות ארוכה יותר. שתיהן מבטאות את עליית המחירים בדגמי הסופרמיני בזמן האחרון
אז מי המנצחת? תלוי בכם; ככל שהפן השימושי/משפחתי חשוב יותר, כך i20 עדיפה בזכות המרכב והמרחב. ככל שצד זה משמעותי פחות, ומרכיבי הנהיגה מדברים אליכם יותר, תמצאו את קורסה כמכונית העדיפה לכם.
אנחנו, בכל אופן, העדפנו את הקורסה.
צילום: יואל פלרמן
