תיבות הילוכים אוטומטיות חוללו מהפכה ושינוי של ממש על האופן בו אנחנו נוהגים. הם הקלו על הנהגים להתמקד בכביש ולא לדאוג להחלפת הילוכים ידנית. ישנם שלושה סוגים עיקריים של תיבות הילוכים אוטומטיות: אוטומטית-פלנטרית, אוטומטית-רובוטית ואוטומטית-רציפה. לכל אחת מתיבות ההילוכים הללו תכונות ויתרונות ייחודיים משלה.
הסוג הנפוץ ביותר של תיבת הילוכים אוטומטית היא התיבה האוטומטית-פלנטרית, בה משתמשים במערכת הילוכים פלנטרית כדי לעבור בין הילוך להילוך. מערכת ההילוכים הפלנטרית (מלשון ״פלנטה״) מורכבת מגלגל שיניים בצורת "שמש", אליו צמודים מספר גלגלי שיניים "פלנטריים" (פלנטות) וסביבם גלגל שיניים בצורת טבעת. גלגלי השיניים הפלנטריים מחוברים למנשא, המחובר לציר המוצא.
גלגל השיניים המרכזי (ה"שמש") מחובר לציר הכניסה (Input), והגלגלת הטבעתית מחוברת לציר היציאה (Output). גלגלי השיניים הפלנטריים ממוקמים בין גלגל השיניים המרכזי לגלגל הטבעתי. כאשר תיבת ההילוכים מעבירה הילוך, גלגלי השיניים הפלנטריים נעים ביחס לגלגל השיניים המרכזי ולגלגל ההילוכים הטבעתי כדי לשנות את יחס ההילוכים.
צילום: מערכת אוטו
סוג חדש יותר של תיבות הילוכים הוא תיבת הילוכים אוטומטיות-רובוטיות. בתיבה זו ההילוכים נשלטים באמצעות מחשב, השולח אותות המפעילים את פעולת העברת ההילוכים. המחשב משתמש בחיישנים כדי לזהות את המהירות והמומנט של המנוע ולאחר מכן משתמש במידע זה כדי לקבוע מתי להעביר הילוך.
תיבת הילוכים אוטומטית-רציפה היא סוג של תיבת הילוכים בה המעבר בין ההילוכים קורה באמצעות מערכת ה-CVT (וריאטור) המאפשרת מספר אינסופי של יחסי העברה. דבר המאפשר לתיבת ההילוכים החלפת הילוכים בצורה חלקה ורציפה, במקום לעבור בין הילוכים קבועים.
צילום: טויוטה
ישנם מספר הבדלים עיקריים בין שלושת סוגי תיבות ההילוכים האוטומטיות האלו. תיבות ההילוכים האוטומטיות-פלנטריות ידועות בעמידותן לאורך זמן ובקלות השימוש בהן, בעוד שתיבות ההילוכים האוטומטיות-רובוטיות ידועות בזריזות הפעולה (בתיבות דו-מצמדיות) ובאובדן קטן יותר של הכוח. תיבות הילוכים אוטומטיות-רציפות ידועות בנעימות הפעולה, אך הן גם רועשות.
לסיכום: לכל אחד מסוגי ההילוכים האוטומטיים הללו יש תכונות ויתרונות ייחודיים משלו. כאשר בוחרים בין תיבות הילוכים, מומלץ לעשות מחקר מקדים משלכם, ולבחור את זו המתאימה ביותר לצרכים שלכם.
שתהיה נסיעה נעימה ובטוחה.
צילום: בנטלי
