הייחוד בהצגת הדגם החדש המצויד במנוע זה הוא בעיתוי. פרארי מצהירה באמצעותו על מחויבותה למנוע V12 אטמוספרי, הביטוי המזוקק ביותר למצוינות מוטורית מסוגה – גם בתקופה זו, על רקע השינויים בעולם הרכב בכל הקשור למנועים.
וכן, למנוע הזה לא צמוד מנוע חשמלי כלשהו, אפילו לא קטן.
המכונה
פרארי 12 צילינדרי – ובאיטלקית אפילו השם הזה מתנגן נפלא, Dodici Cilindri – היא מכונית קצרה ביחס, עם בסיס גלגלים של 270 ס"מ ואורך מרכב של 473 ס"מ, רוחבה הוא 217.6 ס"מ כולל מראות (הנתון הרשמי היחיד; משהו כמו 198 ס"מ בלעדיהן) וגובהה 129 ס"מ. המכונית שיש לה 2 מושבים מוצעת בגרסת קופה או כרודסטר עם גג מתכת מתקפל. בהשוואה לסופרפאסט, בסיס הגלגלים קצר ב-2 ס"מ, והאורך זהה.המנוע הוא בנזין אטמוספרי בנפח 6.5 ליטרים ובמבנה של V12 והוא ממוקם מלפנים אך קרוב ככל שניתן למרכז המכונית ("מרכזי-קדמי"). מנוע זה מייצר 830 כ"ס ב-9250 סל"ד (קו אדום ב-9500 סל"ד) ו-67.8 קג"מ ב-7250 סל"ד. התיבה דו-מצמדית עם 8 הילוכים וההנעה אחורית. הביצועים מכובדים ביותר: 0 ל-100 קמ"ש ב-2.9 שניות, 7.9 שניות ל-200 קמ"ש ועד ל-340 קמ"ש.
נתוני ההספק טובים במקצת מאלה שהיו ב-812 סופרפאסט הרגילה (30 כ"ס) וזהים לאלה של גרסת קומפטציונה החזקה שלה. לפי פרארי, בהשוואה לדגם הקודם, המנוע עולה לסל"ד גבוה באופן חלק וזורם יותר. בנוסף, פעולת המנוע מלווה בצליל הולם, ואנחנו בהחלט מאמינים לה, וזה מופנה יותר לתא הנוסעים ופחות כלפי חוץ בגלל תקנות הרעש האירופאיות.
במפרט הטכני, בין השאר, צמיגי 275/35/21 מלפנים ו-315/35-21 מאחור, דיפרנציאל מוגבל־החלקה, היגוי אחורי, מערכת בלימה על-חוט (By Wire), מערך השליטה בהחלקת צד (כעת בדור 8). מאחור, משני צדי הרכב, משטחים המתרוממים ב-10 מעלות במהירות מעל 60 קמ"ש לשיפור היכולת האווירודינמית.
היצירה
עיצוב הרכב מהווה מחווה לפרארי 365 GTB/4 דייטונה – בין 1968 ל-1973; כמובן, מצויד במנוע V12 – ודבר זה מוצא ביטוי בעיקר בחזית, אבל לא רק. סביבת הנהג הולכת בעקבות זאת של פּוּרוֹסֲנְגְוֶוה, רכב הפנאי הגדול של פרארי, ובזו שלושה צגים: מחוונים, מרכזי, מול הנוסע.ברכב מושבי ספורט וניתן להזמינם עם עיסוי ואוורור, ובאפשרויות גם מושבי מרוץ מסיבי פחמן ועוד שפע אדיר של תוספות.