עם זאת, ברונקו מוצע גם בגרסה בסיסית שמחירה נמוך ב-100,000 שקלים ביחס לברונקו 'בדלנדס' ופונה למי שאינו מעוניין ביכולות קצה, כמו כישורי טיפוס במעלות הקשוחים ביותר. בדקנו מה מקבלים, על מה מוותרים – ועד כמה רחוק אפשר להגיע בשטח עם הגרסה הבסיסית.
רשימת הבדלים
ובכן, לאותו ברונקו בסיסי – חבילת 'ביג בנד', רמת אבזור 'מיד' (Mid), מחיר 375,000 שקלים – מנוע קטן וחלש יותר ביחס לגרסאות הבכירות: עדיין טורבו-בנזין, אבל בנפח 2.3 ליטר עם 4 צילינדרים, מגדש יחיד, תפוקה של 270 כ"ס ו-42.8 קג"מ; להשוואה: בגרסאות הבכירות מנוע כפול-מגדשים 2.7 ליטר V6 המייצר 330 כ"ס ו-57.4 קג"מ. התיבה האוטומטית שיש לה 10 הילוכים זהה בכל הגרסאות.
המשך שרשרת ההינע שונה. תיבת ההעברה רגילה (ללא מצב של הנעה כפולה לכביש) עם יחס העברה גבוה יותר ביחס ל'בדלנדס' (2.72:1), וכך גם בדיפרנציאלים עם יחס העברה גבוה יותר (3.73:1); הסרן הקדמי קטן וחזק פחות, אולם האחורי, דאנה 44, זהה בכל הגרסאות. עוד בשינויים: הגרסה המוזלת חסרה נעילות דיפרנציאל מלפנים ומאחור ומוט מייצב קדמי מתנתק, אבל כן מצוידת במנגנון 'רגל ציר' (Turn Hill Assist) ובגלגלים בקוטר "32 עם חישוק "17 וצמיגים במידה 255/75. בולמי הזעזועים פשוטים יותר (רגילים, עם דופן כפולה) והפגוש הקדמי עשוי מפלסטיק, במקום מתכת – עדיין עם שתי טבעות גרירה, אך הן נראות קטנות וחלשות יותר ביחס לאלו שב'בדלנדס'; מאחור רק טבעת גרירה אחת מקורית ועוד אחת שנוספה ברכב המבחן בהתקנה מקומית. מכל הדלק מוקטן, 66 ליטרים במקום 80 ליטרים, פער של קרוב ל-20%.
באבזור, רמת הגימור 'מיד' חסרה פריטים שישנם בגימור 'לקס' (Lux) כמו מסך מגע גדול ("12) עם מערך מצלמות היקפי, ואת מקומו תופס מסך מגע מוקטן ("8) עם ממשקי צימוד אלחוטיים. גם בקרת שיוט אדפטיבית נעדרת מהמפרט המוזל וכך גם מערכת השמע של B&O ומשטח הטעינה האלחוטי. ריפוד המושבים הוא מסוג 'ויניל' (כמו ב'בדלנדס'; ריפוד דמוי-עור פשוט, זול ועמיד יחסית). בחוץ הסבכה ויחידות התאורה מעט שונות.
מפגש בפועל
ברונקו בסיסי הוא עדיין ברונקו, עם אותו מופע קלאסי המשלב בין מרכב זוויתי (קורה C האחורית ניצבת ממש), שמשה זקופה, יחידות תאורה עגולות. מביני עניין יבחינו מיד כי לא מדובר בברונקו המשודרג ביותר – בעיקר בולטים הצמיגים ה'חלביים' יותר והפגוש הקדמי הצנוע יותר בממדיו. מיגון הגחון (בהתקנה מקומית) משיק לפגוש באופן בולט.סביבת הנהג לא שונה בהרבה ביחס לזו שבברונקו ברמת האבזור הגבוהה. ההבדלים הלא-דרמטיים ברשימת האבזור אינם משפיעים בהרבה על הנראה - המסך אכן קטן משמעותית אבל איכותו עדיין גבוהה, יש עדיין לוח מחוונים דיגיטלי-למחצה. כן חסרות נגיעות הצבע הכתום ברמת הגימור הגבוהה, אבל מי שבאים לנהוג ישימו לב לשורת הלחצנים החסרה בחלק העליון של סיפון המחוונים – היעדר פקדי הנעילות וניתוק המוט המייצב – וכן לבורר תיבת ההעברה המדולל.
לוחצים סטרטר
המנוע הוא אחד החלקים המסקרנים בברונקו הזה. המנוע עצמו אינו חדש בפורד – מ-2015 הוא משרת בין היתר את מוסטנג ופוקוס RS, ובארץ משרת את אקספלורר. עוד לפני ההנעה, יש סימן קריאה: הספק המנוע בברונקו 2.3 ליטר ה"ישראלי" מספק 270 כ"ס בלבד, לעומת 305 כ"ס בשוק האמריקאי.עם התנעה, צליל המנוע, כאשר הוא קר ובסל"ד נמוך, צורמני ולא נעים לאוזן. עם זאת, הצליל הזה היה לאחד המגרעות הבודדות של המנוע הזה. אחרי מאות קילומטרים, ניכר כי השילוב מנוע ותיבת הילוכים יעיל וטוב, בזכות בניית כוח לינארית ונעימה ויכולת טיפוס טובה בסל"ד גבוה. אגב, בסל"ד גבוה צליל המנוע נעים וחביב (עוד סיבה להביא אותו לשם). חשוב לא פחות: בנהיגה בגרסת 2.7 ליטר בהפרש של ימים אחדים, הרושם הוא שפער הביצועים קטן מהצפוי, בוודאי בשימוש שוטף.
תיבת ההילוכים, כמו בגרסה החזקה יותר, אינה מתעלה – ממהרת להעלות הילוכים אבל לא ממהרת להוריד אותם, והתגובה איטית גם בגלל שיורדים ארבעה הילוכים ב'מכה אחת'. אם במכות עסקינן, הורדת הילוכים לוותה לא פעם בחבטה.
צריכת הדלק מתווספת אף היא לרשימת הביקורת: במבחן, שכלל גם נהיגת שטח (ללא שינוי בלחץ האוויר בצמיגים) וגם קטעים של נהיגה מאומצת, עמדה הצריכה על 6.3 ק"מ/ל' – צריכה גבוהה יותר(!) מאשר בגרסת 'בדלנדס' הקרבית (6.7 ק"מ/ל') במבחן שהיה מאומץ לא פחות.
דוהרים למרחבים
למרות שימוש במכלולי מתלים פשוטים יחסית, כושר ספיגת השיבושים בברונקו 'ביג בנד' מוצלח מאוד – בורות, בליטות ופסי האטה מכל סוג ומין משוככים היטב. נקודת החולשה העיקרית של המתלים היא במעבר שקעים, שם פעולת המתלים פחות מעודנת, בעיקר מאחור.גם איכות הנסיעה – רעשים, רעידות – מוצלחת, במיוחד בהינתן העובדה שמכלולי המרכב ניתנים לפירוק (גג, דלתות). המנוע שקט גם בשיוט ובידוד רעשי הרוח גם ב-120 קמ"ש מפתיע לטובה, בין היתר הודות לדיפון הלבד המותקן בחלק הפנימי של הגג.
היכולת הדינמית הפתיעה לטובה – למרות שמדובר ברכב גדול, כבד, עם צמיגים בחתך גבוה, ברונקו משרה תחושת ביטחון על הנהג. המהלך הראשוני של המתלים רך אבל במידה, כך שבפניות זווית הגלגול של המרכב קטנה יחסית. להגה משוב טוב יחסית ומשקל סביר ורמת האחיזה טובה. ברונקו רכב סלחן וטוב לנהיגה גם בתנאים מאתגרים יחסית.
אפר ואבק
בגרסה הבסיסית, ברונקו איננו מיועדת לשטח טכני קשה. אמנם הגלגלים גדולים יחסית ("32) אבל אין כלל נעילות. במציאות, ברונקו תפקוד היטב בהצלבות ובקטעים טרשיים – מהלכי המתלה אמנם קצרים יחסית, אבל מערכות העזר האלקטרוניות תפקדו באופן מספק במקרים של אובדן אחיזה. דגש חשוב: אופיו הלינארי של המנוע הקל על תמרון במהירות איטית, בעיה מוכרת של מנועי בנזין מוגדשים במצבי זחילה.המקום שבו כן מורגש הבדל של ממש בפעולת המנוע ביחס לגרסת 2.7 ליטר הוא בכושר הבלימה שלו; למנוע הקטן פחות מומנט ובבלימה באמצעות יחס נמוך בלבד מורגש כי מדובר במנוע מעט 'רזה'. עם זאת, על החיסרון הזה מפצה מערכת עזר לזחילה (בירידה ובעלייה) המאפשרת זחילה במינימום של 2 קמ"ש – מעולה.
סוף הדרך
הגרסה הבסיסית של ברונקו הותירה רושם טוב – התכנון הבסיסי מוצלח והיכולת הכוללת ראויה בהחלט. נוחות ואיכות הנסיעה, היכולת הדינמית בכביש ובשטח - כולם עדיין ברמה גבוהה.והכי חשוב: פער היכולות בין 'ביג בנד' ל'בדלנדס' קטן בהרבה מאשר פער המחירים ביניהן: 375,000 שקלים לראשונה, 474,000 לשנייה, כ-100,000 שקלים. ל'בדלנדס' מפרט משופר בהרבה, אבל הוא מיועד בעיקר לשטח מאתגר והוא לא תמיד משמעותי בשימוש רגיל, גם בשטח של ממש.
אז כן, עדיין מדובר בסכום כסף גבוה, אבל לקנות רכב כביש-שטח משפחתי ראוי בפחות מ-400,000 שקלים? יש דבר כזה.
