מיצובישי אטראז' 2018 יד שניה

ישראל היתה מהשווקים הראשונים באירופה לקבל את מיצובישי אטראז'. זה קרה בסוף 2013, ומאז המכונית לא השתנתה או זכתה לשדרוג כלשהו פרט להוספת בקרת שיוט לגרסה האוטומטית ב-2016. מפתיע בעולם שמשתנה בקצב הולך וגובר, אבל מסתדר מצוין עם הקשיים שחובה מיצובישי עצמה וקבוצת האם – תאגיד רנו-ניסאן-מיצובישי. במהלך השנים התרחשו בדגם כמה עדכוני שיווק: הופסק שיווק הגרסה הידנית במהלך 2015, רק כדי להתחיל מחדש בסוף 2017 כתשובה לדאצ'יה לוגאן בקרב על רוכשי הסדאן המוזלות, והופסק שיווק רמת הגימור הבסיסית בגרסה האוטומטית במהלך 2016.

מיצובישי אטראז' מיוצרת בתאילנד והיא למעשה גרסת הסדאן של מיצובישי ספייס סטאר. השתיים חולקות פלטפורמה ומכלולים רבים כולל יחידות הכוח, אבל ממדיה של אטראז' גדולים משל ספייס סטאר כולל בסיס הגלגלים והרוחב הכללי.

אטראז' משווקת עם המנוע החזק בהיצע הדגם שגם זהה לזה שנמצא בספייס סטאר: בנזין, 3 צילינדרים מסדרת MIVEC בנפח 1.2 ל', שמפיק 80 כ"ס ומשודך לתיבה אוטומטית רציפה או תיבה ידנית עם 5 הילוכים.

שתי גרסאות המנוע משווקות בשתי רמות גימור שונות, שבפועל כמעט זהות. את תכולת רמות הגימור ניתן לראות בדף הדגם של שנת 2017. אבזור הבטיחות, כמקובל בפלח המשפחתיות הזולות, דל וכולל את המינימום ההכרחי: שש כריות אוויר ומערכת התרעה של מובילאיי.

העיצוב מעולם לא היה הצד החזק של הדגם, והזמן הרב שחלף מאז שהוצג לא מטיב עם המכונית שהולכת ומזדקנת.

מיצובישי אטראז' 2018 היא לא המכונית הראשונה להשתמש בחומרים פשוטים, אולם הקווים היוצרים את סביבת הנהג, ומראה המחוונים יוצרים תחושה ענייה. האבזור עשיר, אבל המתחרות סוגרות פערים.

מלפנים לא חסר מקום כשהמושבים מחסירים תמיכה לגב ולירכיים. הכניסה לאחור נוחה בזכות דלת שנפתח רחב, מרווח הברכיים טוב, ושל הראש מצומצם. תא המטען רחב וגדול.

יחידת הכוח לא ממש מעודנת, או חזקה (1.2 ל' אטמוספרי, 80 כ"ס). אלה מספיקים כדי להציע התנהלות סבירה בעיר, או שיוט רגוע, אבל בכל תחום אחר המנוע מרגיש מחוספס, כשבנוסף הוא גם רועש במאמץ ורועד בעמידה. התיבה האוטומטית איטית בפעולתה, כשהתיבה הידנית ממוקמת היטב ובעלת מהלך ודיוק סבירים. צריכת הדלק בקצב רגיל מאוד חסכנית, ותחת עומס מאוד בזבזנית.