מיצובישי אאוטלנדר 2014 יד שניה

כשנה לאחר תחילת שיווקה של גרסת הבנזין, החל בישראל שיווק האאוטלנדר החדש בגרסת הדיזל. היבואנית התעקשה לכנות את המנוע 2.2 ליטר, למרות שמדובר במנוע 2.3 ליטר מוגדש טורבו המייצר 150 כ"ס ו-38.6 קג"מ. בניגוד לגרסת הבנזין שעושה שימוש בתיבה רציפה, מנוע הדיזל משודך לתיבת 6 הילוכים אוטומטית-פלנטרית. הביצועים טובים מבגרסת הבנזין, כמ גם צריכת הדלק.

גרסת הדיזל שווקה ברמת גימור מהודרת במיוחד ('לימיטד') שכוללת מערכות בטיחות מתקדמות כמו מערך הימנעות מתאונה עירונית עם יכולת בלימה עצמאית במהירות של עד 30 קמ"ש, בקרת שיוט אקטיבית, והתראה על סטייה מנתיב. כמו כן ובדומה לגרסת ה'עלית' (בנזין), הוצע הרכב עם מפתח חכם, מערך מולטימדיה עם מצלמה ובלוטות', תפעול חשמלי למושב הנהג ולדלת האחורית, בקרת אקלים מפוצלת ועוד. גרסת הדיזל, כצפוי (בגלל המיסוי הירוק) הייתה היקרה בהיצע.

חוות הדעת המצורפת הינה למנוע הדיזל. עבור חוות דעת על גרסת הבנזין, נא ראו דף דגם למודל 2013.

למרות הממדים הדומים, המרכב החדש והעגלגל של מיצובישי אאוטלנדר 2014 רחוק מהאסרטיביות של האאוטלנדר היוצא – ולא לטובה. זה רכב שאינו מתבלט וחסר נוכחות.

תא הנהג הוא אותו אחד שפגשנו בגרסת הבנזין, עשוי טוב יותר מאשר זה שבדור הקודם, גם אם לא מוביל הקטגוריה בתחום, אבל מיושן משהו וחסר את שמחת החיים לה מצפים לפגוש ברכב פנאי.

מושבי העור אינם רכים, אלא דווקא על הצד המוצק והספורטיבי של הדברים. הם נוחים, אבל חסרים תמיכה צדית.

האאוטלנדר דיזל שונה מאוד מגרסת הבנזין, לא רק במנוע אלא גם בתיבת ההילוכים. במקום זו הרציפה שמשרתת את דגמי הבנזין, נמצאת כאן תיבה אוטומטית פלנטרית בעלת שישה הילוכים. אופציית ההנעה היחידה היא כפולה.

מחוץ לעיר מורידה תיבת ההילוכים את הסל"ד לשיוט מאד נינוח, אך קיים מספיק מומנט כדי לצאת לעקיפה או לתקל עלייה באדישות. לעומת זאת, אם תנסו להוריד הילוך ולהקפיץ סל"ד באגרסיביות תתקלו בחומה בצורה של השהייה. ללא תפעול ידני של התיבה, קיק-דאון עשוי להיות איטי באופן מתסכל. ממוצע צריכת הסולר עמד על 13.5 ק״מ לליטר.