ניסאן נוט

הנוט הוצג (2004) כמיניוואן קומפקטי, אך מאז דור ב' (2012) הוא הוגדר על-ידי ניסאן כהאצ'בק, היושב על רצפה B של ניסאן/רנו (המכונה V). העיקר, כמובן, הוא הגובה (152.5 ס"מ) המקנה את יתרון הישיבה הזקופה: מרחב מחיה ראוי ברכב קצר יחסית (410 ס"מ).

ב-2014 עבר הדגם מסכת חידושים נכבדה והגיע לישראל כשהוא מצויד במנוע הבנזין בנפח  1.2 ליטר, 3 צילינדרים ועם מגדש-על ו-98 כ"ס, משודך לתיבה רציפה.במבחן הריסוק של Euro-Ncap קיבלה הנוט הנוכחית ציון של ארבעה כוכבים, אם כי מה שמנע ממנה את הכוכב החמישי הוא חוסר של 2% בלבד בציון ההגנה על הולכי רגל.

הנוט  מגיעה לישראל עם שש כריות אוויר.

הניסאן נוט  הוא מיקרוואן נאה למדי.

החרטום מלא הבעה, קו החלונות מחודד והגג מצליח להציג קימורים, ולא להראות כמו סתם קופסת נעליים.

אנחנו אהבנו אותו מאוד, מכל זווית.

עיצוב תא הנוסעים נאה ומודרני למראה ומשופע במוטיבים עגולים (מסכי תצוגה, ידיות פתיחת הדלתות), אולם האיכות מאכזבת, הן  מבחינת החומרים והן מבחינת ההרכבה.

מה שיש ובשפע זה מקום - מלפנים יש מקום לאנשים בוגרים מכל גודל.

גם מאחור המצב דומה, עם מרווח אדיר לברכיים וכפות הרגליים ומרווח נאה גם לראש. מנגד, ההתבססות על שלדת סופר-מיני מכתיבה מימד רוחב צנוע, מה שעלול להקשות בהושבת 3 מבוגרים מאחור. תא המטען סביר בגודלו ביחס לדגמים המתחרים.

הנוט מגיעה אלינו עם יחידת הנעה אחת – מנוע משולש צילנדרים בנפח 1198 סמ"ק עם מגדש-על.

98 כוחות הסוס שמייצר הסידור הזה עוברים לגלגלים הקדמיים דרך תיבה רציפה.

התוצאה היא ביצועים ממוצעים לצד ביצוע מחוספס, לא מעודן.

בנסיעה רגועה, בעיקר בתוך העיר, זה מפריע פחות ובדרך כלל מערכת ההנעה תהיה "שקופה" מבחינת הנהג למעט צליל מעט עסוק מכיוון המנוע. מחוץ לעיר, בעיקר בעליות או בעקיפה, התיבה ממקמת את המנוע בסל"ד גבוה, והוא מוחה על כך ברעש גדול ובתחושה מאומצת ולא נעימה. בשיוט נינוח במהירות חוקית יחידת ההנעה שקטה וגם רעשי הכביש מבודדים היטב.

היתרון הגדול של יחידת ההנעה הזו מתגלה ליד משאבת הדלק, עם צריכת דלק מצוינת של 12.3 ק"מ לליטר בימי המבחן הקשים והמגוונים.