ברמת המפרט הפורד מונדיאו החדשה היא ^לא כוחות^ מול שאר החברות בקטגורית ^משפחתיות-גדולות-קבוצה-4^. כמעט בכל סעיף בדף הנתונים היא מכה את שאר המתחרות שוק על ירך או לפחות מתייצבת בראש הרשימה – יש לה מנוע גדול יותר מהמקובל (אם כי לא הגדול בקטגוריה), היא מציעה ממדים מקטגורית הסלון ורשימת האבזור שלה עשירה בהרבה מהמקובל. אפילו לתיבת ההילוכים של המונדיאו יש יותר הילוכים (שישה) משאר חברות הקבוצה. בתור בונוס מקבל הקונה גם אפשרות בחירה שלא קיימת אצל המתחרים – האפשרות לבחור בין גרסאות ארבע דלתות, חמש דלתות או סטיישן. כן, כולן תחת רף המחיר של קבוצה 4. אבל כשדברים נראים כל כך טוב על הנייר, הגמד הסקפטי שבנו (לא, אנחנו לא מדברים על אלי שאולי. זה רק ביטוי שכזה) מרים ראש. אז הצטרפנו להשקה המקומית שערכה דלק מוטורס לפורד מונדיאו מחרמון ועד אילת (ובחזרה למרכז) כדי לטעום ממבחר הדגמים של המונדיאו החדשה.
המכונית הראשונה בה אני מניח את ישבני היא מונדיאו דיזל ברמת גימור ^טיטניום^. זו הרמה הגבוהה מבין שתיים וחצי הרמות שמציעה דלק – הטרנד היא הרלבנטית עבור ציי הרכב, הטרנד X מוסיפה עליה רק חישוקים קלים (ו-5,000 ש^ח) בעוד הטיטניום מוסיפה רשימה ארוכה של אבזור – גג שמש, פתחי מיזוג לשורה השניה, מערכת שמע משופרת (מבית סוני), ריפודי אלקנטרה ועוד – תמורת תוספת לא זניחה בכלל במחיר – 28,000 ש^ח. האפקט מרשים מאוד, עד כדי כך שקשה להבין איפה מתחבא הבדל הקטגוריות מול מכונית הסלון הגרמנית שנהגתי בה לפני כן. עיצוב הפנים נאה מאוד, החומרים נעימים ורכים והתחושה עשירה ומפנקת. המרווח שופע ובידוד רעשי מנוע הדיזל מרשים. למען האמת, אם מסתכלים שוב בנתונים היבשים, הרי שרק היצע המנועים כובל את המונדיאו הזו לקטגורית המשפחתיות הגדולות, ומונע ממנה לטפס אל קטגורית הסלון. ואין בכך פלא – היא חולקת פלטפורמה עם ה-S80 הסאלונית של וולוו, ועם בסיס גלגלים של 2.85 מ' ואורך כללי של 4.84 מ' (בגרסת הארבע דלתות) היא גדולה בהרבה מכל המשפחתיות הגדולות (ואפילו מהקאמרי והסונטה בעלות הממדים האמריקאים), ומציעה ממדים דומים מאוד לאלו של מכוניות הסלון הגרמניות. הנתונים היבשים מתרגמים היטב למרווח לנוסעים, שזוכים למרחב חסר תחרות. גם בגרסת הטרנד, בה החומרים בתא הנוסעים פשוטים ועממיים יותר ומפוגגים מעט את אשליית ה^סלון^, התחושה נעימה ואוורירית. צפוף לא יהיה פה גם לגדולים שבנהגים ומאחוריהם יוכלו להתרווח גם מבוגרים ארוכי גפיים. התלונה היחידה היא לגבי הבליטה במרכז הרצפה, שתפגום בנוחות מי שיושב במרכז המושב המרכזי, אבל זו כבר תלונה סטנדרטית למדי.
קל מאוד להגיע לתנוחת נהיגה נוחה, גם בזכות כיוונים נדיבים למושב הנהג (כולל כיוון גובה חשמלי וכיוון תמיכה לגב תחתון) ולא נרשמו תלונות מצד הישבן או הגב גם לאחר שעות נהיגה ארוכות. ההגה כולל שפע של בקרים, אולי אפילו עודף, השולטים במחשב הדרך, במערכת השמע ובבקרת השיוט – כולם סטנדרטיים בכל הגרסאות. שאר המנופים נמצאים בהישג יד גם הם והתלונה היחידה מופנית דווקא לגרסת הטיטניום, בה לוח השעונים והקונסולה המרכזית עמוסים מדי לעין ולתפעול. אלו שבטרנד דווקא נהירים וברורים, ועדיפים בעיני.
גרסת הדיזל מקבלת את מנועה מהשת^פ עם פיז'ו-סיטרואן, ועם הספק צנוע של 130 כ^ס לא ציפיתי לרבות ונצורות. אבל ששת ההילוכים שבתיבה מותאמים היטב לאופי המנוע והביצועים המתקבלים סבירים בהחלט. רק כאשר באמת דורשים מהמנוע את כל מה שיש לו – בעקיפות לחוצות או בעליות – מתגלה קוצר נשימה מסוים, אבל רוב הזמן מתקבלים ביצועים זמינים ושיוט נינוח, אפילו מרדים. ולהרדמות תורמת גם התנועה התמידית של המונדיאו על מתליה. אלו מכוילים על הצד הרך של הסקאלה לטובת הנוחות העירונית, אבל על כבישי הדרום הלא מפולסים מתקבל נדנוד תמידי, קל אבל מורגש, כשעל גלים גבוהים יותר קיימת גם סכנת סגירת מתלה, בעיקר מאחור. כאילו נזכרה לפתע החטיבה האירופאית בשורשיה האמריקאים של החברה. בפניות העסק מפריע לציור קוים מדויקים, ויחד עם ההגה הקל והמנותק, למרות מנגנון הידראולי למהדרין, המונדיאו החדשה נפרדת לשלום מהיכולת הדינמית שאפיינה את הדורות הקודמים. שלא תבינו לא נכון – האחיזה קיימת ובשפע (ואפילו כיול השלדה חיובי), ובתוספת בקרת יציבות יעילה (וסטנדרטית) מתקבלת התנהגות כביש בטוחה מאוד, אבל המונדיאו החדשה היא לא מכונית שלוקחים לכבישים מפותלים בכוונה. מי שמעדיף כיול מעט הדוק יותר טוב אם יבחר בגרסת הסטיישן – זו זוכה לרכיבי מתלה שונים, קשיחים יותר, ומציעה לדעתי פשרה טובה יותר בין נוחות לשליטה במסה. עוד סיבה לבחור בגרסה הפרקטית יותר של המונדיאו.
מנוע הבנזין מציג גם הוא ביצועים מספקים אך לא יוצאי דופן, ומעניק יכולת שיוט נינוחה.
היתרון הקל בהספק ובמומנט בהשוואה לממוצע בקטגוריה (מנועי 2.0 ל'), יותר ממתקזז עם תוספת המשקל שגובים הממדים המגודלים.
רעשי המנוע, הכביש והרוח משוככים היטב, ורק מעט רעשי מערבולות במהירויות שיוט גבוהות פוגמות בתמונה. אבל רוב הסיכויים שלא תשמעו את רעשי הרוח מבחוץ, בגלל רעשי הרוח מבפנים. אומנם היו תנאים מקילים – ההשקה נערכה בדרום במזג אוויר חם – אבל המזגן (בקרת אקלים מפוצלת) התקשה להרשים, ונאלץ לעבוד בעוצמה גבוהה רב הזמן כדי לשמור את התא בטמ' סבירה. נצטרך לחכות למבחן המלא, עם נסיעות עירוניות קצרות
ובשיפוט פינגוויני המערכת, כדי לחרוץ סופית את דינו.
המונדיאו מרשימה מאוד על הנייר, ולא מאכזבת גם על הכביש. מי שרוצה להרגיש שקיבל הכי הרבה תמורה לשקל שלו, ולא משנה אם זה ברמת האבזור, במטרים או בליטרים, כדאי שישקול אותה ברצינות. היא המרווחת ביותר בקטגוריה, מאובזרת מאוד ומבצעת טוב למדי, ללא ^פאולים^ בולטים. את העובדה שהיבואן לא חושב שהיא תכבוש את פסגת המכירות בקבוצתה אפשר לייחס רק לבעיה שיש למר ישראלי עם מותגים אירופאים, ולכך שהמחיר הנמוך לא משאיר מרווח ^הנחות ליסינג^ מספק.
נתונים טכניים - פורד מונדיאו 2.3 אוט' (דיזל 2.0 ל')
מנוע 4 צילינדרים, רוחבי, 2261 סמ^ק ( טורבו דיזל, הזרקה ישירה 1,997 סמ^ק)
תזמון גל זיזים עילי כפול, 16 שסתומים
הספק/סל^ד 161 כ^ס / 6,500 (130 כ^ס/4,000)
מומנט/סל^ד 21.2 קג^מ /4,200 (31.2 קג^מ/1,750)
הנעה קדמית, אוט, 6 הילוכים
מתלים ק'/א' תמוכות מקפרסון, מוט מייצב/ רב- חיבורי, מוט מייצב
בלמים דיסק מאוורר/ דיסק
מערכות עזר ESP, ABS
בסיס גלגלים 285 ס^מ
אXרXג 484.4X188.6X150 ס^מ
צמיגים 215/55R16
משקל 1550 ק^ג
תא מטען (4 דלתות) 493 ליטר
מיכל דלק 70 ליטר
מהירות מרבית 207 קמ^ש (200 קמ^ש)
תאוצה 0-100 10.5 ש' למאה (10.9 ש')
מחיר 151,000 שקלים (176,000 ש^ח)
אחריות 36 חודשים
