VIDEO (צילום וידאו: בני דויטש | עריכה: גיל חסון)
קטגוריה: משפחתיות גדולות פרימיום
גרסה: ב.מ.וו 320, עם חבילת אבזור לקשרי
מתחרות בולטות: אודי A4, מרצדס C קלאס, וולוו S60, לקסוס IS
מחיר גרסה נבחנת: 277,000 (325,000 שקלים עם חבילת לקשרי)
ב.מ.וו בנתה לעצמה לאורך השנים תדמית של מכונית לנהג. פרימיום-ספורט, אם תרצו. כזו שהערך המוסף שלה על מתחרותיה בא לידי ביטוי בכביש המפותל. אלא שקשה להתייחס ליכולת בכביש המפותל כשעומדים לרשותך רק 136 סוסים של ה-318 על משקל של טון וחצי. לכן מבחינת חובבי ב.מ.וו המסורתיים, אלו שקונים אותה בגלל היכולת ולא בגלל הסמל על מחזיק המפתחות, גרסת הכניסה האמיתית של ב.מ.וו סדרה 3 היא ה-320. עם מנוע 2 ל', ארבעה צילינדרים, והספק של 184 כ"ס. האם בגרסה הזו מציעה הב.מ.וו 3 את אותו ערך מוסף דינאמי? יצאנו לסיבוב ארוך כדי לבדוק.
עיצוב ונראות
זו ב.מ.וו 3. היא מזוהה מיד כב.מ.וו, ולכן יש לה את הנראות ואפקט ההגעה להם מצפים מב.מ.וו. על העיצוב כבר הרחבנו במבחן ל-318 - העיצוב הבסיסי הנאה זכה במתיחת הפנים לעדכונים קלים, כאלו שמאפשרים לזהות כי מדובר בגרסה מעודכנת (למשל עיצוב שונה לתאורת הלד), אבל לא הרבה יותר. רכב המבחן צויד בחבילת עיצוב ספורט-ליין, שכוללת שינויים קלילים לעומת חבילת הלקשרי-ליין (לא לבלבל עם חבילות האבזור!). כאן גוון שונה לגריל, שם פס שחור במקום כרום... בקיצור, שינויים קלילים.
חבילת האבזור הנוספת ברכב המבחן מוסיפה, בין השאר, גם חישוקי "18 במקום "17, שבמפתיע גם נעולים צמיגים רחבים יותר מאחור (מלפנים הרוחב נשאר ללא שינוי).
צילום: בני דויטש | ערך: גיל חסון
פנים הרכב
רכב המבחן זכה, כאמור, לחבילת אבזור שתורמת רבות למראה ולתחושה בתא הנוסעים. בעיקר בזכות ריפודי העור והתפעול החשמלי למושבים (כיוון הגובה במושבים הידניים גרוע במיוחד). ברכב המבחן נבחר צבע אדום לחלקי העור, מה שיצר מראה מיוחד בהחלט.
הדשבורד, לעומת זאת, כהה מאוד, שחור כמעט לחלוטין, ועיצובו אומנם אלגנטי כבעבר, אבל הוא כבר מתחיל להתיישן. מסך קטן, שאינו תומך בתפעול מגע וממוקם הרחק מהנהג, תורם גם הוא לתחושה הלא לגמרי מודרנית.
האבזור ככלל טוב ברמת האבזור הזו - יש גג שמש, יש מפתח חכם המאפשר כניסה והנעה, מצלמת רברס וחיישני רברס, ועוד. אלא שכל הפריטים הללו, מלבד הגג, הם חלק מחבילת האבזור הלא זולה - משמע ב-320 הבסיסית, שמחירה 277,000 שקלים, אין חיישני חניה... עוד פריט אבזור שבולט בחסרונו הוא בקרת אקלים מפוצלת עם יציאות למושב האחורי, עניין שהפך לנפוץ במשפחתיות גדולות "סתם" - וב-320 לא מוצע אפילו כאופציה. יש בקרת אקלים (ללא צג) לא מפוצלת - וזהו. לזכות ה-3 המעודכנת נרשם היצע של מספר מערכות בטיחות מתקדמות - עוד על כך, בהמשך.
המושבים נוחים, כשהקדמיים מציעה תמיכת צד טובה. יש שפע מקום מלפנים ומאחור, ותא המטען מציע נפח ומבנה שימושיים.
צילום: בני דויטש | ערך: גיל חסון
נוחות נסיעה
לפני מתיחת הפנים צוידה ה-3 במתלים רכים מאוד, ממש נימוחים. זה היה נהדר בנסיעה על כביש עירוני משובש במהירות נמוכה - אבל ממש לא נהדר במפגש עם גלים בכביש מהיר, שלא לדבר על נהיגה דינאמית. ב.מ.וו שמעו, כנראה, את שוועת העם - ושינו. המתלים החדשים אומנם לא מגהצים שיבושים קטנים בכביש באותה יעילות כמו הקודמים, אבל בתמורה הם הרבה יותר מרוסנים מהקודמים. נסיעה על כבישי הדרום הגליים כבר לא דורשת הורדת רגל מהגז כדי להימנע מחבטות סגירת מתלים (ומחלת ים). שיהיה ברור, גם המתלים החדשים עדיין רכים למדי, וה-3 היא עדיין אחת הנוחות בקטגוריה - רק קצת פחות. בקיצור - מדובר בכיול הרבה יותר מוצלח, שמבצע פשרה הגיונית יותר בין הדרישות השונות מהמתלים.
בסעיף הרעש המצב טוב, גם אם לא מעולה. רעשי המנוע מוחרשים היטב (לפעמים טוב מדי) ושיוט על מאה קמ"ש מתבצע בנינוחות על פחות מ-1500 סל"ד. אבל רעשי הכביש לא מבודדים ברמה לה אני מצפה ברכב יוקרתי - לא מדובר בקטסטרופה, אלא פשוט יותר מהרצוי. לגבי רעשי הרוח לא ניתן לחוות דעה, בשל הרוחות החזקות שנשבו בזמן המבחן.
התנהגות ובטיחות
החלק הראשון של הפרק הזה הוא נקודת החוזק המסורתית של ב.מ.וו בכלל, ה-3 בפרט. ואחרי מתיחת הפנים חוזרת ה-3 לתלם. אם הרכות של הדור הקודם תסכלה כשהקצב עלה, הדור הנוכחי מרוסן מספיק כדי לתמוך בביצועים אותם יכול המנוע לייצר. היא עדיין קצת רכה מדי בנהיגה אגרסיבית, אבל רק קצת - ובהחלט אפשר לנהוג בה מהר בכביש מפותל, וליהנות מכך. ההגה מציע משקל טוב ודיוק, וגם אם הוא לוקה מעט בתחום המשוב, כמקובל היום, הרי שבשום פנים הוא לא מפריע בנהיגה נמרצת.
תחום הבטיחות שופר משמעותית במתיחת הפנים, עם הוספה של התרעת סטיה מנתיב (בעזרת זמזום רם דרך מערכת השמע), התרעה על שמירת מרחק ממכוניות והולכי רגל, ובלימה אוטונומית במהירות של עד 50 קמ"ש. ועדיין - בתחום המחירים הזה היינו רוצים לראות כסטנדרט מערך עשיר יותר של מערכות בטיחות מתקדמות - למשל ניטור שטחים מתים, תיקון סטיה מנתיב ובלימה אוטונומית בכל מהירות.
צילום: בני דויטש | ערך: גיל חסון
מנוע וביצועים
זו בעצם הסיבה העיקרית להתכנסות היום, וההבדל העיקרי בין ה-320 ל-318. מנוע הארבעה צילנדרים הגדול יותר לא רק חזק יותר מאחיו הקטן (שמסתפק בשלושה צילינדרים), אלא גם בעל פעולה חלקה ונעימה יותר. מנוע ראוי בהרבה לסדרה 3 הן מבחינת יכולת והן מבחינת אופי. ולמרות האמור לעיל, ודווקא בגלל היכולת המשופרת, היה חסר לי צליל קצת יותר "חי" מהמנוע, לפחות בסל"ד גבוה במצב SPORT בבורר מצבי הנהיגה.
אבל חשוב להבהיר - עם 184 סוסים באורווה, לא מדובר במטוס. הביצועים זריזים, ובמצבים מקובלים לא יורגש מחסור בכח, אבל אין כאן תחושה שרירית או ביצועיסטית במיוחד. ובכל זאת, מדובר בהספק שמאפשר ליהנות בכביש המפותל גם בעליה.
תיבת ההילוכים (8 הילוכים) מתפקדת בצורה מעולה, כרגיל, אך מדי פעם התגובה לקיק-דאון מעט איטית, ויוצרת השתהות מורגשת.
צריכת הדלק היתה טובה למדי - 9.8 ק"מ לליטר במבחן מעט פחות מאומץ מהרגיל ו-16 ק"מ לליטר בשיוט.
סיכום ותמורה
ב.מ.וו סדרה 3 בגרסת ה-320 היא נציגה ראויה למסורת היצרנית, עם יכולת דינאמית גבוהה מהממוצע, ומנוע שגם מאפשר לנצל זאת. היא מרווחת, נוחה וחסכונית. נעימה בשיוט, נוחה בעיר ויכולה לספק לנהג הנאה בכביש מפותל.
המחיר של 320 הבסיסית - 277,000 שקלים - מקביל לשל האודי A4 עם מנוע מקביל, נמוך משל המרצדס C וגבוה משל הוולוו והלקסוס. מקום טוב באמצע, ובדיוק מול רבת המכר של הקבוצה. רמת האבזור גם היא סבירה - עם יוצא מהכלל בתחום המיזוג - ובסך הכל מדובר בתמורה טובה לכסף, בתוך ההקשר של הקטגוריה.
צילום: בני דויטש | ערך: גיל חסון 
