לכבוד יום ההולדת של בת זוגתי, החלטתי שניקח אתנחתא בסופ"ש (ממה? מהילדים שאין או מהמשכנתא שעוד לא לקחת?) וניסע לצימר בצפון. לרגל המאורע, וברגע של נדיבות לא אופיינית, החליט העורך לתרום לעניין את
פיג'ו 3008 שנמצאת אצלנו במבחן ארוך טווח. איך שנכנסתי לרכב שלחתי יד לעבר הפאנלים באוטו, ומי שמכיר אותי יודע שזה אופייני לי, והתחלתי לבדוק את טיב הרכבתם ואיכותם. החומרים בחלק העליון איכותיים יחסית, אך נשמעו חריקות מוזרות מאזור ההגה ולוח המחוונים - אולי בגלל שהרכב הספציפי הזה עבר חיים קשים כרכב הדגמה לפני שהגיע אלינו, וכבר עבר לפחות פירוק יסודי אחד של אנשי ההתקנות. אבל האמת היא שהעדפתי את תא הנוסעים לפני העדכון, ובמיוחד בולט ההבדל מול הגרסה המאובזרת. מי שיקנה רכב כזה יתאכזב לדעתי ממיעוט האבזור. אפילו ההגה נטול הפקדים מפריע בעין, למרות שפונקציונאלית המוט מאחורי ההגה שולט במערכת השמע באותה יעילות – ועל מערכת השמע בהתקנה מקומית
כבר אמרו מספיק לפני, לי נותר רק להסכים עם כל מילה.
פרט לכך תא הנוסעים הוא מקום די נוח לשהות בו. ביום שישי התחלנו את טיולינו צפונה בדרך לסופ"ש חורפי במיוחד. על הכבישים הפתוחים הפיג'ו התגלתה כבת לוויה נעימה ושייטת מוצלחת, עם נוחות טובה למדי (אם כי מעט נוקשה על בורות בעלי שפה חדה) ועם מספיק כח זמין כדי לעקוף בקלות משאיות סוררות. הנופים והכבישים המפותלים של אצבע הגליל, עשו לי חשק לדגדג את הטרול הצרפתי טרם ירד עלינו גשם. חשבתי לעצמי שאין מה לחפש כאן יותר מדי בתחום הדינאמי, אך להפתעתי מצאתי רכב עם תגובות נכונות בפניות ויחד עם מנוע חזק יחסית החוויה מהנה למדי. הדבר היחיד שהפריע היה התיבה, שאף על פי היותה מודרנית, יפנית ועם שישה הילוכים, היא לא זריזה במיוחד וחובטת מדי פעם. הייתכן כי נותר בחוטים DNA של AL4 שפעפע אל תוך האייסין?
צילום: מנהל את מי אתם הייתם לוקחים לטיול בסופ"ש?
יום שבת. מתעוררים אל מול החרמון המושלג ואצלי מתעוררת מחשבה לקחת את הפיגו 3008 לטיול שבילים באזור צוק מנרה, סביבה שלפחות לפי המראה של הפיג'ו אמורה להיות אזור הנוחות שלו. במפתיע, למרות העדר הנעה כפולה, צלחנו בקלות יחסית שבילים תלולים למדי עם בורות וערוצים, אך התחושה הכללית הייתה שהפיג'ו בהחלט מעדיפה אספלט תחת הצמיגים. משהו באבנים קטנות פשוט הצליח לבלבל את המתלים ולגרום לתחושה עסוקה, שעברה בסופו של דבר לתא הנוסעים. מאחר וזכויות לא באות בלי חובות, אני זה שהיה צריך לשלם על הדלק עם קבלת הרכב, ואתם יודעים מה? לא כזה נורא; גם אחרי נסיעה תובענית (ובעיקר בין עירונית) צריכת הדלק עמדה על כ- 12 ק"מ/ליטר.
את הדרך חזרה עשיתי רגוע ושקול יותר לאחר הבילוי בצימר. אולי בגלל זה התחלתי לתמוה האם לא החמרתי מדי בהתחלה עם ה-
3008. זה לא שאין לו חסרונות, אבל נזקפות לזכותו לא מעט יתרונות. אחרי הכל, הוא ביצע את עבודתו נאמנה לאורך שלושת הימים האלו: הסיע אותנו בנוחות יחסית (ולא רק ביחס לג'יפון), ידע לנסוע מהר כשצריך ולא היה צמא מדי. ואם חושבים על התמחור המעודכן, הרי שהמתכון הזה יכול בהחלט לעבוד עבור חובבי המוגבהות.
