ב.מ.וו סדרה 4 גראן קופה מנסה לגשר בין שתי הגישות, וכפי שנוכחנו במבחן ל-435 גראן-קופה (למבחן לחצו כאן), היא מצליחה בזה לא רע. אומנם היא קצת פחות פרקטית מה-3, וקצת פחות נחשקת מה-4 קופה (לא לדעתי, אגב), אבל הגראן-קופה מצליחה לשלב היטב בין הראש ללב. ו-306 הסוסים יעזרו להטביע את הטענות על הצפיפות שאולי יעלו מהמושב האחורי.
פחות זה מעט?
ה-428 מבהירה, מהלחיצה הראשונה על דוושת התאוצה, שהיא לא מכונית חלשה, ממש לא. כמו בכל המפגשים הקודמים עם יחידת ההנעה הזו, גם כאן השילוב בין מנוע השני ליטר המוגדש ותיבת שמונת ההילוכים, יוצר שילוב משכנע מאוד. 6 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש הם נתון מכובד מאוד, ספורטיבי מאוד עד לא מזמן, ו-250 קמ"ש יספקו כל אדם שפוי. לא שלא נמצא מה לעשות עם עוד כוח, וגם מכלולי השלדה משדרים שהיא תתמודד בשמחה עם עוד כמה עשרות סוסים, אבל בשום שלב לא מורגש מחסור בהספק.
ניסיון העבר מלמד כי יחידת ההנעה הזו יודעת להיות חסכונית בנהיגה רגועה, אבל אנחנו לא נהגנו רגוע. צריכת הדלק במבחן הייתה בהתאם: 7.9 ק"מ לליטר, שהתדרדרו עד 5.6 ק"מ לליטר בקטע הדינאמי.
עצירת ביניים
חוזרים לכביש
צמיגי ראן-פלאט, הקשיחים מטבעם, בחתך 40 מלפנים ו-35(!) מאחור, במפגש עם איכות הסלילה בחדרה עירי, הם לא מתכון מבטיח בגזרת נוחות הנסיעה. ולמרות זאת, הגראן-קופה הפתיעה עם נוחות נסיעה עירונית טובה, כאשר רק בורות גדולים, או שפה חדה במיוחד, הצליחו לנער את תא הנוסעים או לשדר פנימה חבטה לא נעימה. נוחות הנסיעה הטובה נשמרה גם בכביש הבין עירוני, עם ריסון טוב ונינוחות כללית, שנפגמה מעט בגלל בידוד רעשים לא מרשים.
בפיתולים נהנה הנהג משפע אחיזה, היגוי מדויק ומהיר עם משקל טוב ושלדה שלא מפחדת מפניות; ההפך. הבעיה נוצרה כאשר בתוך פיתולי הכביש השתלבו גם גלים על האספלט, מה שגרם לגראן-קופה לנוע יותר מדי על מתליה; זוכרים את הנוחות? אין ארוחות חינם. בנוסף, במצב זה גם ההיגוי נעשה מעט מעורפל.
הבלמים הפגינו יכולת גבוהה ודעיכה מועטה, אך חסרו נשיכה ראשונית מספיק חזקה.
אז שווה?