ניצוצות

עם מתן אות הזינוק נשמר הסדר אך החלקה של מרקוס אריקסון בסאובר גררה הוצאת מכונית קוצבת, ומרצדס מיהרה לנצל זאת להחלפת צמיגים בשתי המכוניות שלה. פטל נשאר על המסלול ובפרארי העדיפו ללכת על שתי החלפות צמיגים לעומת שלוש במרצדס. בינתיים, בחזרתם למסלול, עוכבו שתי המכוניות של מרצדס על ידי מספר מכוניות איטיות שבחרו בטקטיקה דומה לפרארי.
אבל הבעיה הגדולה נוצרה אחרי החלפת הצמיגים השלישית והאחרונה של המילטון. זה גילה לאכזבתו שהקבוצה הרכיבה במכוניתו צמיגים מהתרכובת הקשה והאיטית יותר. לפי הקבוצה לא נשארו לה צמיגים מהתרכובת הרכה יותר במצב טוב; לכל קבוצה מספר מוגבל של צמיגים לכל אירוע. המילטון היה אמור לפי התוכנית להסתער בשלב הזה על המקום הראשון וזה מה שנאמר לו בקשר.

ועוד הפתעה (כפולה)
הפתעת המירוץ היה צמד הנהגים הצעירים של טורו-רוסו, ביניהם בלט במיוחד מקס וורסטפן בן ה-17. הנהג המאוד צעיר סיים שביעי אחרי צמד מכוניות הוויליאמס (הנהג הצעיר בהיסטוריה שזכה בנקודות בגרנד-פרי), מקדים במקום אחד את חברו לקבוצה קרלוס סיינז ג'וניור – ושני אלה הקדימו את צמד הנהגים של קבוצת האם, רד-בול, דניל קוויאט ודניאל ריקרדו. למרות חזרתו של פרננדו אלונסו לקבוצת מקלארן-הונדה, זו המשיכה להציג יכולת מאכזבת, שתי המכוניות שלה היו איטיות ופרשו לפני הסיום.
מה שברור הוא שניצחונה של פרארי מחזיר, לפחות בשלב זה, את המתח לזירת הפורמולה 1. מרצדס צריכה גם להכין שיעורי בית ובעיקר לבדוק אם פרארי נצחה או שהיא הפסידה.
גנרד פרי מאלזיה
1. סבסטיאן פטל – פרארי
2. לואיס המילטון – מרצדס
3. ניקו רוזברג – מרצדס
4. קימי ראיקונן – פרארי
5. וואטרי בוטאס – וויליאמס
6. פיליפה מאסה – וויליאמס
7. מקס וורסטפן – טורו-רוסו
8. קרלוס סיינז ג'וניור – טורו-רוסו
9. דניל קוויאט רד-בול

1. לואיס המילטון – 43 נק'
2. סבסטיאן פטל – 40 נק'
3. ניקו רוזברג – 33 נק'
4. פיליפה מאסה – 20 נק'
5. קימי ראיקונן – 12 נק'
אליפות העולם לקבוצות
1. מרצדס – 76 נק'
2. פרארי – 52 נק'
3. ווילימאס – 30 נק'
4. סאובר – 14 נק'
