במכוניות בכלל, רטרו בפרט, עיצוב הוא המרכיב המשפיע ביותר על האופן בו הן מתקבלות. אם לשפוט לפי כמות החיוכים לה זכתה החיפושית החדשה–חדשה (להלן, חח"ח) - למרות היושב מאחורי ההגה - אז
פולקסווגן בהחלט עשתה עבודה טובה בתחום העיצוב. כולם זיהו אותה מיד כחיפושית, ונזכרו בסיפורים משפחתיים על
פולקסווגן חיפושית המקורית. ומי שלא - סתם אהב אותה. יש היום מעט מכוניות חדשות שגורמות לאנשים לשמוח, והחח"ח היא בהחלט אחת מהן.
החיפושית הזו היא כבר בת שלוש שנים, והאמת שגם בארץ היא נמצאת כבר כמה חודשים טובים, אבל רק עכשיו יש רכב הדגמה, שהגיע יחד עם הפחתת מחיר, שהעבירה אותה ממעמד של "רכב קידום תדמית" ל"רכב שאנחנו באמת רוצים למכור". גרסת הבסיס שנבחנה עולה 135,000 שקלים - רק קצת יותר יקרה מגולף המקבילה (אם כי היא מבוססת על גולף הקודמת). לא רע בהתחשב בפרמיה שגובים בדרך כלל תמורת עיצוב נוסטלגי - אבל כדאי לשים לב שבחו"ל היא דווקא זולה יותר מגולף, כך שיש מקום לשיפור. החיפושית מוצעת אצלנו רק עם מנוע 1.2 ל' טורבו המספק 105 כ"ס ותיבה דו–מצמדית. בחו"ל היא מוצעת גם עם מנוע 2.0 ל' מוגדש ששירת את גולף GTI הקודמת.
ביליתי יומיים עם החח"ח, והיא גרמה לי לחייך בכל מפגש איתה, מהראשון ועד לאחרון. מרשים למדי בהתחשב בעובדה שאני כנראה האיש הרחוק ביותר מקהל היעד שלה. היא מכונית יפה גם בהשוואה לגלגול המודרני הקודם של הדגם. למעשה, הדבר היחיד שהפריע לי במופע החיצוני שלה היו ידיות הדלת השחורות של רמת האבזור הנמוכה. כל היתר פשוט מצוין. לחובבי המראה (והאמת שגם לכל היתר) עדיף לדעתנו להוסיף את 15,000 השקלים הנדרשים תמורה רמת האבזור הגבוהה, הכוללת גם תאורת לד נאה ליום ופנסי קסנון, גג שמש, ידיות בצבע הגוף ופס כרום בקו החלונות. בנוסף תקבלו גם תוספת אבזור בדמות כניסה ללא מפתח, ריפודים משודרגים והמשטח הקדמי בתא הנוסעים יהיה בצבע הרכב.
צילום: תומר פדר
אלא שנראה כאילו כל שמחת החיים נעצרה במפתן הדלת. זה מתחיל בצבע השחור ששולט בתא הנוסעים בכל מקום באותה גרסת בסיס. המשטח הקדמי הוא בשחור–מט, ומשטח בצבע הרכב שמציעה רמת האבזור הגבוהה ישפר את המצב. אבל זה לא רק המראה, אלא גם איכות החומרים הנמוכה, שמזכירה יותר ראפיד מאשר גולף, וממש לא מתיישבת עם רכב לייף סטייל מוצהר. אז אומנם העיצוב נעים ואיכות ההרכבה טובה, אבל קשה שלא להתאכזב מהביצוע הכולל, במיוחד בהשוואה לעיצוב החיצוני ולתחושה שהוא יוצר. האלמנט היחיד שמתקרב ל"חמוד" הוא לוח המחוונים, אבל גם כאן התחושה המתקבלת היא של משהו בסיסי.
בצד החיובי נציין את רמת האבזור, שכוללת בקרת שיוט ואקלים, מסך מגע עם מחליף תקליטורים (6) ובלוטות' בהתקנה מקומית שמשתמש בכפתורים המקוריים על ההגה; בלעדיו היו אלה נשארים מיותמים. היעדרו של חיבור USB למערכת השמע מוזר. המערכת מצדה הפתיעה לטובה באיכות ההשמעה שלה.
המרחב מלפנים טוב מאוד בכל המדדים, ובמיוחד במרווח הראש. אני מתקשה לזכור מתי ישבתי ברכב כאשר המושב לא במצבו הנמוך ביותר; כאן לא נאלצתי להנמיך אותו. המושב עצמו לא נוח במיוחד, בגלל בסיס שטוח לגמרי ובלי ההגבהה המקובלת בחלק הקדמי. מבנה זה הפריע לכל מי שנהג ברכב, ותלונות התקבלו כבר בדקות הראשונות של הנהיגה. עם זאת, המצב לא מחמיר עם הזמן, ואין בעיה לבלות שעות מאחורי ההגה.
המרחב מאחור בסדר, מיועד לצמד נוסעים בלבד, עם מרווח ברכיים סביר ומרווח ראש חסר; הפדחת פוגשת את דלת תא המטען הנוקשה, וזה לא ממש נעים. תא המטען מפתיע לטובה עם גודל נאה ושימושיות טובה.
צילום: תומר פדר
החיפושית היא רכב נעים לנהיגה. התחושה קלילה ונעימה, ההיגוי קל (עם גלגל הגה דק במיוחד, אולי קטע רטרו מכוון), המנוע מזיז את המכונית בקלות במהירות עירוניות והמכונית נוחה למדי. נכון שעל אתגרי אספלט עירוניים גרועים במיוחד היא מתקשה, אבל במרבית הזמן היא נעימה. מחוץ לעיר היא נשארת נוחה לנסיעה, ומתמודדת היטב עם פלאי הכביש המקומי. חבל רק שרעשי כביש פוגעים באווירה הנינוחה בשיוט.
מנוע ה–1.2 ל' המוגדש עושה עבודה טובה כצפוי והביצועים מחוץ לעיר טובים. במהירויות תלת–ספרתיות, בכל אופן, התחושה היא שהחח"ח הייתה שמחה לתוספת סוסים לעדר. בזחילת פקקים סובלת תיבת ההילוכים מהבעיות המוכרות, והיא גורמת לרכב לווברץ ברמה שקשה לפספס. מצב הספורט יעיל וצריכת הדלק טובה: בשיוט נרשמו כמעט 19 ק"מ לליטר ובימי המבחן המאומצים 12.3 ק"מ/ל'; נתונים נאים בהחלט.
עם מתלים רכים ופלטפורמה של הגולף הקודמת, לא הגעתי לכביש המפותל עם ציפיות גבוהות, ואולי לכן הופתעתי לטובה. זו לא GTI לעניים, אבל למרות הרכות וכל עוד לא מגזימים, החח"ח פונה בחדווה. יחידת הכוח התגלתה כשותפה טובה לנהיגה בכביש כזה כאשר התיבה במצב ספורט. האכזבה העיקרית הגיעה מכיוון הבלמים, שהתעייפו מהר מהצפוי לצד הדוושה שהפכה עצית. וכן, גם ההגה לא מבריק. ועם זאת, החח"ח יכולה לצלוח כביש מפותל באופן שיגרום לכם לחייך, גם אם החיוך קטן.
מהלבההצדקה לקיומה של החיפושית החדשה–חדשה הוא העיצוב מעורר החיוכים. היא מצליחה להיות מספיק טובה בשאר הסעיפים כדי לא להוריד את החיוך מהפנים, ורק עיצוב הפנים ואיכות החומרים שם מצמצמים את אורכו. החיפושית החדשה-חדשה נעימה בשימוש יום–יומי, מציעה מרחב טוב מלפנים ומספק מאחור ואפילו מעט הנאה מנהיגה. כך שקל בהחלט להתאהב בה - ובעולם של מכוניות הגיוניות ומחושבות, זה לא מעט.
צילום: תומר פדר
