המבחן פורסם במקור בגיליון 335 (ינואר 2014)
מזג אוויר אירופאי הגיח מבעד חלון בית הקפה, מסתיר את היערות הסמוכים בערפל ורומז בטפטוף שהאש באח אינה ליופי. החזאי המליץ להישאר בבית מפחד הסופה, אבל לוח הזמנים, המפתח החכם שבכיס, וניגון השישייה הקאמרית רמזו שזה לא יקרה. כל כך מהר ירד החורף, כל כך מהר השתנה מזג האוויר. עד לא מזמן נהגו חברות אירופיות, ובכללן
ב.מ.וו, לזלזל בטכנולוגיה ההיברידית. אבל היום האנשים ממינכן גאים בקו היברידי חדש ואפילו משתפים פעולה עם טויוטה.
אקטיבית
חלוצת סדרת ה"אקטיב היבריד" של ב.מ.וו בישראל היא
ב.מ.וו סדרה 3, שמציגה חטיבת כוח מעניינת. ב.מ.וו רתמו לעניין את יחידת ה-3.0 ליטר המוגדשת – לא מה שנראה בחירה טבעית למטרות חסכון בדלק. אבל יש להם סיבה טובה – כך היחידה ההיברידית (היקרה לפיתוח) יכולה להתאים גם לדגמים הגדולים יותר. העובדה שכרגע זוהי יחידת הכוח החזקה במבחר ה-3, משרתת את המסר האקטיבי שב.מ.וו רוצה לשדר בסדרה ההיברידית.
צילום: שחר אלגזי
ה-3 ההיברידית היא לא מכונית צמחונית וכהת ניבים, ומספיקה לחיצה אחת על המצערת בכביש הרטוב כדי להסביר שהיא יודעת לנשוך. האחוריים המפזזים בשמחה יתעללו בבקרת היציבות, או יבחנו את הריכוז ותגובת הידיים אם כיביתם אותה.
ולא שמישהו חושב שחסר כוח למשושה הצילינדרים המוגדש, אבל בגרסה זו הצטרפו 55 פרשים חשמליים לכדי 340 כ"ס משולבים, לעומת 306 כ"ס במקור.
ואכן, מספיקה לחיצה קצרה על המצערת כדי להבין שהביצועים מעולים. קשה להגיד שזה חזק בהרבה מה-335, הרי גם במקור היא מאוד חזקה (מה גם שיש תוספת משקל). נכון, המנוע החשמלי מייצר 21.5 קג"מ כבר מעמידה אבל כשבלעדיו יש 40.8 קג"מ ב-1,200 סל"ד מי יכול להתלונן (המומנט המשולב הוא 45.9 קג"מ). והמנוע הנפלא עדיין נשמע טוב ושש לטפס בסל"ד באופן שאינו שגרתי במנועי טורבו. לעיתים הצג (הגדול יותר בהיברידית) מראה על סיוע חשמלי, אבל אני לא נשבע שזה מורגש או נחוץ. אני סומך על האנשים הטובים ממינכן שאכן קוזזו שתי עשיריות בזינוק למאה קמ"ש (5.3 שניות).
צילום: שחר אלגזי
היברידית
אבל הצד ההיברידי מורכב. ב.מ.וו מדברים על ממוצע של 17 ק"מ לליטר, אבל ההגעה לשם אינה פשוטה. כיאה לב.מ.וו יש ארבעה מאפייני נהיגה: שני מצבי ספורט, נוחות, וחיסכון. כמובן שאנחנו אוהבים את ה"ספורט" (ואף יותר את ה'ספורט +' המתירני) שמתאים למכונית, אבל החיסכון במצב הזה אינו מרשים. אפילו במצב ‘קומפורט' הרגיל חולפים רק 12.5 ק"מ לליטר בשיוט, שזה טוב למכונית חזקה אבל לא מרשים בספקטרום ההיברידי.
המצב החסכוני (‘אקו-פרו') שמווסת גם צרכני אנרגיה, שש יותר לדומם מנוע בעיר ומוכן גם לנתקו מהגלגלים (מעין גלישה בניוטרל עם מנוע כבוי) כמעט בכל הרפיה מתחת ל-160 קמ"ש (ב'קומפורט' זה קורה בעיקר בין 60 ל-80 קמ"ש). הוא מאפשר 15 ק"מ לליטר מחוץ לעיר ו-10.5 בתוכה, אבל למרות שהביצועים עדיין נאים, הוא נוטל את העוקץ של החטיבה הנפלאה הזו. לא לשם כך רוכשים מכונית כזו.
צילום: שחר אלגזי
הצד הסביבתי מורגש יותר בעיר, שם עוברת האקטיבית לתנועה חשמלית חרישית בזחילות וחניות (בהתנעה זה מבלבל כי החיווי שהיא "פועלת" אינו בולט). זה טוב כדי לייצר טפיחה עצמית על השכם ותחושה ירקרקה ומיוחדת, אבל חבל שהמעברים בנזין/חשמל מורגשים לעיתים. כדי להאריך בתנועה חשמלית צריך להיות עדין עם המצערת. אז גם ניתן להגיע למהירות חשמלית די גבוהה, בייחוד אם יש שיפוע לסיוע. הקצוות הם 75 קמ"ש וטווח של 4 ק"מ בכמחצית ממהירות זו (כ-35 קמ"ש). אבל כנראה שלא תגיעו למספרים אלה.
עם זאת, בפקקים מתפתח אתגר לחסוך, להתחשמל ולהיעזר בעצות המערכת. באירופה היא יכולה להיעזר גם במערך הניווט כדי לדעת איך לנצל את החשמל. המיזוג לא התאמץ ביום החורפי אבל הוא מחובר למתח הגבוה של מצברי הליתיום-איון שבתא המטען ולכן עובד גם כשנעים על חשמל.
צילום: שחר אלגזי
וכל השאר
תוספת של כ-135 ק"ג גררה כיול מתלים נוקשה יותר והמכונית מסתדרת טוב יותר עם גלים מהגרסאות נטולות החשמל. במהירויות מאוד גבוהות ועל משטחים לא מושלמים מאבד ההגה הטוב את הדיוק ומקבל חופש. ועדין זו מכונית מאוד מהנה עם המון יכולת וכוח. גם הבלמים, בניגוד למוכר בהיברידיות, מייצרים תחושה נאותה. מחיר הקשחת המתלים מתבטא בעיר, שם התחושה עסוקה ופחות נוחה מהאחיות.
ב.מ.וו לא התאמצה לבדל חיצונית את האקטיבית מאחיותיה וללא הכיתוב הזול למראה על קורה C, ספק אם משהו יבחין שמדובר בכלי שונה. רק חובבי הטריוויה יזהו חישוקים שונים, וכך גם גווני האלומיניום של המפלטים, השבכה ומסגרת כונסי האוויר (חלק מהשינויים קשורים לכך שמדובר בקו ה'מודרן' המהודר).
צילום: שחר אלגזי
גם בפנים ההבדל סמלי ומתבטא בכיתובי סף, מסך איכותי ורחב יותר (תוספת בגרסאות הרגילות) עם פונקצית כתיבה על גלגל השליטה, ריפוד עור איכותי יותר (לעומת דמוי העור הרגיל) וגוונים שונים (שלא כולם אהבו) שהם חלק מחבילת ה'מודרן'. צג חלוקת הכוח המבלבל מדי (הנה משהו ללמוד מהשת"פ עם טויוטה...) ומדי זרימת האנרגיה במחוונים, שמשנים צורה בכל מצב נהיגה, מזכירים שזה כלי שונה. תא המטען, שם המצברים, הצטמצם בגובה ואיבד 90 ליטר, אבל עם 390 ליטר הוא עדיין מספק.
חשבון חשמל
אין ספק,
ב.מ.וו סדרה 3 אקטיב-היבירד מהנה ומושכת, אבל קשה למצוא הצדקה לקיומה. היא פחות חסכונית מגרסאות דיזל, ואולי אף מגרסאות הבנזין הבסיסיות, ויש תחושה שב.מ.וו פשוט רצתה לתקוע דגל בזירה ההיברידית משיקולי תדמית. מאידך, יש שווקים שלא אוהבים דיזל ויש לקוחות שרוצים להרגיש ירוקים אבל גם ליהנות.
וכאשר פער המחיר בין האקטיב (426,000 שקלים) ל-335 המוצלחת (393,000 שקלים) אינו גדול ומוצדק בחלקו על ידי תוספת האבזור (צג גדול, עור, שליטה) היא בהחלט בחירה לגיטימית למי שכבר הגיע לאזורי מחיר אלה.
