וולוו S40
בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מרתקת בשוק הרכב הישראלי: רבים זונחים את הדעות הקדומות ורוכשים מכוניות וגרסאות ייחודיות. כך למשל
יונדאי ו
פורד הוכיחו בשנה האחרונה שהישראלים בהחלט מוכנים להיראות בסטיישן,
אודי הראתה שאפשר למכור גרסאות ספורטיביות קיצוניות, ואילו
סיאט ו
סוזוקי מוכיחות בימים אלה שהישראלים לא מפחדים ממכוניות ידניות.
המשותף לכל סיפורי ההצלחה המפתיעים הללו, הוא נושא אחד שתמיד שיחק אצלנו תפקיד מרכזי – כסף.
סיאט איביזה ו
סוזוקי אלטו הידניות נמכרות כמו לחמניות טריות בגלל מחירן הנמוך,
פורד פוקוס ו
יונדאי i30 סטיישן ממלאות את הכבישים בעיקר כמכוניות ליסינג (שם החשש ממכירה עתידית וירידת ערך לא משחק תפקיד), ואפילו דגמי ה-S של אודי עשו חיל בזכות מחיר אטרקטיבי יחסית.
אבל את השיעור הזה יודעים קברניטי יבואנית
וולוו לא מהיום. גם הם הצליחו למכור היטב גרסאות בסיס של מכוניות מזדקנות,
וולוו S60 ו-
וולוו S80 היוצאות, למשל. זאת בזכות הנחות מפליגות ומבצעים לקהלים מסוימים. כעת הם מבצעים צעד דומה עם ה-S40, הכבשה השחורה של המשפחה השוודית. הסיבה להוזלה היא מנוע ותיק (2.0 ליטר) ותיבה חדשה – רובוטית כפולת מצמד). והמחיר? פחות מ-170 אלף שקלים.
צילום: מנהל
ותודה לפורד
ה-S40 הושקה לפני יותר משש שנים (וזכתה למתיחת פנים ב-2008) ואחת הסיבות שהיא אינה המוצר המועדף על הלקוחות בהיצע של וולוו, הוא שהיא נופלת בין קטגוריות. הבסיס שלה הוא מכונית משפחתית קומפקטית (הפלטפורמה זהה לזו של
מאזדה 3 ופורד פוקוס), אבל המחיר גבוה ממשפחתיות גדולות. שאר יצרניות הפרימיום מעדיפות בקטגוריה הזו תצורת ההאצ'בק אופנתית (
אודי A3 ו
ב.מ.וו סדרה 1), ואפילו וולוו נכנעה לטרנד כשהציגה את ה-
C30 – מה שמותיר את ה-S40 כסדאן היחידה בקטגוריה.
בצד החיובי, זה אומר שהיא מאפשרת לישראלים חובבי האורך לקבל את הסמל הנחשק על מכונית עם תא מטען נפרד, במחיר נמוך משמעותית מגרסאות הסדאן של המתחרות (
אודי A4 ו
לקסוס IS למשל) הגדולות יותר.
בצד השלילי זה אומר שתקבלו מכונית קטנה ובסיסית מהן – ואי אפשר להתחמק מזה: המרווח בתא הנוסעים, בעיקר מאחור, מצומצם יחסית; המנוע שפועם בחזית הוא ה-2.0 ליטר מהפוקוס (145 כ"ס ו-18.9 קג"מ) שאינו מצטיין בעידון וזריזות, ותא הנוסעים נראה ומרגיש קצת אפרורי ופשוט.
בגרסת הבסיס (169 אלף ש''ח) גם לא מקבלים הרבה אבזור: בקרת אקלים מפוצלת, מחשב דרך וחישוקים קלים הם הפריטים הבולטים. כדי לזכות לקצת יותר נחת, תאלצו לשדרג לגרסת הביניים (179 אלף ש''ח), שמוסיפה מושב נהג חשמלי, בקרת שיוט, חיישני חניה ומערכת סטריאו עדיפה (ומעולה בפני עצמה).
על הכביש ממשיכה
וולוו S40 לרשום ממוצע בינוני ברוב התחומים. נוחות הנסיעה לא יותר מסבירה, התנהגות הכביש משמימה והביצועים פושרים. נקודות האור היחידות הן תיבת שישה הילוכים רובוטית כפולת המצמד, הנדסת אנוש מצוינת ומושבים נוחים – שני האחרונים הם ערכי וולוו מסורתיים.
צילום: מנהל
כמו תמיד, מה שיקבע את הצלחתה של המכונית אינו טיבה, אלא מערך השיווק של היבואנית, ואני מאמין ש"מאיר" תצליח (כהרגלה) להטיל גם מהברווזון הזה ביצי זהב.
אבל בשיקולים רציונליים, ה-S40 מתקשה להצדיק את מחירה גם כשהוא נמוך מאי-פעם.
ב-170 אלף שקלים תוכלו לקבל מכוניות יותר נוחות, מרווחות, זריזות ומתנהגות, כמו פורד מונדיאו וסקודה סופרב. הסמל שלהן אולי פחות נוצץ, אבל התמורה עדיפה פי כמה – וזו הרי הסיבה שהתכנסנו כאן מלכתחילה... 
