במהלך שנת 2003 יצרה פרארי כ-400 אנזו, מכונית העל המוחלטת דאז, שם שהפך לאמת המידה למכוניות על באשר הן. האנזו הוצגה לראשונה ב-2002, התוכניות היו לייצר 350 ממנה אך לבסוף בשל ''לחץ הקהל'' יוצרו 50 יחידות נוספות.
צריך הרבה אומץ בכדי לקחת יצירה כה יקרה (נמכרה כחדשה בכ-650,000$, עוברת כיום ידיים בעבור לפחות מיליון דולר), נדירה ו...כמעט מושלמת, ולשפר אותה. סדנת Edo Competition הגרמניה מתמחה בנישה מצומצמת של שיפור מכוניות-על. זאת אומרת, למשל, קניתם מכונית-על, נסעתם עליה קצת והתחלתם להשתעמם או – מראש החלטתם ש-660 הסוסים באנזו שלכם קצת קטנים עליכם, ל-Edo Competition פניתם ועל סיפוקכם הגעתם (כמובן אחרי שתשחררו סכום כלשהו שלא מבררים אודותיו לפני...). כסדנה שלא היססה להניף סקלפל מנתחים מעל ליצירות כמו למבורגיני מורצ'לאגו LP640, פורשה קאררה GT או מאזראטי MC12 כך סביר להניח שידי המנתחים לא רעדו עת התפנו לטפל באנזו.ראשית – המנוע. ההספק טיפס כאן לכ-700 סוסים – בעיקר באמצעות טיפול במחשב המנוע, טיפול שורש מעמיק בכל מערכת הפליטה (מעניין איך זה נשמע עכשיו...) ושדרוג מערכת העברת הכוח (שילוב ההילוכים, מצמד). המתלים – אלוהים יודע מה היה לשפר כאן – טופלו אף הם לעומק ויחד עם חישוקי 19'' מלפנים ו-20'' מאחור חדשים ומערכת בקרת לחץ אוויר בצמיגים אמורים להעניק למכונית אחיזה מדהימה עוד יותר ממה שהציע עת התגלגלה מהמפעל. על-פי הצהרות Edo Competition השיפורים עשו את שלהם; נתוני התאוצה מרשימים ביותר עם 0-100 קמ''ש תוך 3.5 שניות, 0-200 קמ''ש תוך 9.5 שניות ו-0-300 קמ''ש תוך 22 שניות. המהירות המרבית המוצהרת עומדת על 370 קמ''ש.
כמובן שגם בקוסמטיקה התערבו וכל הפנים עוצב מחדש עם עור שונה, משחקי צבעים ותפירות מיוחדות. הכל, כמובן, כדי שתוכל להיבדל מהשכן המעצבן שגם אצלו חונה אנזו בחניה.
מרשים בהחלט, אבל אם תשאלו אותנו – ממש מיותר. ''לשפר'' יצירה שכזו?! השתגעתם? אסור לגעת!