לאן מטיילים: רמות יששכר, שמורת נחל תבור.
אבני דרך במסלול: בית שאן, אזור התעשיה בית שאן, שמורת נחל יששכר, נח לזיקה, אחוזת שושנה, מצפור כוכב הירדן, מעלה כוכב הירדן, עין עכין, נחל תבור, תל רכש, כפר קיש, כביש 7276.
אורך המסלול: כ־35 ק"מ.
עונה מומלצת: סתיו, חורף, אביב. בחורף המסלול מדהים ביופיו, ירוק ורענן ועם תחושה של חו"ל. אבל חלקלק ובוצי. חלק מהשבילים עלולים להיות חלקלקים וגם טובעניים ובירידות הארוכות סכנת החלקה — ראו הוזהרתם! לא לצאת ברכב בודד! הקיץ חם מאוד, צהוב וקוצני אבל למי שמתעקש, יש נקודות מנוחה מוצלות.
עבירות: בינונית. בחורף דרגת העבירות יכולה להשתנות בבת אחת לקשה עד קשה מאוד בכמה נקודות, בשל קטעי הבוץ הטובעני.
ניווט: בינוני. לאורך כל הטיול נעים על שבילים מסומנים בצבע. הניווט בשיטת איפוס ספידומטר. סקירת המסלול התבצעה באמצעות מפת סימון שבילים מס' 3 "הגליל התחתון, העמקים והגלבוע" ואפליקציות "עמוד ענן" ו־"Twonav".
נקודות מוצלות להפסקה/מנוחה: לאורך כל המסלול פינות מוצלות המתאימות למנוחה.
שמירת טבע: לא להשאיר אשפה, לא לרדת משבילים. גם בהפסקות מנוחה, החנו את הרכב בצד השביל ולכו ברגל לנקודת ההפסקה/מנוחה. פתחתם גדר בקר על השביל על מנת לעבור? סיגרו אותה אחריכם.
תדלוק אחרון לפני כניסה למסלול: כל תחנות הדלק בבית שאן וסביבתה.
ציוד נדרש: רכב שטח בעל הילוך כוח, תקין ומתודלק, גלגל רזרבי תקין + כלי החלפת גלגל, אוכל ושתיה/מים, קרם הגנה, כובע, נעלי הליכה.
סיפור הדרך
הגעה לנקודת ההתחלה: הרוב מגיעים ממערב למזרח, על כביש 71. בכיכר הכניסה לתחנת הרכבת בית שאן מאפסים ספידומטר וממשיכים על כביש 71 לכיוון מזרח. אחרי 100 מטרים שוב כיכר, יוצאים ביציאה השלישית לכיוון טבריה. ב־700 מטר שוב כיכר, ממשיכים ישר לכיוון טבריה, והכניסה למסלול נמצאת משמאלנו. בשל קו הפרדה רצוף, ממשיכים הלאה למרחק 2.5 ק"מ, מגיעים לכיכר, מקיפים אותה וחוזרים מערבה. ב־4.1 ק"מ מגיעים לכניסה לשביל מימין, ליד שלושה עמודים וכיתוב "בית שאן אזור תעשיה". זו נקודת ההתחלה.
1. 0.0 ק"מ. ליד שלושת העמודים. יורדים ימינה מהכביש לשביל ומיד שוב ימינה במעבר בקר לשביל מסומן בשחור. איפוס ספידומטר.
2. 1.4 ק"מ. השביל הופך לכביש משובש.
3. 1.6 ק"מ. מעבר בקר ופיצול בשביל. בולרים בשביל השמאלי. איפוס ספידומטר.
4. 2.1 ק"מ. פיצול ומעבר בקר מימין. ממשיכים ישר.
5. 3.3 ק"מ. צומת. איפוס ספידומטר. נעים לכיוון מערב. מימיננו נחל יששכר.
6. 0.1 ק"מ. ימינה בירידה עם השביל השחור. הירידה ארוכה ודרדרתית, בחורף ייתכן שגם חלקלקה. מומלץ לשלב Low ולרדת לאט ובזהירות.
7. 1.1 ק"מ. סוף הירידה התלולה, צומת T. איפוס ספידומטר. מימין נקודה טובה להפסקת קפה. פונים שמאלה לשביל מסומן בכחול.
8. 1.6 ק"מ. מעבר מים קטן.
9. 1.8 ק"מ. עוד נקודה מצוינת להפסקת קפה, עם עץ מצל ושולחנות קק"ל.
10. 1.9 ק"מ. מעבר בקר וצומת T. פונים שמאלה בירידה עם הסימון הכחול.
11. 2.4 ק"מ. צומת. איפוס ספידומטר. פונים ימינה בעלייה, הפעם לאורך סימון שבילים אדום. שלבו Low ובחרו קו התקדמות נכון; העלייה רצופה בהצלבות ועלולה להיות חלקלקה בחורף.
12. 0.2 ק"מ. פיצול. קחו את הזרוע הימנית, עלייה עם מדרגות אבן.
13. 0.4 ק"מ. מסעף שבילים. אפשר לחזור ל־High. פונים בשביל הימני — ציר שדות פתוח ומהיר.
14. 4.0 ק"מ. שמאלה עם השביל האדום. מימיננו — אחוזת שושנה.
אחוזת שושנה. חווה חקלאית ברמת כוכב שבמזרח הגליל התחתון, כקילומטר מדרום למצודת כוכב הירדן. היא הוקמה בשנת 1959 כביתם של הסייר והלוחם האגדי מאיר הר־ציון ז"ל ומשפחתו ונקראת על שם אחותו שושנה, שהיא וחברה עודד וגמייסטר נרצחו בידי בדואים בשנת 1954 בעת טיול במדבר יהודה. הר־ציון היה מלוחמי יחידה 101 עליה פיקד אריאל שרון ומגיבורי פעולות התגמול בשנות החמישים. הוא עוטר בעיטור העוז, היה מפקדה הראשון של סיירת צנחנים וממקימי סיירת מטכ"ל. יחידה 101 נועדה לתת מענה לאימת הפדאיון והמסתננים ממצרים ומירדן.
הר־ציון השתתף בקרבות ומבצעים רבים ונחשב לאחד מהלוחמים הגדולים ביותר שידעה המדינה. משה דיין כתב עליו בספרו "אבני דרך": "בעיני, הר ציון הוא החייל הטוב ביותר שקם לצה"ל. ייתכן שגם לולא נפצע לא היה מגיע לדרגת פיקוד גבוהה. כוחו לא היה במתן הוראות לאחרים, אלא בהבנת המתרחש בשדה הקרב, בידיעת המעשה הנכון ובכושרו המופלא בתור לוחם." מאיר הר ציון נפטר ב־14 במרץ 2014 ונקבר באחוזת שושנה. שטח החווה הוא 6900 דונם והיא מהגדולות בחוות הפרטיות בישראל (מתוך וויקיפדיה).
הנוף מהאחוזה מרשים ביותר ומעט צפונה ממנה תגיעו לנקודת תצפית מרהיבה — מצפור כוכב הירדן, אליה נגיע מיד.
15. 4.7 ק"מ. פונים ימינה לפי השילוט "מצפור כוכב הירדן".
16. 5.1 ק"מ. במצפור כוכב הירדן. איפוס ספידומטר. נקודת הפסקה מצויינת לקפה וארוחה קלה ותצפית נוף מרהיב על חלק מיישובי עמק הירדן — אשדות יעקב, גשר, נווה אור, ירדנה, בית יוסף, חמדיה, ועל יישובי הצד הירדני של הגבול.
17. 0.4 ק"מ. לאחר הביקור במצפור שבים על העקבות לנק' 16. כאן פונים ימינה.
18. 0.6 ק"מ. צומת וכביש. מימין — הכניסה לגן הלאומי כוכב הירדן, למעוניינים בביקור במבצר הצלבני בלוואר/"כוכב הרוחות". אנו פונים שמאלה בכביש לכיוון מערב.
19. 1.0 ק"מ. מתעקלים ימינה עם הכביש בירידה.
20. 2.9 ק"מ. שביל משמאל. איפוס ספידומטר. יורדים מהכביש שמאלה לשביל המסומן בירוק היורד לנחל תבור הירידה ארוכה, תלולה ודרדרתית, שלבו ל־Low. בחורף, הירידה עלולה להיות חלקלקה. סעו לאט ובזהירות.
21. 2.2 ק"מ. סוף הירידה. איפוס ספידומטר. חציית נחל תבור ופניה שמאלה לשביל המסומן באדום.
22. 1.5 ק"מ. משמאל שביל להולכי רגל מסומן בכחול המוביל לעין בארה. אנחנו ממשיכים ישר על השביל האדום.
23. 2.5 ק"מ. משמאל — "זולת נחל סליל", עוד פינת מנוחה קסומה, עם ספסלים בצל עץ אקליפטוס ענק. איפוס ספידומטר. בצומת פונים ימינה לעליית מעלה סירין.
24. 0.5 ק"מ. השביל שובר ימינה ב־90 מעלות. מעבר בקר ועלייה מהמורתית.
25. 1.4 ק"מ. סוף העלייה המהמורתית. צומת. פונים ימינה.
26. 2.7 ק"מ. צומת. פונים שמאלה.
27. 3.4 ק"מ. צומת. איפוס ספידומטר. ממשיכים ישר בירידה. סגרו את השער אחריכם.
28. 0.4 ק"מ. ממשיכים ישר על השביל המסומן בשחור + סימון שביל ישראל (לבן־כחול־כתום).
29. 1.3 ק"מ. פיצול. בוחרים בשביל הימני.
30. 2.5 ק"מ. פיצול. בוחרים בימני הירידה על השביל השחור. ממולנו — תל רכש.
תל רֶכֶש, בערבית: תל אל־מוּחַ'רחַ'שׁ. תל קדום בגליל התחתון, בסמוך לקיבוץ גזית, מדרום־מזרח להר תבור, והוא מזוהה על ידי החוקרים עם העיר המקראית אֲנָחֲרָת.
שטח התל הוא כ־45 דונם והוא מתנשא לגובה של כ־55 מעל אפיק נחל תבור וכ־34 מטרים מעל גובה פני הים. לתל צורה סגלגלה, כשחלקו הצפוני רחב משמעותית מחלקו הדרומי. פסגת התל שטוחה ושטחה כ־600 מטרים רבועים.
תל רכש נבדל מרוב התלים בארץ ישראל מבחינה טופוגרפית – הוא ממוקם במפגש נחל תבור המקיף אותו מדרום ונחל רכש המקיף אותו מכיוון צפון ומערב ועקב כך נמצא בנחיתות טופוגרפית ביחס לרמה הסובבת אותו. בנוסף לכך התל מרוחק מתוואי דרך הים (ויה מאריס) החוצה את מרכז הגליל. אך על אף החסרונות יש לו מספר יתרונות המפצים עליהם: קרבה למקורות מים, זמינות קרקעות עיבוד חקלאי והיותו מוקף משלושה כיוונים על ידי ערוצים המקנים הגנה טבעית לעיר.
בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו במקום התגלו שרידי יישוב המצביעים על כך שהמקום היה מיושב מהתקופה הכלקוליתית ועד התקופה הביזנטית. האזכור היחיד של אנחרת בתנ"ך מופיע בספר יהושע בהקשר של התנחלות השבטים, שם היא נכללת בתחומו של שבט יששכר: "לְיִשָּׂשכָר, יָצָא הַגּוֹרָל הָרְבִיעִי... לִיט וַחֲפָרַיִם וְשִׁיאֹן וַאֲנָחֲרַת"(יהושע, י"ט, י"ז־י"ט).
אזכורים היסטוריים אודות העיר מחוץ למקרא מופיעים בכתבי החרטומים שהשאירו הפרעונים תחותמס השלישי ואמנחותפ השני, המתייחסים למסעות הכיבושים שערכו במאה ה־15 לפנה"ס.
למרגלות תל רכש עובר שביל ישראל קטע שבין הר יבנאל להר תבור
31. 2.8 ק"מ. צומת. איפוס ספידומטר. פונים ימינה על השביל השחור לכיוון כפר קיש.
32. 0.4 ק"מ. משמאל שוב זולה נהדרת לעצירת קפה אחרונה. ממשיכים ישר על השביל שמשנה את צבע הסימול לירוק.
33. 1.7 ק"מ. צומת T. פונים שמאלה בירידה למעבר מים אירי מרוצף בטון.
34. 1.9 ק"מ. פיצול ליד שיבר מים. בוחרים בשביל הימני.
35. 2.2 ק"מ. צומת. פונים ימינה למעבר מים אירי מרוצף בטון. בהמשך, צומת אלכסוני, בוחרים בשביל השמאלי.
36. 3.3 ק"מ. על כביש הגישה לכפר קיש. זהו סוף המסלול. חזרה הביתה: פונים שמאלה לכביש 7276 לצומת גזית.