סגמנט רכבי הפנאי הקטנים (B-SUV) היה האחרון שנוצר במסגרת התופעה שלא תיאמן של דגמי פנאי ב-25 השנים האחרונות. ההתחלה הייתה כמעט בצמוד; הונדה הציגה את ה-H-RV ב-1998, שלוש שנים אחרי CR-V (ארבע אחרי טויוטה ראב4). אלא שהדגם הקטן לא הצליח במקום שבו אחיו הגדול עשה חייל. פער העיצוב והגודל היה גדול מדי ביחס למקור, רכבי השטח הגדולים והמסוקסים. וכן, העובדה שרכב פנאי אז היה בעיקר עניין אמריקאי, גם היא השפיעה.
במרוצת השנים
השנים עברו, המגמה התחזקה, ואירופה החלה לאמץ את הכלים האלה. לאנשים לא היה מוזר לחפש רכב שטח עם הנעה קדמית בלבד, מכיוון שהוא הציע להם גם תדמית שעטפה מרחב פנים יעיל, כניסה ויציאה נוחות ותנוחת ישיבה גבוהה. בכל מקרה, יכולת השטח לא נמצאת בסל הקניות שלו (ועובדה זו הייתה מהסיבות העיקריות ליצירת דגמי הפנאי).
בשנת 2010 הציגה ניסאן את הג‘וק, ניסיון ראשון משמעותי מזה שנים בתחום הקטן (סגמנט B). ואחרי שכולם (בעולם) סיימו להתרשם מהעיצוב הייחודי, וכולם (בישראל) נרגעו מהצחוק בגלל השם, הראו נתוני המכירות דבר ברור: הקהל מוכן לחבק את רכבי הפנאי הקטנים; רכב פנאי לכל כיס וכל תוואי שימוש ונסיעה זה צו השעה.
צילום: יצרן
פיג‘ו הייתה מהראשונות להגיב עם הצגת
פיג'ו 2008 (ב-2013), אבל היא לא ממש הלכה איתו רחוק. הדגם שלמעשה החליף גם את גרסת הסטיישן של 207, דמה, ובכן, יותר מדי לסטיישן, ובוודאי לא הביא את ההופעה הנדרשת מרכב פנאי. עניין זה תוקן חלקית עם מתיחת הפנים (2016), אבל זה היה אותו דגם שתכנונו החל בתחילת העשור הקודם.
ביוני 2019 הציגה פיג'ו את הדור השני של ה-2008, ולאחרונה הוזמנו למפגש ראשון עם הדגם החדש.
מספרים ודברים אחרים
הדור החדש של ה-2008 מבוסס על פלטפורמה חדשה לגמרי, CMP, המשרתת את הדור החדש של דגמי קטגוריה B לבית PSA – ביניהם DS 3 קרוסבק, אופל קורסה, פיג‘ו 208. פלטפורמה זו, כך פיג‘ו, תוכננה מן היסוד כדי שתשלב מערכות בטיחות מתקדמות וגם יחידת הנעה חשמלית; זו, לפחות על הנייר, אינה גוררת שינויים משמעותיים. אפילו בתא המטען, קורבן ראשון להתאמת סוללות, לא תשלמו מחיר; נפח ההטענה הוא 434 ליטרים נדיבים ביחס לסגמנט וזהה בכל הגרסאות.
צילום: יצרן
עוד מספר מילים על הגרסה החשמלית, כי עליה לא נהגתי עקב מיעוט מכוניות הדגמה וזמן קצר. היא, כמו ה-2008 כולו, חולקת לא מעט עם ה-208 הקטנה יותר, וזה כולל את יחידת ההנעה החשמלית עצמה. לסוללות קיבולת של 50 קילוואט-שעה, למנוע הספק מרבי של 136 כ“ס והטווח הוא 320 ק“מ (תקן WLTP), שזה קצת פחות מה-208 הקלה יותר (340 ק"מ). ישנה אפשרות לטעינה סופר-מהירה של 100 קילוואט כך שניתן לטעון 80% בחצי שעה. הגרסה החשמלית, כמובן, יקרה מכזאת עם מנוע בעירה פנימית, אך, ובתלות בהטבות המס השונות, אנשי פיג'ו סבורים שלאורך מחזור בעלות, עלויות האחזקה ישתוו הודות למחיר טיפולים נמוך בהרבה ובעיקר בגלל עלות חשמל זולה בהרבה ביחס לתדלוק בדלק מאובנים.
אבל הפלטפורמה החדשה היא לא רק חשמל ומערכות בטיחות, היא גם ממדים גדולים באופן משמעותי. בסיס הגלגלים צמח ל-260.5 ס“מ (תוספת של 6 ס“מ) והאורך ל-430 ס“מ (תוספת של 14 ס“מ), הרוחב גדל ל-177 ס"מ (עוד 3 ס"מ) – ורק הגובה נשאר כשהיה, 155 ס"מ.
צילום: יצרן
התוצאה של כל השינויים האלה הן פרופורציות טובות בהרבה משל הדור היוצא, שכאמור נראה לפני מתיחת הפנים כמו סטיישן חביבה. בתור חובב התצורה אהבתי את 2008 הקודם, אבל הקהל, מה לעשות, התחבר פחות. הדור החדש מעוצב באופן דרמטי בהרבה, שואל לא מעט אלמנטים מה-3008 (יחידות תאורה מאחור) וה-208 (הניבים מלפנים), וכל אלה במרכב מזוות – והתוצאה פשוט נהדרת.
מעבר לשינוי במידות הפלטפורמה עצמה והאופציה להנעה חשמלית, הפלטפורמה החדשה מאפשרת שילוב מערכות בטיחות מתקדמות שלא היו קיימות בדור הקודם. אלה כוללות מערכת בלימה אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעה על רכב בשטח מת, תיקון סטייה מנתיב ושמירה על מרכז הנתיב – וזו רק רשימה חלקית. סיכום ביניים בעניין זה: מהיבואנית נמסר שמרבית מערכות הבטיחות יהיו חלק מהמפרט התקני.
מופע מוכר, ומרשים
כניסה למושב הנהג של ה-2008 דורשת הנפת רגל למעלה בגלל סף גבוה כאילו מדובר ברכב גדול ממה שהוא, עניין מוזר לאור כך שתנוחת הישיבה נמוכה יחסית לרכבי פנאי אחרים. ואם כבר ישיבה, נציין את המושבים עצמם — די מוצלחים כאשר מדובר במושבים מופעלי החשמל, מצוינים ממש באלה עם הכוונון הידני.
צילום: יצרן
לסביבת הנהג מופע דומה מאוד לזה של ה-208, וזה קודם כל מרשים. רמת השקעה שכזו בעיצוב, תשומת לב לפרטים, שילובי חומרים וטכנולוגיה (לוח מחוונים דיגיטלי תלת-ממדי) נדירה מאוד בקרב דגמים בסגמנט זה, ובכלל. לא שהכל מושלם, איכשהו הרושם הכללי קצת פחות מוצלח מזה שב-208, וישנם כמה מקומות עם פספוסים בהרכבה ובגימור. גם המרחב לא מצטיין מלפנים – הקונסולה המרשימה גוזלת לא מעט נדל“ן.
הדלת מאחור נפתחת לזווית מעט צרה מהרצוי, אבל המרחב לשניים שם ראוי בהחלט. מרווחי הברכיים והראש טובים, אלה של כפות הרגליים קצת פחות. מאחור ישנם שני שקעי USB. דיפוני הדלתות פשוטים ופחות מושקעים מאלה שמלפנים.
תא המטען, כמובטח, גדל ומציע נפח מספק בהחלט למשפחה. יש תאורה טובה, ווי עיגון ורצפה כפולה.
צילום: יצרן
על המכניקה
פיג‘ו 2008 יגיע אלינו, בנוסף לגרסה החשמלית הנ"ל, עם שני מנועים מוגדשים – בנזין 1.2 ליטר, 3 צילינדרים, בהספקים של 130 או 155 כ"ס; דיזל 1.5 ליטר, 4 צילינדרים, 130 כ"ס. התיבה בגרסאות הבנזין והדיזל שיגיעו ארצה היא אוטומטית שמונה הילוכים, וההנעה בכל גרסאות הדגם קדמית.
הסבב הראשון נעשה עם גרסת הבנזין החזקה. המנוע מייצר כאמור 155 כ"ס, נתון המומנט 24.4 קג“מ ואלה מסדרים ל-2008 הזה האצה של 8.2 שניות ל-100 קמ“ש. יחידת הכוח הזו, המוכרת מ-DS 3 קרוסבק, מספקת ביצועים טובים למדי, אך התנהלותה פחות נמרצת ממה שניתן לצפות לאור הנתונים. למנוע צליל חביב והתיבה תפקדה היטב.
גרסת ה-130 כ“ס של אותו המנוע (23.4 קג“מ) הגיעה להשקה כשהיא מצוידת בתיבה הידנית (6 היל‘). למרות נחיתות ההספק ובזכות התיבה הידנית (מהלך בורר סביר, מצמד קל), ה-2008 הזה התנהל באופן נמרץ בהרבה; מה שמצביע כי כיול התיבה האוטומטית הוא שאחראי לנינוחות בגרסת 155 כ"ס. אבל, כאמור, לישראל, כאמור, גרסת הספק זו תוצע רק עם תיבה אוטומטית.
אחרונה חביבה הייתה גרסת הדיזל. גם למנוע ה-1.5 ליטר המוכר 130 כ“ס, אבל המומנט גדול בהרבה – 30.6 קג“מ – ויחד עם התיבה האוטומטית משך התאוצה ל-100 קמ"ש הוא 9.3 שניות. המומנט השופע דוחף את ה-2008 הקטן קדימה בקצב ראוי, ונדמה שעם המנוע הזה התיבה עבדה טוב יותר מאשר עם גרסת הבנזין. האופי שונה כמובן מזה של מנועי הבנזין, וגם הצליל נוכח יותר (ועדיין לא מוגזם), אך פעולתו חלקה ביחס לבני מינו ואפילו ביחס למנועי הבנזין של 2008.
צילום: יצרן
כפרים ופיתולים
עניין נוחות הנסיעה נותר לא לגמרי פתור, ויותר מתמיד כדאי לחכות למבחן על כבישי ישראל. בגרסת הבנזין החזקה – בגלל חישוקים גדולים וצמיגים עם דופן לא-מאוד-גבוהה (215/55-18) וגם כיול שונה למתלים (כך לפי חלק מנציגי היצרנית) – נוחות הנסיעה הייתה בינונית למדי בתוואי עירוני, ובסדר גמור מחוץ לעיר. גרסת הבנזין החלשה, עם חישוקי "16, הפגינה שיפור משמעותי בנוחות הנסיעה, במיוחד בעיר, אך גם היא לא הצטיינה.
דווקא גרסת הדיזל, אולי בגלל המשקל הנוסף ואולי בגלל כיול מתלים שונה, העניקה את נוחות הנסיעה הטובה ביותר, מוצלחת ביחס לשאר החברים בסגמנט. יחד עם רמת העידון העדיפה שמעניק המנוע הזה, נראה כי גרסת הדיזל היא המוצלחת והנעימה ביותר של ה-2008, בכל תוואי.
התנהגות הכביש טובה, נוטה לצד היותר בטוח ופחות לצד השובב, וזה בסדר. ההגה הקטן והקל דורש תקופת הסתגלות קצרה.
צילום: יצרן
סיכום וישראל
פיג'ו 2008 הוא ביטוי מרשים לניסיון שצברה היצרנית בתחום רכבי הפנאי בשנים האחרונות. כמו ה-208 הוא מביא לאולם התצוגה ולכביש, מעבר לאיכויות ויכולות הנסיעה והשימושיות, הופעה רבת רושם מבחוץ ומבפנים ואפשרויות רחבות להתאמה בתחום ההנעה.
רכב הפנאי החדש צפוי להגיע לישראל במהלך הרבעון הראשון של השנה, תחילה בגרסאות הבנזין והדיזל, ומעט לאחר מכן בגרסה החשמלית שתשווק כאן באופן סדיר.
צילום: יצרן
