שוק הרכב הישראלי חווה בשנים האחרונות מעבר מואץ לרכב חשמלי. כמה מואץ? נזכיר כי בשנת 2020 נדהמו כולם כאשר החשמליות היוו 0.7% משוק הרכב הישראלי והתחזיות היו לנתון כפול מכך בשנה הבאה – נתונים שאז היו נראים כמעט דמיוניים. והנה הגיעה לה שנת 2022, שנתיים בלבד לאחר אותו נתון שיא, והמכוניות החשמליות היוו מעל ל-10% משוק הרכב – נתון גבוה כמעט פי 15 (!). ומה הסיבה להתנפלות המפתיעה של הישראלים על החשמליות? התשובה הלא ממש מפתיע: חסכון אדיר בעלויות הנסיעה.
במדריך הזה נסביר את הסיבה ליתרון הגדול של החשמליות בעלויות הנסיעה, כיצד לחשב את עלות הטעינה והנסיעה, נסביר על ההפרשי העלויות בטעינה ביתית או ציבורית (כולל טעינה מהירה), עלויות הקשורות בעמדת טעינה ונדבר גם על תוכניות עתידיות של הממשלה למיסוי נסועה.
על הזמן הנדרש לכיסוי הפרשי העלות במחיר הרכישה – ככל שהם קיימים – ביחס לרכבי בנזין
כתבנו כאן בהרחבה.
הבסיס
על פי רוב, כלי הרכב החשמליים המשווקים כיום בישראל משתמשים בסוללת ליתיום-יון הנמדדות בקוט"ש (קילוואט-שעה), וזו מקבילה, אם תרצה למיכלי הדלק של העבר. גודל הסוללה משתנה מאוד בין רכב לרכב (לעיתים גם בין גרסאות של אותו רכב) ונע כיום בין כ-40 קוט"ש בקצה התחתון ועד מעל ל-100 קוט"ש ברכבים חשמליים גדולים ויקרים. גודל הסוללה עשוי להיות מוצג לפי "ברוטו" או "נטו" (או שניהם), ויש לזכור כי זה האחרון הוא הנתון השימושי בפועל לנסיעה ומכאן גם לחישובי הטווח והעלויות שנציג כאן.
צילום: Michael Fousert
טעינת כלי הרכב נחלקת לשני סוגים עיקריים: ביתית/איטית או מהירה
טעינה ביתית: כל רכב חשמלי מצויד במטען פנימי המאפשר לנהל טעינה ביתית/איטית בזרם חילופין (AC). מערכת החשמל יכולה להיות חד-פאזית או תלת-פאזית וקצב הטעינה בהתאם: מערך חשמלי חד-פאזי יאפשר טעינה עד לקצב מירבי של כ-7 ק"ו, תלת-פאזי לרוב עד כ-11 ק"ו אולם דגמים חדישים לעיתים מוצעים כאופציה עם טעינה מהירה אף יותר – עד 22 ק"ו. לרוב טעינות מסוג זה מתבצעות בעמדת הטעינה הביתית של בעל הרכב, אולם ישנן גם עמדות טעינה ציבוריות שכאלה.
שימוש בעמדות מסוג זה הוא לרוב ארוך-יחסית ונמשך כמה שעות. ניתן לגזור ולהעריך את משך הטעינה ע"י חילוק גודל הסוללה נטו בקצב הטעינה. כך למשל טעינה מלאה של ג'ילי גיאומטרי C בגרסת 460 – סוללת 70 קוט"ש, קצב מירבי 11 ק"ו – תיארך קצת יותר מ-6 שעות.
צילום: מערכת אוטו
טעינה מהירה: מרבית כלי הרכב החשמליים המשווקים כיום מציעים גם אפשרות לטעינה מהירה בזרם ישיר (DC) – עם קניית הרכב החשמלי חשוב לברר אם לרכב יכולת טעינה מהירה, במידה ואין לו מדובר בעניין המגביל את השימוש ברכב הנתון. עמדות אלה לרוב ישמשו ל"מילוי מצברים" מהיר בנסיעות ארוכות.
עמדות המסווגות כעמדות טעינה מהירה מציעות קצב טעינה מירבי גבוה בהרבה: מ-50 ק"ו ועד 175 ק"ו, נכון לכתיבת שורות אלה. יוצאות דופן הן העמדות של טסלה המציעות עד 250 ק"ו לדגמים התומכים בכך. בחו"ל קיימות עמדות מהירות אף יותר (עד 350 ק"ו) וכבר כיום ישנם דגמים המסוגלים לנצל אותן, יונדאי איוניק 5 וקיה EV6 הן שתי דוגמאות לדגמים בעלי מערך חשמלי מתקדם (800V) המסוגל לטעינה מהירה עד 350 ק"ו.
צילום: יצרן
מכיוון שטווח הספקי הטעינה כה רחב כדאי לברר את קצב הטעינה המירבי של הרכב שלכם ולנסות להתאימו לעמדה בעלת קצב מירבי דומה או גבוה מכך על מנת לנצל את מלוא היכולת ולקצר את זמן הטעינה עד כמה שניתן.
נציין כי נתוני קצב הטעינה המירביים – הן של הרכב והן של עמדת הטעינה – הם הנתונים בתנאים אופטימליים, אולם בפועל קצב הטעינה מושפע מכמה גורמים (טמפרטורה, מצב התשתית ועוד) ועשוי להיות נמוך יותר. בנוסף, כאשר סוללה חוצה רמת טעינה של כ-80% לרוב קצב הטעינה מואט, וזאת על מנת לשמור על בריאות הסוללה.
צילום: לקסוס
כמה זה עולה לי?
עלות הנסיעה ברכב חשמלי מושפעת מאוד מסוג הטעינה, ומיד נפרט. רגע לפני נציין כי החישובים המוצגים כאן הם לרכב חשמלי בסגמנט הקומפקטי (משפחתיות ורכבי פנאי) המסוגלים להערכתו להשיג נתון צריכה של כ-6 ק"מ לקוט"ש – יש להתאים את החישובים לפי נתון הצריכה של הרכב שלכם. לשם ייחוס יוצגו נתונים של שתי משפחתיות פופולריות – קורולה ההיברידית עם כ-19 ק"מ לליטר וסקודה אוקטביה הבנזינית עם כ-13 ק"מ לליטר.
נכון לכתיבת שורות אלה מחיר חברת החשמל לקוט"ש עומד על 0.615 שקלים כולל מע"מ ואילו מחיר בנזין 95 אוקטן בשירות עצמי עומד על 6.84 שקלים לליטר.
צילום: מערכת אוטו
טעינה ביתית (בית פרטי): זהו סוג הטעינה הזול ביותר. בטעינה שכזו, אשר מומלץ לבצע באמצעות עמדת טעינה ביתית או שקע חשמל ייעודי המתאים לעומס הטעינה, עלות החשמל היא עלות הקוט"ש הנגבית ע"י חברת החשמל – 0.615 שקלים. לפי צריכה של 6 ק"מ לקוט"ש מתקבלת עלות נסיעה לק"מ של כ-10 אג' בלבד. לשם השוואה, במשפחתית בנזין עם צריכת דלק ממוצעת העלות תהיה מעל ל-50 אג' לק"מ, וגם משפחתית היברידית יקרה בהרבה לנסיעה עם כ-36 אג' לק"מ. בעלות שנתית, לפי נסועה של 15,000 ק"מ בשנה, מדובר בחיסכון של מעל 6,300 ש"ח ביחס למשפחתית-בנזין וכמעט 3,900 ש"ח ביחס להיברידית.
טעינה ביתית (בית משותף, חיבור ישיר): במקרה ובבית המשותף ניתן לחבר את עמדת הטעינה ישירות ללוח החשמל של הדירה או ללוח החשמל של הבניין העלות תהיה זהה לזו של טעינה בבית פרטי.
צילום: יצרן
טעינה ביתית (בית משותף, מערכת מנוהלת): במקרים רבים התשתיות הקיימות בבתים משותפים לא מסוגלות לתמוך במספרם הרב והצפוי של כלי רכב הנדרשים לטעינה. כאן נכנסות לתמונה חברות שונות המציעות הקמת תשתית מתאימה ומנוהלת לטעינה של כלי הרכב בחניון הבניין – לרוב ללא עלות מצד הדיירים, אך תמורת התחייבות להתקשרות ארוכת טווח.
במקרה זה על עלות החשמל יש להוסיף עמלות ועלויות נוספות לחברת הניהול, ואלה משתנות מחברה לחברה. מבחינת מספר חוזים עולה כי חברות מסוג זה עשויות לגבות מהדיירים: עלות חיבור ראשוני, עלות עבור כבל טעינה מובנה, עלות עבור עמוד טעינה (אם נדרש), עמלת שירותי ניהול, עמלה לכל קוט"ש ועוד. כאמור, סל העמלות וגובהן משתנה מחברה לחברה כך שיש לבחון כל חוזה בקפידה טרם החתימה.
צילום: Eren Goldman
לשם הדוגמה נניח עמלת טעינה של 30 אג' לקוט"ש ו-30 שקלים לחודש עבור "שירותי ניהול" – זאת לפי נסועה של 15,000 ק"מ לרכב המכסה כ-6 ק"מ לקוט"ש. במקרה כזה עלות הנסיעה לק"מ תעמוד על 15.6 אג', 2,340 שקלים לשנה – כ-56% יותר מאשר בעמדה עם חיבור ישיר. ובכל זאת, העלות עדין נמוכה משמעותית מזו של מכוניות מונעות בנזין – כ-70% פחות ממשפחתית בנזין ו-55% פחות ממשפחתית היברידית.
טעינה ציבורית (איטית): חברות הטעינה הציבוריות מציעות עמדות טעינה איטיות הממוקמות לרוב באופן נוח בסמוך למוקדי עניין ובילוי שונים (קניונים, מסעדות, אתרי תיירות ועוד). עמדות אלה מאפשרות טעינה איטית בזרם חילופין (AC) עד 22 ק"ו (יש לבדוק שהרכב תומך).התעריף לקוט"ש אשר החברות גובות משתנה בין אחת לשניה כך שכדאי לעשות סקר שוק, אולם הוא כיום נע סביב 1.5 ש"ח לקוט"ש, לעיתים יש להוסיף גם "עלות חיבור" בסך כמה שקלים נוספים.
צילום: יצרן
לשם הדוגמה, במחיר של 1.5 ש"ח לקוט"ש עלות הנסיעה תעמוד על כ-25 אג' לק"מ – יותר מכפול מהעלות בעמדה ביתית "רגילה", זאת על אף שעמדה מסוג זה לא מציעה יתרון במהירות הטעינה. ועדיין, העלות נמוכה בכ-30% מאשר במשפחתית היברידית חסכונית.
טעינה מהירה: עמדות טעינה מהירות מאפשרות מילוי מהיר יחסית של הסוללות בזמן טיול או נסיעה ארוכה. העלות בעמדות אלה לרוב גבוהה יותר ונעה בטווח של 1.5-2.5 ש"ח לקוט"ש, כאשר ברוב החברות המחיר עומד על כ-2 ש"ח לקוט"ש. בהינתן המחיר הזה, עלות הנסיעה תעמוד על כ-30 אג' לק"מ – מחיר קרוב מאוד לשל המשפחתית ההיברידית. בהתאם, היינו ממליצים על שימוש בעמדות טעינה מהירות רק כאשר המצב באמת דורש זאת, שכן העלות הגבוהה לטעינה כמעט ומקזזת את מלוא החסכון ביחס להיברידית, ועדין מדובר בנסיעה בעלות נמוכה מאשר במשפחתית הבנזין.
בנוסף, יש לזכור כי מספר גבוה של מחזורי טעינה מהירה משפיע לרעה על בריאות הסוללה והקיבולת המירבית.
צילום: יצרן
עמדות טעינה
אל עלות הטעינה השוטפת יש להוסיף את עלות עמדת הטעינה, המאפשרת להטעין את הרכב החשמלי בבטחה, וזו השיטה המומלצת. מחיר עמדת טעינה נע לרוב בטווח 2,000-4,500 ש"ח. על כך יש להוסיף עלות התקנה ע"י חשמלאי הנע בין כמה מאות שקלים לכמה אלפים בהתאם למורכבות ההתקנה – לרוב התקנה בבתים משותפים תהיה יקרה יותר. בנוסף, יש לקחת בחשבון אפשרות לצורך בהגדלת חיבור החשמל באם הלוח הקיים אינו מספיק עבור טעינה מיטבית של הרכב החשמלי.
מס נסועה: מה זה ומתי זה?
כפי שראיתם, מחירי הנסיעה ברכב חשמלי – במיוחד אם מקפידים לטעון בבית – נמוכים באופן ניכר ביחס לנסיעה בכלי רכב המונעים בבנזין, גם החסכוניים שבהם. שתי סיבות לכך: הראשונה היא עלות נמוכה באופן יחסי של ייצור האנרגיה, השניה היא העובדה כי למעט המע"מ המדינה אינה ממסה בשלב זה כלל את החשמל הטוען את המכוניות הללו. זאת בניגוד למיסוי הכבד המושת כיום על כל ליטר של דלק העומד על 2.9 שקלים לכל ליטר, ונזכיר כי מדובר בתקופה בה האוצר הפחית את הבלו באופן ניכר וזמני (3.26 שקלים בינואר השנה).
צילום: Ralph Hutter
הירידה בהכנסות עקב מעבר לרכב חשמלי מורגשת בקופת האוצר, וזו מגמה שרק תלך ותתעצם ככל שהמעבר לרכב חשמלי יהיה רחב יותר. לכן, כפי שעולה מטיוטת חוק ההסדרים, על מנת לסתום את החור התקציבי מציעים באוצר להשית "מס נסועה" צמוד מדד בסך 15 אג' לק"מ החל משת 2026. לפי האוצר מס הבלו כיום מתרגם במקרה של משפחתית חסכונית לכ-17 אג' לק"מ, כך שהמס על החשמליות יהיה דומה אך מעט נמוך מכך. במידה ותכנית זו אכן תצא לפועל עלות הנסיעה ברכב חשמלי תעמוד על כ-25 אג' לק"מ – עדיין מדובר בחיסכון ביחס לכלי רכב מונעי בנזין, אך הוא מצטמצם באופן משמעותי.
תעריף חשמל משתנה
שינוי נוסף שעשוי להוות שיקול בשנים הקרובות הוא מעבר לשיטת טעינה מנוהלת בה יהיה תעריף משתנה לחשמל, זאת בניגוד לתעריף האחיד הנהוג כיום. כך למשל בשעות העומס התעריף לקוט"ש יעלה ובהתאם גם עלות הנסיעה תתייקר, ואילו בשעות השפל התעריף ירד ואיתו תעלה כדאיות הטעינה. במצב כזה תהיה משמעות גדולה לשעות בהן תבוצע הטעינה – במקרה וזה מסתדר עם לוחות הזמנים שלכם זה נהדר, אתם עשויים אף להרוויח מכך, במידה ולא – תשלמו, כנראה, הרבה יותר.
צילום: Bob Osias
