התוצאה היא טריומף TR25, שנבנתה על בסיס מכלולי ב.מ.וו. הבחירה בטריומף אינה מקרית, שכן השנה נחגג יום הולדת ה-100 של יצרנית הרכב ההיסטורית - שנעלמה מחיינו לפני קרוב ל-40 שנה, עם קריסת תעשיית הרכב הבריטית.
טריומף עשתה את שמה בזכות מכוניות ספורט זולות, חזקות ומתקדמות לתקופתן, והמותג עבר לידי ב.מ.וו לאחר שזו רכשה את קבוצת רובר ב-1994.
ה-TR25 היא הומאז' עיצובי ל-TR2 שקבעה שיא מהירות למכונית עם מנוע קטן מ-2.0 ליטר בשנת 1953, כאשר העפילה למהירות של 200.989 קמ"ש. וכמובן שהשיא הזה חוגג השנה יום הולדת 70 - כך שדגם התצוגה הזה חוגג למעשה שלושה ימי הולדת היסטוריים בבת אחת.
עם זאת, בניגוד למקור, המכונית החדשה מקבלת מערכת הנעה חשמלית, המתבססת על הפלטפורמה של ב.מ.וו i3S.
מתחת למכסה המנוע, מערכת ההנעה של ה-i3S נותרה כמעט ללא שינוי, עם סוללת 42.2 קוט"ש ומנוע חשמלי המייצר 184 כ"ס. מרכב סיבי הפחמן החדש מפחית את המשקל הכולל של הרכב ב-205 ק"ג ומאפשר ל-TR25 להגיע ל-100 קמ"ש תוך 5.2 שניות בלבד, זריז ב-1.7 שניות מה-i3S.
באופן קצת מצחיק, ה-TR25 מסוגלת להגיע רק ל-185 קמ"ש, מה שהופך אותו לאיטית מה-TR2 הנושנה מלפני 70 שנה.
אומנם אין כאן שמשה קדמית, אך קשת ההתהפכות אמורה להגן על הנהג ומסתירה בתוכה גם מצלמה אחורית - כך שה-TR25 אינה זקוקה למראות ויכולה לשמור על מראה נקי ואווירודינמי.
למרות שיש לה רק מושב נהג קבוע, נהגים יכולים להביא איתם נוסע על ידי הסרת כיסוי הטנו והרמת מושב מתקפל בצד שמאל של הרכב.
לצערנו, אף שזה יכול היה להיות פתח עבור ב.מ.וו לחזור ולייצר רודסטרים תחת מותג טריומף, מדובר במכונית תצוגה חד פעמית ולא בקונספט המרמז על העתיד.